וניאמין דימשיץ
וניאמין [בנימין] עמנואילוביץ' דימשיץ (רוסית: Вениамин Эммануилович Дымшиц; 28 15 בספטמבר 1910 – 23 במאי 1993) היה מנהל תעשייתי ופוליטיקאי יהודי סובייטי, סגן ראש מועצת השרים של ברית המועצות מ-1962 ועד 1985.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דימשיץ נולד בפאודוסיה שבחצי האי קרים, נכדו של הסופר העברי אברהם אבא רקובסקי ונינו של אב"ד פלוצק עזריאל אריה ליב רקובסקי. ב-1927 החל לעבוד במכרה בדונבאס, ובין 1929 ל-1931 השתלם במחלקה לריתוך באוניברסיטה הטכנית במוסקבה. לאחר מכן החל לעבוד כמהנדס ומנהל ייצור לענייני ריתוך במספר מיזמים ממשלתיים. ב-1937 מונה למנהל מפעל הפלדה במריופול, ולאחר מכן בקריבוי רוג.
מ-1939 ועד סוף מלחמת העולם השנייה היה דימשיץ מנהל תשלובת המפעלים מגניטוגורסק, והיה אחראי על הקמת עשרות מתקנים חדשים שקלטו את הציוד וכח-האדם שפונו מהחזית. תחת הנהלתו הופקה 50% מהפלדה ששימשה בייצור שריון במלחמה. ב-1946 הועבר לנהל את מפעלי הפלדה בזפוריז'יה.
ב-1950 קיבל תפקיד ראשון בממשל, ומונה לסגן השר לתעשייה כבדה (אנ'). ב-1954 מונה לסגן השר לתעשייה כימית ומטלורגית. ב-1957 נסע להודו כדי לנהל את בניית מפעל הפלדה שהוקם בפיקוח סובייטי בבילאי שבצ'האטיסגאר. הוא חזר לאחר שנתיים והתמנה למנהל מחלקת נכסי ההון בהקמה בסוכנות המרכזית לתכנון כלכלי. ב-1961 התקבל לוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. ב-1962 נבחר כציר סובייט האיחוד ה-6 מטעם מחוז חברובסק, והחזיק במושב עד הכינוס ה-11 של הסובייט. מיולי 62' שימש כיו"ר זמני של הסוכנות המרכזית לתכנון כלכלי, עד שהוחלף בנובמבר. עד 1965 שימש כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה (אנ'), ובין 1965 ל-1976 כיהן כשר האספקה והמשאבים (אנ').
ב-17 ביוני 1962 מונה לתפקיד חסר המשמעות המעשית אך בעל היוקרה הסמלית הרבה של סגן יו"ר מועצת השרים של ברית המועצות. הוא כיהן במשרה למשך עשרים ושלוש שנים, תחת יושבי-הראש ניקיטה חרושצ'וב, אלכסיי קוסיגין וניקולאי טיחונוב, ולמשך מספר חודשים גם ניקולאי ריז'קוב. ב-1980 הוענק לו העיטור האזרחי הגבוה ביותר, גיבור העמל הסוציאליסטי (בין שאר עיטוריו נמנו שני פרסי סטלין, שבעה עיטורי לנין ועיטור מהפכת אוקטובר). ב-1985 יצא לגמלאות.
דימשיץ כיהן בממשל בתקופת המדיניות האנטישמית העקבית שהחלה בסוף שנות ה-40, בערוב ימיו של סטלין, ושצמצמה מאוד את הנוכחות היהודית המסיבית במפלגה קודם. הוא היה הפוליטיקאי הבכיר ביותר בן-עמו מאז הדחתו של לזר קגנוביץ' מהפוליטבורו ב-1957 ועד להתמוטטות ברית המועצות. ככזה, הרבה לשמש את המשטר הסובייטי כדי להדוף את הטענות על אנטישמיות במדינה; ברז'נייב העיר פעם ש"כל המדיניות היהודית שלנו בנויה על דימשיץ... כשאומרים לנו 'אתם מפלים יהודים', אנחנו עונים, 'תראו את דימשיץ, סגן ראש הממשלה'!" במרץ 1971 היה האישיות המרכזית במסיבת העיתונאים הממשלתית בה הכחישו יהודים סובייטים ידועים כל טענה לאפליה. הוא אף חיבר מזכר מיוחד לוועד המרכזי בו קבל על האופן בו תוארו בתקשורת הרשמית היהודים שקיבלו זכאות להגירה, וגם הציע לחזק את מוסדות התרבות היהודיים במדינה. המזכר זכה להתעלמות.[1]
הוא מת ב-1993 וקבור בבית העלמין נובודוויצ'יה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וניאמין דימשיץ, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- וניאמין דימשיץ באנציקלופדיה הסובייטית הגדולה
- Benjamin Dymshitz Re-elected Vice-premier of U.S.S.R.; Listed As Jew, הסוכנות הטלגרפית היהודית, 5 באוקטובר 1965.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Zvi Y. Gitelman, Jewish Life After the USSR, Indiana University Press, 2003. עמ' 31-33.
