ניקולאי ריז'קוב

ניקולאי ריז'קוב
Николай Иванович Рыжков
	ניקולאי ריז'קוב בשנת 2009
	ניקולאי ריז'קוב בשנת 2009
לידה	28 בספטמבר 1929 (בן 93); אוקראינה
מדינה	ברית המועצות
השכלה	האוניברסיטה הטכנית של אוראל; האוניברסיטה הפדרלית של אוראל; Mechanical engineering institute of the Donbass state mechanical engineering academy ;
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
	1985–1990; (כ־5 שנים)
	→ ניקולאי טיחונוב ולנטין פאבלוב ←
פרסים והוקרה
	פרס ברית המועצות (1969, 1979); מדליה להנצחת 1000 שנים לייסוד קאזאן (2005); גיבור העמל של הפדרציה הרוסית (2019); מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה (1997); Stolypin medal of 1st class (2014); מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין (1970); גיבור לאומי של ארמניה (2008); עיטור הדגל האדום של העמל (1966, 1979); עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2014); עיטור לנין (1974, 1976); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2004); עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2013); עיטור מהפכת אוקטובר (1971); עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1985); Stolypin medal of 2nd class (2019); מדליית פיוטר סטוליפין; מסדר הכבוד הבלארוסי; מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 5; מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 2; honorary citizen of Sverdlovsk Oblast; מסדר דנאקר; מסדר כוכב הצפון; תעודת כבוד נשיאותית של הפדרציה הרוסית; מסדר דוסטיק, דרגה 2 ;

ניקולאי ריז'קוב (ברוסית: Николай Иванович Рыжков;‏ (נולד ב-28 בספטמבר 1929) הוא מדינאי סובייטי, שכיהן כראש ממשלת ברית המועצות בין השנים 1985–1990.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי ריז'קוב נולד בכפר באזור דונצק (אז בברית המועצות כיום באוקראינה) למשפחת כורה פחם. בשנים 1953–1959 הוא למד באוניברסיטה טכנית בעיר סברדלובסק ולאחר סיומו החל לעבוד במפעל "אוראלמאש" לייצור מכונות כבדות בעיר.

ריז'קוב עבד במפעל זה במשך 25 שנים. במהלך התקופה הוא התקדם מתפקיד מהנדס מן השורה למהנדס ראשי של המפעל ובשנים 1971–1975 היה המנהל הכללי של המפעל. על הישגיו בתחום ההנדסי ריז'וקב פעמיים (בשנת 1969 וב-1979) זכה בפרס ברית המועצות.

בשנת 1975 הוא עבר למוסקבה ומונה לסגן ראשון של שר לבניית מכונות כבדות. ריז'קוב עבד במשרדי הממשלה הסובייטית עד לשנת 1982.

בנובמבר 1982 יורי אנדרופוב קידם אותו לתפקיד מזכיר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית והוא היא אחראי על התחום הכלכלי. בהתאם לזכרונותיו, אנדרופוב ביקש ממנו וממיכאיל גורבצ'וב להכין תוכניות לרפורמה בכלכלה הסובייטית.

כאשר במרץ 1985 גורבצ'וב קודם לתפקיד המזכיר הכללי, הוא מינה את ריז'וקב לתפקיד ראש ממשלת ברית המועצות. בהיותו בתפקיד זה הוא ניסה לקדם את הרפורמות ופעל לצד מיכאיל גורבצ'וב. יחד עם זה הוא התנגד לחלק של היוזמות של גורבצ'וב, למשל מערכה נגד שתיית יתר של משקאות חריפים שאכן לא תרמה לשום תועלת של ממש. בשנת 1988 ריזקוב פעל רבות לשיקום ארמניה הסובייטית לאחר רעידת האדמה בספיטק ועל פעילות זו בשנת 2008 הוענק לו תואר "גיבור לאומי של ארמניה".

בשנת 1990 על רקע משבר קשה בכלכלה הסובייטית היו ויכוחים לגבי הרפורמות הדרושות. באותה תקופה התנהל מאבק בין התוכנית שהוצע על ידי הממשלה בראשות ריז'קוב לבין תוכנית שהוצע על ידי גריגורי יבלינסקי. ב-26 בדצמבר 1990 ריז'קוב עבר התקף לב והועבר מתפקידו.

בשנת 1991 הוא התמודד לתפקיד "נשיא הרפובליקה הרוסית" מול בוריס ילצין אך זכה ב-16% מהקולות בלבד.

ריז'קוב פעל בתפקידים ציבוריים שונים ובשנת 1995 נבחר לדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית. במהלך השנים כיהן ריז'קוב בתפקידים שונים בפרלמנט הרוסי. נכון לשנת 2014 הוא מכהן במועצת הפדרציה של רוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ניקולאי ריז'קוב בוויקישיתוף

ניקולאי ריז'קוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מישוסטין (2020–)