ואסילקיב
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 קייב | ||
| תאריך ייסוד |
988  | ||
| שטח | 29.6 קמ"ר | ||
| גובה | 164 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 37,696 (1 בינואר 2019) | ||
| קואורדינטות | 50°10′39″N 30°19′18″E / 50.1775°N 30.321666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| https://vasylkivrada.gov.ua/ | |||
  | |||
_(1852).png)
ואסילקיב (באוקראינית: Васильків, ברוסית: Васильков, ואסילקוב) היא עיר הממוקמת במחוז קייב שבמרכז אוקראינה. נכון לשנת 2021 אוכלוסייתה מונה 37,310 תושבים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואסילקיב נוסדה ב-988 והפכה לעיר ב-1796.[2] על פי הכרוניקה הרוסית הראשונה זה המקום שבו התגוררו נשותיו של ולדימיר הראשון, נסיך קייב. לאחר תהליך ההתנצרות של קייב בנה שם ולדימיר מבצר וקרא לו על שם הקדוש המגן שלו, בסיליוס הגדול (ואסילי).[3]
בשנת 1240 נהרסה ואסילקיב בפלישה של האימפריה המונגולית, החלה להשתקם באיטיות והוכרזה כעיר ב-1796.[2] ב-1825 חיילים רוסים שהיו בעיר לקחו חלק בניסיון מרד הדקבריסטים שנכשל.[2] עד אמצע המאה ה-19 הפכה העיר למרכז מסחר וייצור, עם אוכלוסייה של כ-11,000 תושבים. כיום היא עיר תעשייה עם מפעל מקררים, מפעל למוצרי חשמל ומפעל לעיבוד עור וכן בסיס חיל האוויר ואסילקיב. האתרים בעיר כוללים את כנסיית אנתוני ותיאודוסיוס בסגנון אדריכלות הבארוק משנת 1756 וכנסיית ניקולס הקדוש משנת 1792.[3]
יהדות ואסילקיב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1648 נכבשה ואסילקיב במסגרת מרד חמלניצקי ונטבחו מתיישבי העיירה הפולנים ויהודים כאחד. מאז סיפוחה לרוסיה ב-1686 לא התקיימה בה קהילה יהודית וזאת עד לחלוקת פולין השנייה ב-1792.
ב-1861 היו בעיר בית כנסת אחד ושני חדרי תפילה, חייטות ומסחר היו העיסוקים הנפוצים ביותר בקרב יהודי ואסילקיב. באותה עת חיו בעיר ובכפרים סביבה כ-4,400 יהודים. בשנת 1881 חוותה העיר פוגרום בן מספר ימים במהלכו נרצחו מספר יהודים ובתים ורכוש יהודי נבזזו או נהרסו.
במרוצת השנים גדל מספר היהודים והגיע בשנת 1897 ל-5,156 יהודים אשר היוו כ-40% מאוכלוסיית העיר. בשנת 1907 היו 4 בתי כנסת ו-34 חדרי תפילה עם 4 רבנים רשמיים. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה סבלו יהודי העיר ממעשי אלימות, בתחילת שנת 1919 התרחש פוגרום במהלכו נרצחו 50 יהודים, נאנסו נשים יהודיות ורכוש יהודי נהרס. בנוסף נרצחו 60 רוסים שנחשדו כקומוניסטים. במהלך תקופה זו עזבו יהודים רבים לקייב.
כאשר הוקם המשטר הסובייטי האיסור שהטילו הסובייטים על כל סוג של פעילות כלכלית פרטית, השפיע קשות על האוכלוסייה היהודית של וסילקוב. בשנת 1926 אוכלוסיית היהודים מנתה 3,061 בני אדם, כ-14.5% מכלל האוכלוסייה. בתוקפה זו יהודים רבים מצאו תעסוקה במפעל העור המקומי. בשנות ה-20 וה-30 היה בעיר בית ספר ליידיש.
בשנת 1939 התגוררו בעיר 1,736 יהודים (כ-11.5% מכלל האוכלוסייה).
העיר נכבשה באופן סופי על ידי הוורמאכט ב-31 באוגוסט 1941. קודם לכן, ב-22 באוגוסט ירו והרגו הכוחות שהגיעו ביותר מ-300 יהודים. הוקם בעיר מעין מחנה למעצר יהודים, ויהודים שנתפסו על ידי המשטרה האוקראינית נשלחו אליו, חלקם הצליחו להימלט. במהלך יולי-אוגוסט 1942 נהרגו כ-40 יהודים על ידי המשטרה. יהודים שנעצרו בכפרים וערים מסביב לוואסילקיב, הובאו לעיר ונרצחו בה.
לאחר מלחמת העולם השנייה התאחדו משפחות יהודיות בחזרה בעיר.
בשנות ה-50 נהרס בית הקברות היהודי בעיר ורק חלק מהקברים הועברו לבית הקברות החדש. בית הכנסת של העיר הפך לתחנת רכבת וכיום הוא סגור. נכון לשנת 2017 קיימת בעיר קהילה יהודית קטנה של 100 אנשים.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ואסילקיב- ואסילקיב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ואסילקוב, אוקראינה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
ואסילקיב (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ State Statistics Service of Ukraine, Number of Present Population of Ukraine, as of January 1 2021
- ^ 1 2 3 Vasylkiv | city, Ukraine | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Vasylkiv, www.encyclopediaofukraine.com
- ^ Vasilkov, Ukraine Jewish Heritage: History of Jewish communities in Ukraine, 3 בדצמבר 2017 (באנגלית)