ופא סולטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ופא סולטאן, 2012

ופא סולטאןערבית: وفاء سلطان; תעתיק מדויק: ופאא' סלטאן; נולדה ב-14 ביוני 1958) היא פסיכיאטרית סורית-אמריקאית חילונית ממוצא עלווי. התפרסמה כאשר השתתפה בדיונים פוליטיים בענייני המזרח התיכון עקב פיגועי 11 בספטמבר 2001, בכתיבת מאמרים שזכו לתפוצה רחבה, ובעיקר בהופעות ברשתות הטלוויזיה "אל-ג'זירה" ו-"CNN".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ופא סולטאן נולדה ב-1958 בעיר בניאס בצפון-מערב סוריה. סולטאן ובעלה דייוויד היגרו לארצות הברית ב-1989. כיום היא מתגוררת בלוס אנג'לס שבקליפורניהארצות הברית).

ב-21 בפברואר 2006 השתתפה בתוכנית "הכיוון ההפוך" (الاتجاه المعاكس) של ערוץ החדשות הלווייני "אל-ג'זירה" המשדר מקטר. התוכנית, בהנחיית פייסל אל-קאסם, מעמתת בין אישים בעלי דעות מנוגדות. סולטאן השתתפה בתוכנית באמצעות שידור לווייני מלוס אנג'לס, והיא התעמתה עם ד"ר אבראהים אל-ח'ולי, מרצה באוניברסיטת אל-אזהר שהתארח באולפן אל-ג'זירה. העימות נגע לתאוריית "התנגשות הציוויליזציות" כפי שהיא מוצגת בספרו של סמואל הנטינגטון. את המונח טבע לראשונה ההיסטוריון היהודי-בריטי ברנרד לואיס במאמר שכתב, "שורשי הזעם האסלאמי".[1]

ב-4 במרץ 2008, השתתפה סולטאן בפעם השלישית בתוכנית "הכיוון ההפוך" ונתבקשה להגיב על פרסומן מחדש של הקריקטורות הדניות, וכן על פעולות ישראל בעזה ועל חירויות הביטוי והאמונה במערב. מולה בתוכנית, מן האולפן בדוחה, ניצב טלעת רומייח, חוקר מצרי בעל נטיות אסלאמיסטיות. במהרה, גלש הדיון לוויכוח אישי בין השניים כאשר רומייח מאשים את סולטאן כי היא פוגעת במכוון בקודשי האסלאם, בנביא ובקוראן ואת מגיש התוכנית, פייסל אל-קאסם, כי הוא אינו מציב לה גבולות ומהסה אותה. לאחר התוכנית פרסם ערוץ "אל-ג'זירה" התנצלות רשמית בפני צופיו על העלבונות שנשמעו במהלך השידור על האסלאם והודיע כי לא ישדר את שני השידורים החוזרים ולא יעלה לאתר האינטרנט את תמליל המפגש.

סולטאן מתחה ביקורת חריפה על הממסד המוסלמי על שאינו מכיר בדתות האחרות ובהישגיהן, בעודו משתמש בעושרן ובטכנולוגיות שפיתחו. דבריה הנוקבים זכו לתהודה רבה ולתפוצה רחבה באינטרנט, בין היתר בזכות העובדה שהם תורגמו לאנגלית בידי "ממר"י" (המוסד לחקר התקשורת במזרח-התיכון), והופצו על ידיו לרשתות שידור ישראליות ומערביות, ובאתרי אינטרנט. העיתון "ניו-יורק טיימס" העריך שהסרטון נצפה לפחות מיליון פעם. מחברת CastUP נמסר כי הסרטון נצפה ב-CastUP Network מעל 14,000,000 פעמים.

התזה שלה, לפיה אנו עדים ל"קרב בין מודרניזציה לברבריות שבו האסלאם עתיד להפסיד" הביאה לאיומים על חייה מחד, כמו גם למעריצים רבים מאידך. הערותיה הביקורתיות, ובמיוחד זו שטענה כי "אף יהודי לא פוצץ עצמו במסעדה גרמנית", זיכו אותה בהזמנה לירושלים, מטעם הקונגרס היהודי האמריקאי.

סולטאן אמרה ל"ניו יורק טיימס" כי היא כותבת ספר שייקרא "האסיר הנמלט: כשאלוהים הוא מפלצת". עוד סיפרה בראיון כי הפכה חילונית בעקבות אירוע קשה ב-17 ביוני 1979, שבו רצחו פעילים של "האחים המוסלמים" את הפרופסור יוסף אל יוסף שלימד אותה באוניברסיטה, לנגד עיניה. לדבריה: "הם ירו בו מאות כדורים וצעקו 'אללה אכבר'. ברגע זה איבדתי את האמון באלוהים שלהם והתחלתי לחפש תשובות. זו הייתה נקודת המפנה בחיי והיא הובילה אותי למקומי היום. הייתי חייבת לעזוב. הייתי חייבת למצוא לי אלוהים אחר."

ב-2009 יצא ספרה "אלוהים ששונא". תרגומו לעברית ראה אור ב-2010 בהוצאת "השראה הוצאה לאור".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברנרד לואיס, שורשי הזעם האיסלאמי, תרגום המאמר לעברית באתר ספריית מט"ח