ז'אן-בטיסט ביו (גנרל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אן-בטיסט ביו
Jean-Baptiste Billot
ז'אן-בטיסט ביו
לידה 15 באוגוסט 1828
שאומייל, ממלכת הצרפתים צרפתצרפת
פטירה 31 במאי 1907 (בגיל 78)
פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפתצרפת
השתייכות Armoiries république française.svg צבא צרפת
תקופת שירות 18491898
דרגה Army-FRA-OF-07.svg ז'נרל דה דיוויזיה
תפקידים בשירות
מפקד הקורפוס ה-18
מפקד הדיוויזיה ה-1
מפקד הקורפוס ה-1
פעולות ומבצעים
המשלחת הצרפתית למקסיקו
מלחמת צרפת–פרוסיה
עיטורים
לגיון הכבוד (קצין גבוה) קצין גבוה בלגיון הכבוד
תפקידים אזרחיים
שר המלחמה

ז'אן-בטיסט ביוצרפתית: Jean-Baptiste Billot;‏ 15 באוגוסט 182831 במאי 1907) היה ז'נרל דה דיוויזיה בצבא צרפת, אשר שימש גם כשר המלחמה של צרפת, אולם התפרסם בעיקר בשל חלקו בפרשת דרייפוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביו נולד בשאומייל ב-15 באוגוסט 1828, וב-1847 נרשם ללימודים באקדמיה הצבאית סן-סיר. ב-1849 הוא סיים את לימודיו והוצב בצבא צרפת בדרגת לוטננט משנה. הוא נודע בדעותיו הרפובליקניות, ולפיכך התנגד להפיכה של נפוליאון השלישי שביטל את הרפובליקה הצרפתית השנייה והקים את הקיסרות השנייה. עם זאת, הוא המשיך לשרת בנאמנות בצבא הקיסרי. ב-1852 הוא הועלה לדרגת לוטננט, וב-1854 לדרגת קפטן. ב-1859 הוא קיבל את עיטור אביר לגיון הכבוד. ביו השתתף במשלחת הצרפתית למקסיקו (1861-1867), ומונה למפקד אסקדרון. ב-1863 הוא מונה למושל הצבאי של מדינת צ'יוואווה ובהמשך של מדינת קרטרו. ב-1867 הוא הועלה לדרגת קצין בלגיון הכבוד. מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו הציע לו להיות שר המלחמה שלו, אולם הוא סרב. ב-1867 הוא חזר לצרפת, והתחתן. ב-1869 הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל ומונה למושל מחוז קונסטנטין באלג'יריה.

ב-1870 הוא חזר לצרפת כדי להשתתף במלחמת צרפת–פרוסיה. הוא מונה בתחילה לראש מטה הדיוויזיה ה-3. הוא השתתף בקרב זארבריקן וקרב פורבאך ולחם בהצטיינות. הוא הצליח להימלט לאחר המצור על מץ והעמיד את עצמו לשירות הרפובליקה הצרפתית השלישית. הוא הועלה לדרגת קולונל, ולאחר מכן הוענקה לו דרגה זמנית של ז'נרל דה דיוויזיה. הוא מונה למפקד הקורפוס ה-18 והובס יחד עמו בידי הפרוסים בקרב ביאונה-לה-רולנדה ב-28 בנובמבר 1870. למרות זאת בעקבות הקרב הוא קיבל דרגת קבע של ז'נרל דה בריגדה. הוא השתתף בקרב וילרסקסל בינואר 1871.

ב-1871 הצטרף ביו לפוליטיקה והפך לסנאטור מטעם מחוז קורזה. הוא השתייך למפלגה הרפובליקנית אשר השתייכה למחנה השמאל-מרכז. במקביל, הוא המשיך לטפח את הקריירה הצבאית שלו, וב-1878 הועלה לדרגת ז'נרל דה דיוויזיה, ושנה לאחר מכן מונה למפקד הדיוויזיה ה-1 וזמן קצר לאחר מכן הועבר לפקד על הקורפוס ה-15. בין 18801881 הוצב הקורפוס שלו בתוניסיה. בין 18841888 הוא שימש כמפקד הקורפוס ה-1. ב-1896 הוא נקרא לשמש כשר המלחמה בממשלתו של ז'יל מלין. במסגרת תפקידו זה, הוא טיפל גם בפרשת דרייפוס. ז'ורז' פיקאר הגיע אליו עם מסמכים המוכיחים שאלפרד דרייפוס, קצין יהודי שנאשם בריגול כמעט שנתיים לפני כן, למעש חף מפשע וכי האשם האמיתי הוא למעשה פרדיננד אסטרהאזי. ביו בעצה אחת עם הרמטכ"ל בואדפר ועם סגן הרמטכ"ל גונז הורה לפיקאר להסתיר את ממצאיו כדי שיוקרתו של הצבא לא תיפגע. פיקאר סרב, ולפיכך הוצב בתפקיד נידח בתוניסיה. במאמרו הנודע "אני מאשים...!" האשים הסופר אמיל זולא את ביו: "בכך שבידיו הייתה ראייה מוצקה לחפותו של דרייפוס, והוא העלים אותה. הוא אשם בפשע זה נגד האנושות והצדק".

ביולי 1898 הודח ביו מתפקיד שר המלחמה בידי ראש הממשלה החדש אנרי בריסון שמינה במקומו את גודפרואה קווניאק. הוא פרש מהצבא ונפטר בפריז ב-31 במאי 1907 בגיל 78.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן-בטיסט ביו בוויקישיתוף