ז'אן אלרז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אן אלרז
אין תמונה חופשית
לידה 1953 (בן 67 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ShabakLogo.svg  שירות הביטחון הכללי
יחידה 504
תקופת שירות 1968 - 1989
דרגה רב-סרן
תפקידים בשירות
מפעיל סוכנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'אן אלרז (נולד ב-1953) הוא איש שב"כ ישראלי לשעבר, אשר הורשע ברצח[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ז'אן אלבז. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר אלרז מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. בהמשך עבר לשרת ביחידות המיוחדות ובהן יחידה 707[2], יחידת רימון ועוצבת המודיעין האנושי[3]. לאחר שחרורו מצה"ל התגייס לשב"כ[4] ושירת כמאבטח של ראשי ממשלות ושרים. אחר כך עבר לשרת כקצין ביטחון בשגרירויות ישראל באוסלו ובסטוקהולם. הוא פוטר מהשב"כ לאחר שמסר דיווח שקרי בעניין מגעים עם איש קג"ב בשוודיה[דרוש מקור], ועבר לשרת ביחידה 504 כמפעיל סוכנים בלבנון. במהלך עבודתו פיתח רשת של הברחות מכשירי חשמל מלבנון לישראל, זמן קצר לפני שנתפס עבר לשרת במנהל האזרחי בשכם. הוא נלכד בעקבות חשד שרצח את אחד מסוכניו הלבנוניים. בכתב האישום נגדו נטען, כי ב-31 מקרים שונים בשנים 1988-1987 הבריח לישראל מאות מכשירי חשמל, בהם מכשירי וידאו, רדיו-טייפ ומקלטי טלוויזיה. הוא הועמד לדין על הברחות ונידון ל-5 שנות מאסר[5][6].

אלרז שוחרר מהכלא לאחר שנתיים בלבד. בינואר 1998 הגיש פרקליטו, בקשת חנינה על רישום פלילי מנשיא המדינה, עזר ויצמן, שהורה למחוק את רישומיו הפליליים מתיקו במשטרה. היעדר הרישום הפלילי אפשר לו להתקבל לעבודה כקבלן משנה בבינוי מוצבי צה"ל בצפון לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, ובפרט בקרבת קיבוץ מנרה[7].

במרץ 2001 הואשם אלרז על ידי פרקליטות מחוז הצפון ברציחתו של יצחק קברטץ, רכז הביטחון של קיבוץ מנרה, וכן בגניבת עשרות כלי נשק מנשקיית הקיבוץ ומכירתם לגורמי טרור. יחד עמו הועמדו לדין ארבעה תושבי הכפר סאלם שבעמק יזרעאל, שסייעו לו בעבירות הנשק[8][9]. במהלך תקופת מעצרו ניסה להימלט דרך חלון תא המעצר אך נתפס[10].

במהלך חקירת המשטרה התברר כי אלרז תכנן במשך ארבעה חודשים לפחות את הגניבה ובא במשא ומתן מראש עם גורמי טרור במטרה למקסם את התשלום בעבור כלי הנשק הגנובים כן הערים על שותפיו לגניבה וטען שמחצית מהפדיון הכספי יועבר לרכז הביטחון קברטץ ובכך הקטין את חלקם בשלל[11]. אלרז הודה בעבירות הנשק, אולם באשר לרציחתו של קברטץ טען בחקירה כי מדובר בתאונה, ובבית המשפט, בעת מתן עדותו, שינה את גרסתו וטען כי קברטץ נרצח על ידי לבנוני, איש חזבאללה, טענה שנדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי גזר על אלרז עונש מאסר עולם על ביצוע הרצח, ועוד עשרים שנות מאסר על עבירות הנשק, 5 מהן חופפות לריצוי מאסר העולם[12]. אלרז ערער לבית המשפט העליון, על ההרשעה ועל העונש, וערעורו נדחה.

אלרז גנב מנשקיית הקיבוץ 58 רובים מסוג M16 ומחסניות רבות[13]. לאחר כשנה, בשנת 2002, במסגרת מבצע חומת מגן, איתרו כוחות הביטחון בתחומי הרשות הפלסטינית כלי נשק שמקורם בנשקיית הקיבוץ. כמו כן נתפסו 28 רובים ליד ביתו של פעיל בכיר בארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שתכנן את פיגוע ההתאבדות במסעדת "מקסים" בחיפה[דרוש מקור].

בגזר דינו קבעו השופטים: "הרצח בוצע על ידי אדם שאין בו שמץ של מוסר, איש הנכון לחתור תחת אושיות מדינתו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון איפרגן, ‏פריצת דרך: ניצח את שירות בתי הסוהר ויקבל אוכל טבעוני, באתר ‏מאקו‏‏, ‏ במרץ 2018‏
  2. ^ אבי אשכנזי, הסודות האפלים של ז'אן אלבז אלרז, באתר nrg‏, 6 באפריל 2001.
  3. ^ יוסי מלמן‏, חשאי בחמישי: היחידה הסודית שהביכה את המודיעין, באתר וואלה! NEWS‏, 06 בדצמבר 2012.
  4. ^ אביב לביאמתקן 1391: הפינה האפלה ביותר בישראל, באתר הארץ, 1 בינואר 2005.
  5. ^ בנוגע לרצח לא נמצאו מספיק הוכחות. ראו: רונן ברגמן, והרשות נתונה, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2002 תל אביב, 192
  6. ^ דניאל סובלמן, היעלמותו של סוכן, באתר הארץ, 23 במאי 2001
  7. ^ שרון גלויצמן מחק רישום פלילי לחשוד ברצח במנרה, באתר הארץ, 4 באפריל 2001
  8. ^ שרון גלאלרז הואשם ברצח רב"ש קיבוץ מנרה, באתר הארץ, 3 במאי 2001
  9. ^ שרון גלפרשת מנרה: 4 הערבים לא מואשמים במעורבות ברצח, באתר הארץ, 23 באפריל 2001
  10. ^ עמיקם חורש, המשטרה: ז'אן אלרז ניסה להימלט ממעצר, באתר ynet, 22 באפריל 2001
  11. ^ שירות "הארץ", בדיקה פסיכיאטרית: ז'אן אלרז, החשוד ברצח קברטץ, כשיר למשפט, באתר הארץ, 25 באפריל 2001
  12. ^ פ 001084/01 מדינת ישראל נ' ז'אן אלרז
  13. ^ ביהמ"ש הרשיע את ז'אן אלרז ברצח רכז הבטחון של קיבוץ מנרה ובגניבת נשק, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2003