ז'ורז' דיאמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'ורז' דיאמל
Georges Duhamel
Georges Duhamel 1930.jpg
לידה 30 ביוני 1884
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 1966 (בגיל 81)
ולמונדאה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, משורר, מחבר רומנים, תסריטאי, מבקר ספרותי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Blanche Albane עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Antoine Duhamel, Bernard Duhamel, Jean Duhamel עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר התיכון על שם בופון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סיפור קצר, רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Civilization: 1914-1917, Chronicle of Pasquier עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'ורז' דיאמל (לעיתים מתועתק דימל, דיהאמל, דיהמל; בצרפתית: Georges Duhamel;‏ 30 ביוני 1884 - 13 באפריל 1966), סופר ומשורר צרפתי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ורז' דיאמל נולד ברובע ה-13 שבדרום פריז למשפחה שפרנסתה הייתה תלויה באב הפכפך ולא יציב. אחרי נדודים בין מקומות מגורים שונים בילדותו, הצליח בכל זאת לעבור את בחינות הבגרות, והחליט להיות רופא, אם כי נטה לספרות.

בין 1906 ו-1909, יחד עם שארל וידראק (שמאוחר יותר נישא לאחותו) ייסד אגודה של סופרים, משוררים, מוזיקאים וציירים.

ב-1912 שימש כעורך כתב העת "מרקור דה פראנס". ב-1914, עם הכרזת מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הצרפתי ושימש כרופא מנתח בחזית במשך ארבע שנים.

בהשפעת התנסותו זו, כתב שני ספרים שזכו להצלחה מיידית: "חייהם של קדושים מעונים" ו"ציויליזציה", וקיבל את פרס גונקור ב-1918. כאשר חזר לחיים אזרחיים הקדיש את עצמו לספרות לחלוטין, והטיף בכתביו לחברה בעלת פנים אנושיות. ב-1919 גילה את עמק הנהר אואז, ואת הכפר ורמנדואה שמצפון לפריז, ובילה שם את חופשותיו.

ב-1935 נבחר דיאמל לאקדמיה הצרפתית. בין 1930- ו-1940 ערך מספר מסעות בצרפת ובחו"ל. הוא השתתף בוועידות ופרסם מאמרים שבהם הטיף לחברה המיוסדת על אנושיות ולא על קידמה מדעית. במשך מלחמת העולם השנייה שימש כמזכיר האקדמיה הצרפתית, והנאצים הכריזו על כתביו כאסורים לקריאה. הוא התנגד באומץ לב לחברי האקדמיה שתמכו במשטרו של אנרי פיליפ פטן, ששיתף פעולה עם הנאצים, ועל כך זכה מאוחר יותר לשבחים מפיו של שארל דה גול.

ב-1947 נתמנה לנשיא חברת "אליאנס פרנסז", והמשיך בעבודתו למען התרבות הצרפתית. הוא ייסד בתי ספר רבים של "אליאנס פרנסז" בכל רחבי צרפת.

החל ב-1960 התערערה בריאותו והוא נאלץ לצמצמם את פעילותו. ז'ורז' דיאמל מת בכפר ורמנדואה ב-1966.

ספריו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סַלַווֶן (1920–1932)
  • דברי הימים לבית פַסקייֶה (1933–1944)

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]