משה לזר (חוקר ספרות ותיאטרון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

משה (ניקולא) לזר (Moshe Lazar;‏ 4 ביולי 192813 בדצמבר 2012) היה חוקר ספרות ותיאטרון ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב, שהיה הדקאן-המייסד של הפקולטה לאמנויות שלה, ופרופסור לתיאטרון ולספרות באוניברסיטת דרום קליפורניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה לזר נולד ב-1928 ברומניה במשפחת פועלים יהודית דוברת הונגרית. בילדותו עברה המשפחה לבלגיה, והוא גדל באנטוורפן. למד בבית ספר יהודי יידי ואחר-הצהריים בבית ספר חילוני פלמי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה לדרום צרפת, שם נכלאה במחנה הריכוז ריווזלט (אנ') למשך שלוש שנים. ב-1944 החל ללמוד צרפתית, וסיים את לימודיו בגימנסיה בשנתיים, תוך שהוא מפרנס את עצמו. לאחר מכן למד ספרות משווה בסורבון (1946-48). שלושה חודשים לפני תום לימודיו בסורבון עלה לישראל כדי להשתתף במלחמת העצמאות. בסוף 1949 השתחרר מהפלמ"ח והחל בלימודי תואר שני בספרות צרפתית, פילולוגיה רומאנית והיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים עד שנת 1951. לאחר מכן השלים דוקטורט בסורבון (בנושא "תורות האהבה בספרות הפרובנסאלית והצרפתית במאה ה-12", 1957), ולאחר תום לימודיו שב לישראל.

בשנים 1957–1971 שימש כראש המחלקה לספרות בשפות רומאניות באוניברסיטה העברית, בדרגת פרופסור חבר. ב-1971 התפטר ממשרתו באוניברסיטה העברית ועבר לאוניברסיטת תל אביב,[1] ובה כיהן בשנים 1971–1977 כדקאן הפקולטה לאמנויות. בשנת 1977 נסע לארצות הברית והחל ללמד באוניברסיטת דרום קליפורניה.

לזר נפטר בביתו שבלוס אנג'לס ב-2012, לאחר מאבק בן שש שנים במחלת אלצהיימר, בגיל 84. הותיר את אשתו סוניה, שלה היה נשוי 41 שנה, ואת בתם, אילנית.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרנציסקו לופז די גומארא (אנ'), ספר האינדיאה החדשה וספר פירנאנדו קורטיש; נוסח עברי של תולדות פרו ומכסיקו בידי יוסף הכהן (1568) [של ספריית כי"ח, פריז]; יוצא לאור לראשונה עם מבוא ואיורים עתיקים ע"י משה לזר, לנקסטר, קליפורניה: לבירינטוס, 2002. (מהדורה ביקורתית)

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחיאל לימור, האוניברסיטה העברית תנהל מערכה ציבורית נגד "בריחת מדענים", מעריב, 22 במרץ 1971 יחיאל לימור, "קצתי בשלטונה של כת קטנה באוניברסיטה העברית בירושלים", מעריב, 23 במרץ 1971, המשך; ברוך לשם, "חטיפות" מרצים באוניברסיטות, דבר, 26 במרץ 1971.
  2. ^ מישל דה גלדרודה, מחזות, באתר הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, אוניברסיטת תל-אביב.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.