זאב אברמוביץ (פועלי ציון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

זאב (חפץ) אברמוביץ (16 בדצמבר 1891 - 2 באפריל 1970) היה עיתונאי, פעיל ציוני-סוציאליסט וממנהיגי התנועות הציוניות פועלי ציון ופועלי ציון שמאל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב אברמוביץ נולד ב-1891 במריופול, שבאוקראינה, למשה אברמוביץ. הבית בו גדל היה בית ציוני. בנעוריו למד בגימנסיה המקומית שם ספג ערכי סוציאליזם וב-1906 אף השתתף בשביתת תלמידים בגימנסיה. המשיך בלימודי כימיה ומדעי הטבע באוניברסיטת אודסה אך עקב פעילות פוליטית באוניברסיטה גורש ממנה וב-1911 נסע לבלגיה שם המשיך את לימודי הכימיה באוניברסיטת בריסל.

ב-1912 נסע לווינה והצטרף לתנועת פועלי ציון שם התגבשו דעותיו הפוליטיות בעקבות פגישתו עם דב בר בורוכוב. בהמשך חזר מווינה לבריסל והשלים את לימודין ב-1914 כשבמקביל היה פעיל מרכזי בתנועה ועסק בעריכת עיתוניה ואף פתח סניף של התנועה בבריסל. לאחר הפילוג בתנועה הצטרף לתנועת פועלי ציון שמאל והיה ממובילי דרכה ומדובריה הראשיים.

ב-1922 עלה ארצה, במסגרת העלייה השלישית, ובמקביל לעבודתו בתחום הבניה המשיך את פעילותו בתנועה. עם הקמת תנועת מפ"ם הצטרף לשורותיה והיה פעיל בה עד פרישתו מפעילות מפלגתית ב-1954. במהלך שנות עסקנותו היה אברמוביץ שותף בפעילויות ציבוריות שונות:

  • 1915: אירגן את כנס המפלגה של כל סניפי אוקראינה
  • 1917: ציר במועצת הפועלים של מוסקבה
  • 1918: ערך במריופול את העיתון "ידיעות הוועד הצבאי המהפכני"
  • 1919: חבר מועצת הפועלים של חרקוב וחבר מועצת העיר.
  • 1919-1922: עורך של בטאון "הרעיון הפרולטרי היהודי" של מפלגת "פועלי ציון".
  • 1923-1926: ייצוג "פועלי ציון" במועצת העיר תל אביב ובאסיפת הנבחרים.
  • 1928: שליח לקונגרס במוסקבה.
  • 1929: סיוע בהכנת העדויות שהוצגו לוועדת שו שחקרה את מאורעות תרפ"ט.
  • 1930: ייצוג "פועלי ציון" ב"קונגרס ארץ ישראל העובדת".
  • 1936: ייצוג "פועלי ציון" בקונגרס העולמי של מפלגות השמאל הסוציאליסטי.
  • 1938: השתתפות בוועידת הייסוד של האינטרנציונל הסוציאליסטי
  • 1948: חבר הוועדה המדינית של מפ"ם וחבר במערכת על המשמר שם ערך את המדור הכלכלי (עד 1955).
  • כתב ספרים ומאמרים ביידיש, רוסית ועברית בהם עסק בסוציאליזם ובמעמד הפרולטריון.

אברמוביץ נישא ללידה. נפטר ב-1970 והובא לקבורה בבית הקברות קריית שאול[1][2][3]. אשתו נפטרה ב-1973 ונקברה לצידו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השאלה הלאומית והשאלה היהודית בתקופתנו, הוצאת מ. ניומן, 1958
  • בשרות התנועה, הוצאת י.ל. פרץ, 1965

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]