זאב ברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב ברמן
Ze'ev Volf Vasili Berman.jpg
לידה 3 בספטמבר 1862
ילגבה, לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במרץ 1896 (בגיל 33)
קהיר, ח'דיוות מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זאב וולף (ואסילי) בן אליעזר (לאזאר) בֶּרמןכתיב היידי, שנהג בזמנו: וואָלף בעהרמאן; ברוסית: Василий (Зеев Вольф) Лазаревич Берман, ואסילי לזרייביץ' ברמן;‏ 3 בספטמבר (על פי הלוח היוליאני: 22 באוגוסט)1862, מיטאבה, פלך קוּרלנד, רוסיה (לטביה) – 18 במרץ (על פי הלוח היוליאני: 6 במרץ)1896, קהיר) היה סופר ומראשוני חובבי ציון ברוסיה. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמן נולד בשנת 1862 בעיר מיטאבה שבפלך קוּרלנד, בצפון-מערב האימפריה הרוסית. אביו אליעזר (לאזאר) ברמן היה מחנך משכיל (ולימים מו"ל ועורך השבועון היהודי-רוסי "רוסקי ייבריי). ב-1861 ייסד אביו בעירו בית ספר יהודי, וב-1864 עבר לבירה סנקט פטרבורג, שם ייסד וניהל את בית הספר היהודי הראשון. בהיותו נער כבן עשר לקח אביו את יהודה לייב קצנלסון להיות מורה בבית הספר היסודי שלו, וברמן למד אצלו.[1] ואחר-כך קיבל חינוך רוסי בגימנסיה השישית בפטרבורג, וב-1881 סיים בקבלו מדליית כסף.[2] המשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג, ועם תום לימודיו התבסס בעיר כעורך דין. היה בין מייסדי אגודת חובבי ציון בפטרבורג: אחוות ציון. השתתף בוועידה השנייה של חובבי ציון בדרוסקניק וייסד אגודות ליישוב ארץ ישראל בערים שונות ברחבי האימפריה הרוסית. הוא סבר כי הגירה יהודית היא עניין ראשי שצריך להעסיק את יהדות רוסיה, ולפיכך תמך בפעולותיו של הברון הירש בעידוד ההגירה ההמונית של יהודים מרוסיה, שבה ראה חלק מתוכנית ליישוב ארץ ישראל. היה מזכיר של יק"א. עזר לחברי ביל"ו להיאחז בארץ ישראל, כמו כן פעל לייסוד הוועד האודסאי. הוציא שתי חוברות ברוסית לשם הפצת הרעיון של חיבת ציון: "פלשתינה" (Палестина;‏ 1884; עם אקים וולינסקי) ו-"ציון" (Сионъ;‏ 1892). כן פעל לכינון הספרייה חברת מרבי השכלה בישראל בפטרבורג.[3]

ב-1894 חלה בשחפת, ונסע להתרפא במצרים. נפטר בקהיר באביב 1896, בגיל 33. נקבר במצרים. הותיר אישה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה רפאלי (צנציפר), פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917, תל אביב: נ’ טברסקי, תשי"ב-1951, עמ' 28.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jewish History P.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.