זאב ברמן
 | |
| לידה |
3 בספטמבר 1862 ילגבה, לטביה  |
|---|---|
| פטירה |
18 במרץ 1896 (בגיל 33) קהיר, ח'דיוות מצרים |
  | |
זאב וולף (ואסילי) בן אליעזר (לאזאר) בֶּרמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וואָלף בעהרמאן; ברוסית: Василий (Зеев Вольф) Лазаревич Берман, ואסילי לזרייביץ' ברמן; כ באלול תרכ"ב, 3 בספטמבר (על פי הלוח היוליאני: 22 באוגוסט) 1862, מיטאבה, פלך קוּרלנד, רוסיה (לטביה) – ד בניסן תרנ"ו, 18 במרץ (על פי הלוח היוליאני: 6 במרץ) 1896, קהיר) היה סופר ומראשוני חובבי ציון ברוסיה. עורך דין במקצועו.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברמן נולד בשנת 1862 בעיר מיטאבה שבפלך קוּרלנד, בצפון-מערב האימפריה הרוסית. אביו אליעזר (לאזאר) ברמן היה מחנך משכיל (ולימים מו"ל ועורך השבועון היהודי-רוסי "רוסקי ייבריי). ב-1861 ייסד אביו בעירו בית ספר יהודי, וב-1864 עבר לבירה סנקט פטרבורג, שם ייסד וניהל את בית הספר היהודי הראשון. בהיותו נער כבן עשר לקח אביו את יהודה לייב קצנלסון להיות מורה בבית הספר היסודי שלו, וברמן למד אצלו.[1] ואחר-כך קיבל חינוך רוסי בגימנסיה השישית בפטרבורג, וב-1881 סיים בקבלו מדליית כסף.[2] המשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג, ועם תום לימודיו התבסס בעיר כעורך דין. היה בין מייסדי אגודת חובבי ציון בפטרבורג: אחוות ציון. השתתף בוועידה השנייה של חובבי ציון בדרוסקניק וייסד אגודות ליישוב ארץ ישראל בערים שונות ברחבי האימפריה הרוסית. הוא סבר כי הגירה יהודית היא עניין ראשי שצריך להעסיק את יהדות רוסיה, ולפיכך תמך בפעולותיו של הברון הירש בעידוד ההגירה ההמונית של יהודים מרוסיה, שבה ראה חלק מתוכנית ליישוב ארץ ישראל. היה מזכיר של יק"א. עזר לחברי ביל"ו להיאחז בארץ ישראל, כמו כן פעל לייסוד הוועד האודסאי. הוציא שתי חוברות ברוסית לשם הפצת הרעיון של חיבת ציון: "פלשתינה" (Палестина; 1884; עם אקים וולינסקי) ו-"ציון" (Сионъ; 1892). כן פעל לכינון הספרייה חברת מרבי השכלה בישראל בפטרבורג.[3]
ב-1894 חלה בשחפת, ונסע להתרפא במצרים. נפטר בקהיר באביב 1896, בגיל 33. נקבר במצרים. הותיר אישה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה רפאלי (צנציפר), פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917, תל אביב: נ’ טברסקי, תשי"ב-1951, עמ' 28.
- לוח אחיאסף, תרנ"ז, עמ' 220-221.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב ברמן, ייברסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- זאב ברמן, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- בארצנו: ס"ט פטרבורג, המליץ, 3 באפריל 1896 (עם מותו)
- ד"ר ל. קאצענעלסאן, ציון לנפש: זאב בן אליעזר בעהרמאן זכרו לברכה, המליץ, 16 באפריל 1896
- חדשות: בישראל – בחו"ל, הצפירה, 1 במאי 1896
- זאב ברמן: נקרולוג, Новое Время, גיליון 7197 (1896), בתוך האנציקלופדיה הביוגרפית הגדולה (ברוסית)
- G. B., Rechtsanwalt Wassili Bermann(הקישור אינו פעיל), in: Die Welt, Jg 2, Nr 11 (18.3.1898), p. 9, Compact Memory (בגרמנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ד"ר ל. קאצענעלסאן, ציון לנפש: זאב בן אליעזר בעהרמאן זכרו לברכה, המליץ, 16 באפריל 1896.
- ^ מעשים בכל יום: בקהל יהודי רוסיא: ס"ט פטרבורג: אותות יקר, המליץ, טור 2, 28 ביוני 1881.
- ^ בעיר המלוכה, המליץ, 29 בינואר 1901.