לדלג לתוכן

זדראבקו פונוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זדראבקו פונוש
Здравко Понош
זדראבקו פונוש, 2022
זדראבקו פונוש, 2022
לידה 3 בנובמבר 1962 (בן 61)
גלוביץ', יוגוסלביה יוגוסלביהיוגוסלביה
מדינה סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא העממי היוגוסלבי
צבא סרביה ומונטנגרו
צבא סרביה
תקופת הפעילות 19862009 (כ־23 שנים)
דרגה גנרל-פולקובניק
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זדראבקו פונושסרבית: Здравко Понош;‏ נולד ב-3 בנובמבר 1962) הוא איש צבא, פוליטיקאי ופעיל ציבורי סרבי. שימש כראש המטה הכללי הסרבי בין השנים 20062008. לאחר מכן החל בקריירה ציבורית. היה ממקימי מפלגת העם והיה ממנהיגיה עד שנת 2021. בשנת 2022, התמודד בבחירות לנשיאות סרביה מול אלכסנדר ווצ'יץ', אולם לא נבחר. ב-2023 הוא הקים את מפלגת "מרכז סרביה".

קריירה צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונוש נולד ב-3 בנובמבר 1962 בגולוביץ', כפר ליד העיר קנין שבקרואטיה המודרנית. למרות שנולד בקרואטיה, הוא בן למשפחה סרבית. בצעירותו עבר לזגרב, שם למד בבית ספר תיכון וב-1986 התגייס לצבא יוגוסלביה. הוא למד באקדמיה הצבאית הטכנית בזגרב, והשלים תואר בהנדסת אלקטרוניקה ב-1986. הוא סיים את לימודי התואר השני שלו ב-1999 בפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת בלגרד, עם תואר שני במערכות ניווט גלובליות. במקביל, עבר בקורסים צבאיים בבריטניה, שווייץ וגרמניה. הוא הוצב תקופה בקוסובו, ובהמשך הועבר לבלגרד, שם ביצע תפקידים טכניים במחלקת הפיתוח והציוד של המטה הכללי. במהלך הפצצות נאט"ו על יוגוסלביה ב-1999, הוא עבד בצוות שזיהה את מטוסי נאט"ו המתקרבים והזהיר את האזרחים למצוא מקלט.

בשנת 2000 הוא הועלה לדרגת פולקובניק, ובשנת 2002 החל לעבוד במטה הכללי. הוא הקים את המחלקה לשיתוף פעולה עם נאט"ו, ועמד בראשה. בשנת 2005 הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור. במקביל, הוא מונה לסגן ראש המטה הכללי. בתפקידו, הוא החל להעביר רפורמות שנועדו להפוך את צבא סרביה ומונטנגרו למודרני יותר. ב-2006, הכריזה מונטנגרו על עצמאותה, ופונוש נאלץ לעדכן את הרפורמות שלו כך שיתאימו למתכונת החדשה של צבא סרביה.

ב-13 בדצמבר 2006 הוא מונה לראש המטה הכללי הסרבי. הוא היה הרמטכ"ל הראשון מאז 1918 ששימש כרמטכ"ל של הצבא הסרבי בלבד. בתפקידו זה, הוא המשיך ברפורמות כדי להפוך את הצבא הסרבי למודרני יותר. במקביל, פעל להידוק היחסים בין סרביה למדינות נאט"ו. צעדים אלו גרמו לחיכוך בינו לבין גורמים שמרניים יותר בסרביה. באוקטובר 2008 התגלע סכסוך גלוי בין פונוש לבין שר ההגנה דראגן סוטנובאץ'. נשיא סרביה בוריס טאדיץ', צידד בסוטנובאץ', וב-30 בדצמבר של אותה שנה, הוא פיטר את פונוש. לאחר פיטוריו, הוא נותר בצבא במשך קרוב לשנה, למרות שלא קיבל תפקיד רשמי.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונוש קשר קשרי ידידות קרובים עם שר החוץ לשעבר ווק ירמיץ'. בספטמבר 2012, ירמיץ' נבחר לנשיא העצרת הכללית של האומות המאוחדות. פונוש עבר להתגורר בניו יורק, והפך לראש לשכתו של ירמיץ'. בספטמבר 2013, סיים ירמיץ' את הקדנציה שלו. פונוש וירמיץ' חזרו לבלגרד, שם הקימו את המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח בר קיימא (CIRSD). ירמיץ' שימש כנשיא הארגון, ופונוש שימש כמנכ"ל.

ירמיץ' בחר להתמודד לנשיאות במהלך הבחירות לנשיאות ב-2017. פונוש שימש כראש הקמפיין שלו. ירמיץ' הגיע למקום הרביעי, וזכה ב-5.65% מקולות הבוחרים. בהמשך אותה שנה, הוא השתתף בהקמת מפלגה חדשה, מפלגת העם, ונבחר כסגן נשיא המפלגה.

בשנים 20182019, פונוש היה ממנהיגי המחאות בסרביה כנגד ממשלתו של אלכסנדר ווצ'יץ'. הוא קרא להחרים את הבחירות לפרלמנט שנערכו בסרביה ב-2020,[1] וקריאה זו אומצה בידי רבות ממפלגות האופוזיציה.[2] עם זאת, לקראת הבחירות לנשיאות ב-2022, הוא קרא להשתתפות כוללת של האזרחים, ולהתלכדות של כל מפלגות האופוזיציה סביב מועמד אחד, במטרה להדיח את ווצ'יץ'.

בנובמבר 2021, פונוש פרש מתפקיד סגן נשיא מפלגת העם, והודיע כי הוא מתכוון להתמודד על הנשיאות מול ווצ'יץ', אם יזכה לתמיכת כל מפלגות האופוזיציה. ב-2 בפברואר 2022 הושגה הסכמה בין כל המפלגות, ופונוש הפך למועמד המשותף שלהן. למרות התמיכה הגורפת, בבחירות שנערכו ב-3 באפריל, פונוש זכה ב-18% בלבד מקולות הבוחרים. בעקבות ההפסד, הוא הודיע על פרישה ממפלגת העם.

ביולי 2022 הוא הקים ארגון חברה אזרחית בשם "מרכז סרביה". ביולי 2023, נרשם הארגון כמפלגה פוליטית בסרביה.

דעותיו הפוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונוש מגדיר את עצמו כאיש המרכז הפוליטי.[3] הוא תומך בהצטרפות סרביה לאיחוד האירופי,[4] ותומך בשיתוף פעולה צבאי עם נאט"ו, אך מתנגד להפיכתה של סרביה לחברה מן המניין בארגון, בשל המטען הרגשי של העם הסרבי ביחס אליו.[5] הוא ידוע בשל התבטאויותיו החריפות כנגד אלכסנדר ווצ'יץ', ובאחת הפעמים השווה אותו לאוגוסטו פינושה.[6]

פונוש מתנגד להענקת עצמאות לקוסובו, אך תומך במציאת פתרון של קבע לשאלה ולא להותיר על כנו את הסטטוס קוו הקיים.[7] הוא גינה בחריפות את הפלישה הרוסית לאוקראינה,[8] ותמך בהטלת סנקציות בינלאומיות על רוסיה.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זדראבקו פונוש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]