זהרון
 זהרון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | עקרבנונאים |
| משפחה: | עקרבנוניים |
| סוג: | זהרון |
| שם מדעי | |
 Pteroisאוקן, 1817 | |
| |
זַהֲרוֹן (שם מדעי: Pterois) הוא סוג של דג טורף במשפחת העקרבנוניים, שנפוץ בעיקר במימי האוקיינוס השקט, האטלנטי והאוקיינוס ההודי[1]. כמו כן, הוא נפוץ בים האדום, במפרץ אילת ומתחיל להיראות גם באגן המזרחי של הים התיכון. רוב מיני הזהרון מאופיינים בפסים לרוחב הגוף בצבעים לבן, אדום וכתום. הזהרון מכונה לרוב Lionfish ולעיתים גם Zebrafish או Firefish.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זהרון הדור הוא המין הגדול והמפואר בדגים מסוגו. אורך גופו עד 50 סנטימטרים (20 אינץ'), ראשו גדול ומגושם ופיו רחב. מעל לכל עין מזדקר זיז קרומי, שאורכו הולך וקטן עם הגיל. הקוצים בקדמת סנפיר הגב ארוכים מאוד ואינם מחוברים בקרום אחד, כבמינים אחרים, אלא כל קוץ עטוף באונה קרומית צרה משלו. גם הזיזים שבסנפירי החזה ארוכים מאוד, נפרדים זה מזה, כל אחד עטוף באונה קרומית משלו. על הגוף והראש פסים אדומים-חומים ולבנים.
קצב גידולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קצב גידולו של הזהרון ההדור מהיר, הוא יכול להתרבות אחת לארבעה ימים ונקבת הזהרון יכולה להטיל עד כשני מיליון ביצים בשנה. לפיכך, אם הזהרון נמצא בסביבה ללא טורפים טבעיים הוא עלול להוות סכנה למערכת האקולוגית באזור ולהשפיע לרעה על אוכלוסיות דגים אחרות.
מזונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזהרון ניזון מדגים קטנים, אליהם הוא מתקרב בשחייה איטית, ובולע אותם תוך הסתערות ופתיחת פיו.
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזהרון פעיל בשעות אחר-הצהריים המאוחרות ובלילה, ובשעות היום מסתתר בשקעים מוצלים. פרטים בודדים או קבוצות קטנות שכיחים במים רדודים, אך נמצאים גם במים עד עומק של 30 מטרים.
דקירה מזיזי הזהרון גורמת לצריבה הנמשכת יותר מיממה, מלווה בקשיי נשימה וחום גבוה, ועשויה לגרום גם לבצקת מקומית. במקרה של פציעה יש לסור מיידית לבית-החולים.
מין פולש[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזהרונים הפכו למינים פולשים בים הקריבי אחרי ששחררו אותם שם, ובשנים האחרונות נמצאין פרטים רבים של זהרון הדור בים התיכון, שהגיעו דרך תעלת סואץ במסגרת ההגירה הלספסית.[2]
על מנת להתמודד עם פלישת הזהרון ההדור למימי הים התיכון בכלל ולחופי ישראל בפרט, מנפיקה רשות הטבע והגנים אישורים מיוחדים לצוללנים לדוג את הזהרון כדי לשלוט בגודל האוכלוסייה שלו[3].
על פי קביעת רשות הטבע והגנים מ-2017, אסורים כל משפחת הזהרונים (עקרבנוניים) לייבוא וסחר בישראל[4].
מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוג זהרון מכיל 12 מינים. במפרץ אילת קיימים שני מינים: זהרון מקרין וזהרון הדור, שנמצא גם לחופי הים התיכון כמין פולש כתוצאה מהגירה לספסית.
- סוג זהרון- Pterois
- מין זַהֲרוֹן הָדוּר (Pterois miles)
- מין זַהֲרוֹן מַקְרִין (Pterois radiata)
- מין Pterois andover
- מין Pterois antennata
- מין Pterois brevipectoralis
- מין Pterois lunulata
- מין זהרון אפריקני (Pterois mombasae)
- מין Pterois russelii
- מין Pterois sphex
- מין Pterois cincta
- מין Pterois paucispinula
- מין זהרון אדום (Pterois volitans) - מין פולש בים הקריבי; בעבר נחשב לתת-מין של זהרון הדור
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
Pterois mombasae
Pterois antennata
.JPG)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זהרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- זהרון, באתר ITIS (באנגלית)
- זהרון, באתר NCBI (באנגלית)
- זהרון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- זהרון, באתר GBIF (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)צביקה (זיגי) לבנת, קוצני וארסי: דג הזהרון טורף את העולם, באתר ynet, 31 באוקטובר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סכנה באוקיינוס: בעלי חיים ארסיים, החיים מתחת למים, באתר ynet, 2021-09-17
- ^ מוטי מנדלסון, זהרון חי נפלט לחוף הרחצה בחיפה, באתר חי פה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, 2022-10-07
- ^ תושב קבע – הזהרון ההדור בים התיכון, באתר www.parks.org.il
- ^ דר' נעם לידר ויתיר שמיר, "מדיניות בנושא יבוא וסחר בדגים של מים מלוחים לאקווריום", חטיבת פיקוח ואכיפה, האגף להגנה על החי והצומח - רשות הטבע והגנים, יוני 2017
