זכרונות לבית דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זכרונות לבית דוד
Geheimnisse der Juden
כריכת הספר במהדורת מסדה, 1971
כריכת הספר במהדורת מסדה, 1971
מידע כללי
מאת צבי חיים הרמן רקנדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
שנת הוצאה 1857
הוצאה בעברית
הוצאה אחיאסף
שנה 18931895
תרגום אברהם שלום פרידברג
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001863906
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זכרונות לבית דוד - ספורים מדברי ימי ישראל הם סדרת ספרים, המגוללים את סיפורה של משפחה יהודית דמיונית, נצר לבית דוד, מגלות בבל ועד סמוך לתקופת ההשכלה. הספרים אינם מגוללים עלילה ליניארית אלא מורכבים מסיפורים קצרים. בספרים מושם דגש על ערכים של גבורה פיזית ותושיה, בניגוד לספרים קודמים ממין זה שהדגישו ערכים כלמדנות או מוות על קידוש השם. הספר היה פופולרי במשך דורות בקרב צעירים יהודים בגולה ובארץ ישראל.

הספר נכתב תחילה בין השנים 18561857 בגרמנית על ידי המלומד צבי הרמן רקנדורף, ששאב השראה מספרו של אז'ן סי "מסתורי פריז" ונקרא במקור "מסתורי היהודים" (Geheimnisse der Juden), כשילוב של הרצאה היסטורית מבוססת עם סיפור בדיוני סוחף. הוא תורגם לראשונה לעברית בשנת 1865 בוורשה על ידי אברהם כהן קפלן בשם "מסתרי היהודים", אולם התרגום המוכר שלו לעברית הוא משל אברהם שלום פרידברג, שיצא לאור על ידי המו"ל בן אביגדור בהוצאת אחיאסף בין השנים 18931895. פרידברג למעשה לא רק תרגם אלא עיבד את הספר המקורי, הוסיף לו משלו ו"תיקן" אותו כך שיהיה יותר ציוני. שני הכרכים הראשונים של פרידברג הם תרגום בעוד שני הכרכים הנוספים הם מקוריים מפרי עטו. בשנת תשי"ב עובד הספר שנית לעברית מן המקור של פרידברג על ידי אברהם אריה עקביא כאשר "הוסרו כמה מליצות קשות לאוזן הקורא החדש. קטעי ההרצאה ההיסטורית צומצמו עד למידת הנחוץ, וכן הושמטו מראי המקומות למאמרי חז"ל ומקורות אחרים שלא יכירם מקומם בסיפור שוטף. אף הושמטו פה ושם דברים שאינם צריכים לגופו של הסיפור".

הספר עוקב אחרי צאצאיו כביכול של זרבבל בן שאלתיאל, ממנהיגי שיבת ציון, ומשבץ בשרשרת הדורות אישים ידועים כהלל הזקן, מלכים יהודים של ממלכות יהודיות קדומות בחצי האי ערב כח'יבר וחמיר ודון יצחק אברבנאל. התמה המרכזית בספר היא שבית דוד חי וקיים והוא מהווה כעין עמוד שדרה יציב ורב כוח בהיסטוריה היהודית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט זכרונות לבית דוד, באתר ויקיטקסט