בן אביגדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בן אביגדור (א"ל שלקוביץ'), יושב במרכז חבורת חמשת השותפים-המייסדים של "צנטרל"; לשמאלו מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין

בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (1866[1], ז'לודוק, ליד וילנה1921, קרלסבאד, צ'כיה), שהיה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלקוביץ נולד בשנת 1867 בעיירה ז'לודוק שליד העיר וילנה, במערב האימפריה הרוסית (אזור ליטא). למד במסגרת החינוך היהודי המסורתי, בעיירה ז'טיל ובישיבות של ליטא. עם זאת, במקביל עיין בספרות חיצונית חילונית וכתב שירים וסיפורים בלשון העברית.

כשהיה בן 20 הגיע בן אביגדור לעיר קובנה, ולמד שם לימודים גבוהים במקצועות השפות והמדעים. בשנות לימודיו עבד כמורה. בשנת 1888 עבר לעיר וילנה, והחל לפרסם את ראשוני שיריו, מאמריו וסיפוריו בעיתון "המליץ". כשהיה בן 25 עבר לעיר ורשה, שם נתמנה למזכיר אגודת הסתרים העברית "בני משה". בורשה החל להגשים את חלומות המו"לות העברית החדשה שלו. בשנת 1891 הוציא את סדרת הספרים הזולה להמונים "ספרי אגורה". בסדרת ספרים זו, שהייתה ראשונה לתפוצה המונית ברחבי יהדות מזרח אירופה, החל בן אביגדור גם את המהלך החדש של הספרות העברית החדשה.

בשנת 1892 כבר השתתף בייסוד הוצאת הספרים העברית "אחיאסף", שהייתה הוצאת ספרים ציבורית ראשונה בלשון העברית. בשנת 1896 ייסד את הוצאת הספרים הפרטית שלו "הוצאת תושיה". בהוצאות אלה הוציא בן אביגדור מאות כותרים עבריים לרבבות קונים וקוראים, והיה בכך לחלוץ המולו"ת העברית המודרנית.

בין הסדרות של "תושיה" שנתחבבו על קהל הקוראים, ניתן למנות את "ניצנים", לילדים קטנים ובניקוד מלא, "פרחים" לגיל הבינוני ו"ביכורים" לבני הנעורים. הוא היה בין מייסדי עיתוני הילדים "עולם קטן", "הנעורים", והשבועון המדעי לילדים "החיים והטבע". פעילותו המו"לית החייתה את הספרות העברית ונתנה לה מקפצה רצינית בתחרות עם ספרות היידיש ברחוב היהודי במזרח אירופה. בעיתוניו, בהוצאותיו ובכתבי העת שלו טיפח וגידל דור של יוצרים עבריים, סופרים ומשוררים, שהיו מראשי המדברים בספרות העברית החדשה.

בן אביגדור כתב גם כמה ספרים משלו, ואחדים מהם ניתרגמו מעברית ללאדינו וליידיש.

בן אביגדור נפטר בגיל 54 בקרלסבאד שבצ'כיה בעת הקונגרס הציוני בשנת 1921. בשנת 1964 הועלה ארונו לישראל, והוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור תל אביב.

על שמו של בן אביגדור קרוי רחוב בתל אביב, על שפת נחל איילון, באזור של מועדונים בעיר.

נשא את צפורה לבית בלומגארטן, אחותם של המשורר ומתרגם התנ"ך ליידיש יהואש, ושל אשתו של המחנך, המשורר ופרשן המקרא שמואל לייב גורדון (של"ג). היה אב לשלושה: דבורה הכטמן (אשתו של גדליהו הכטמן, עורך דין ועסקן ציוני ברוסיה וממייסדי "המכבי" שם), חוה וכלב.
בן אחיו, ד"ר נחום גולדמן, היה נשיא ההסתדרות הציונית.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים:

  • שני חזיונות: א) שתי אנחות; ב) משה או שלשת הנביאים, ורשה: האחים שולדבערג, תרנ"א. (חוברת) (מהדורה נוספת: בתוך "ספרי אגורה", ורשה: בן אביגדור, תרפ"ב)
  • מרחוב היהודים: תמונות, ציורים וספורים מרחוב היהודים בעיר N בארץ רומיניא, ורשה: דפוס האחים שולדברג, תרנ"א–תרנ"ג, 3 חלקים (ב-4 חוברות). (מהדורות נוספות: בתוך "ספרי אגורה", ורשה: בן-אביגדור, תרע"ג; ותרפ"ב)
    • לאה מוכרת דגים, [תרנ"א] ,IV [3]- 40. ‬
    • אהבה וחובה, תרנ"ב 1891–תרנ"ב. (חוברת א-ב)
    • עניים מאשרים, תרנ"ג.
  • לפני ארבע מאות שנה, או, אח ואחות לצרה: ספור הסתורי מגרוש ספרד,‫ ורשה: האחים שולדברג, תרנ"ב. (4 חוברות) (תורגם לגרמנית)
  • רבי שפרה: ספור, ורשה: האחים שולדבערג, תרנ"ג. ‬(חוברת) (מהדורות נוספות: בתוך "ספרי אגורה", ורשה: בן-אביגדור, תרע"ג; ותרפ"ב)
  • מנחם הסופר: ציור ספרותי, ורשה: דפוס שולדבערג, תרנ"ג. ‬(2 חוברות)
  • דון מיגואל: ספור היסטורי מזמן גרוש ספרד, ורשה: תושיה ('בכורים: ביבליותיקה לבני הנעורים', חוברות 26–50), תרס"ז. (ראה אור בדפוס סטראוטיפי עם מבוא מאת יוסף קלוזנר, ירושלים תש"ח) (תורגם ללדינו וליידיש)
  • הספרות העברית החדשה ועתידותיה, ניו יורק: מפיצי שפת עבר וספרותה, תרס"ח. ‬(עיון וביקורת; חוברת)
  • הספרות העברית הצעירה,‫ וילנה: דפוס יוסף זבדסקי, תר"ע. (ביקורת)

קובץ (לאחר מותו):

  • סיפורים; ליקטה וצירפה מבוא והערות: מנוחה גלבוע, תל אביב: ד. רכגולד, תש"מ 1980.

מאמרים:

  • 'אחד העם ו"בני משה"', בתוך: נתיבות (ורשה תרע"ג), עמ' 238–289. (מסה)
  • "די ציוניסטיש-דעמאקראטישע פעראייניגונג": רעפעראט פון ל’ שאלקאוויטש, ורשה: דפוס הצפירה, 1917. ‬(הרצאה) (ביידיש)

תרגומי יצירתו:

  • דון מיגואיל סאן סאלב’אדור: קואינטו היסטוריקו אקונטיסידו אין איספאנייה אין לה איפוקה די לה איקספולסייון די לוס ג’ודייוס; טראדוסידו דיל עבריאו פור חיים בן-עטר,‫ ירושלים: דפוס עזריאל, 5670 1909. (לדינו)
  • דון מיגואל פון שפאניען: היסטארישער ראמאן פון דער צייט פונ’ם גרוש שפאניען, נַדבוּרנה, פאמיליענבלאט, 1911. (ביידיש)
  • מאלדיסייון: או לה איסטורייה די לוס ג’ידייוס אין איספאנייה; פור ז׳אן פלוריאן, סלוניקי: איל טיימפו, 1930. ‬(לדינו) (נדפס בעיתון "איל טיימפו")
  • Die Geschwister: Erzählung aus dem 15. Jahrhundert, Prag: Brandeis, 1896. (בגרמנית)
  • Jüdinnen: zwei Novellen; uebersetzt aus dem Hebräischen von Binjamin Segel, Prag: Brandeis (Jüdische Universalbibliothek), 1897. (בגרמנית)

בעריכתו:

  • "דער סוד פון גערער הויף: די דין-תורה צווישען ר’ מענדעלען און ה’ וויגדאראוויץ: א חלום – א אמת", לודז': דפוס רזניק וסיגל, 1931. ‬(חוברת) (ביידיש)

בהשתתפותו:

  • י. ברשדסקי, כתבים אחרונים: עם תמונת המחבר; תולדותיו מאת פ. קפלן; ועם מסה ספרותית "י. ברשדסקי בתור אדם ובתור מספר" מאת בן אביגדור, ורשה: תושיה, תר"ע. ‬(2 כרכים)

עיתונים וכתבי עת שערך והוציא לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפדגוג: ירחון לחנוך ולהוראה: בעד הורים ומורים (הוספה ל-"העולם"); העורכים: א"ל בן אביגדור וש"ל גורדון, ורשה: הוצאת תושיה, תרס"ג–תרס"ד, 1903–1904. (חלק מהחוברות נדפסו בקרקוב, דפוס יוסף פישר.)
  • עולם קטן: עתון מצויר לבני הנעורים, וינה – ורשה: תושיה, תרס"א–תרס"ה, 1901–1905. (יצא לאור פעם בשבוע בשנים א–ג, ופעמיים בחודש בשנה ד; שנים ב–ד נדפסו בקרקוב, דפוס י' פישר.) ‬
  • הנעורים: עתון מצויר לבני הנעורים,‫ ורשה: תושיה, תרס"ד–תרס"ה, 1904–1905. (בשנה הראשונה יצא כירחון, אחר כך פעמיים בחודש.)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'מכתבים של בן-אביגדור ומכתבי סופרים אליו', גנזים ד (תשל"א), 9–11.
  • משה אונגרפלד, דבן-אביגדור', הדאר נא (תשל"ב), 5–6.
  • מנוחה גלבוע, 'בן-אביגדור בתורת מבקר', בתוך: נורית גוברין (עורכת), פלס: מחקרים בביקורת הספרות העברית: מאסף לזכר ש"י פנואלי, תל אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, תש"ם, עמ' 175–194.
  • שולמית שלהב, בן-אביגדור ו"ספרי אגורה" – המהלך המו"לי והמסחרי', סדן 4 (תש"ס), 281–300.
  • זאב גריס, 'אברהם ליב שאלקוביץ ("בן אביגדור") והמהפכה בעולם הספרים העבריים בראשית המאה העשרים', בתוך: יוסי גולדשטיין (עורך), יוסף דעת: מחקרים בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים לפרופ’ יוסף שלמון לחג יובלו, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תש"ע, עמ' 305–328.
  • Stephen Katz, 'History, Memory, and Ideology: Ben-Avigdor and "Fin-de-Siècle" Hebrew Literature,' Jewish History 12,2 (1998), 33-49.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך רשום על קברו, על אף שבאנציקלופדיה העברית רשום 1867 (ראו גם הערה אצל תדהר).