זמירה חן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זמירה חן
אין תמונה חופשית
לידה 1940 (בת 78 בערך)
רמת גן, ישראל
שם לידה זמירה חיון

זמירה חן (נולדה ב-1940) היא זמרת, פזמונאית ומלחינה ישראלית. הייתה פעילה החל משנות ה-60 והגיעה לשיאה בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה וגדלה ברמת גן בשם זמירה חיון, בת להורים עולי לוב. אביה, מורה במקצועו, היה חזן בבית הכנסת "אוהל רחל". בשירות הצבאי התגייסה ללהקת גייסות השריון, והקליטה שירים רבים הן כסולנית והן כחלק מהלהקה. לאחר שירותה הצבאי העלתה מופע בשם "שלח את עמי", שהוקדש ליהודי ברית המועצות; שירה המפורסם ממופע זה נקרא "כחול ולבן". בשנות השיא שלה בישראל כתבה מילים ללהיטים של זמרים רבים, הבולטים בהם: "אני אצבע את השלכת בירוק" שהלחין ושר יורם ארבל, "פמלה" בלחנו וביצועו של בעז שרעבי ו"ים של דמעות" בביצועה של אווה פרנסיס (אולם התפרסם בביצועו של זוהר ארגוב).

לאחר שיא הקריירה שלה בארץ ובחיפושה אחר אפיקי התפתחות חדשים, עברה להתגורר בניו יורק, שם היא מופיעה עד ימים אלו. בשנות ה-80 הקליטה מספר שירים באלבום בשפה העברית, אותו הקדישה לאביה שנפטר בשנים אלו. אלבום זה כולל פיוטים וזמירות של יוצאי יהדות לוב. בשנת 1987 הפיקה את אלבומה "לא הפכתי ליבי" שאת כלל השירים בו הלחינה וכתבה, פרט לשלושה מהם אותם תרגמה.

ב-2017 הועלתה טענה כי הלחן לשיר "דלילה" שפורסם ב-1979 והולחן על ידה, היווה השראה ללחן השיר "הפרח בגני" של זוהר ארגוב[1][2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]