חאנות נחצ'יבאן

חאנות נחיצ'יבאן (בפרסית: خانات نخجوان) הייתה מדינה פאודלית שהתקיימה בטריטוריה של הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן שנמצאת בשטחה של אזרבייג'ן ובחלק מארמניה המודרניות.

על פי המסורת הארמנית נוסדה נחצ'יבאן על ידי נח. הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר שנמצאו באזור תוארכו לתקופת האבן החדשה. מאוחר יותר הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת מני (ממלכת מיני), אוררטו ומדי, ובשנת 521 לפנה"ס הפכה לחלק מאחשדרפנות ארמניה תחת הממלכה האחמנית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס, ניסו מספר מפקדים מקדוניים (גנרלים של אלכסנדר הגדול) להשתלט על האזור ללא הצלחה. בשנת 189 לפנה"ס הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת ארמניה ולאחר יותר מאלף וחמש מאות שנה נכבשה במלחמה ארמניה פרס ונהפכה, כמו שאר שטחי האימפריה הארמנית לחאנות פרסית, אזור מנהלי באימפריה הפרסית.

החאנות הונהגה על ידי טטרים מקומיים משושלת קנגלרי, ואוכלוסייתה הייתה בעיקר מוסלמית (אזרית וכורדית) לאחר גירושם ופיזורם של הארמנים ברחבי האימפריה הפרסית. היא נוסדה על ידי היידאר קולי חאן, שהכריז על עצמו כשליט אחרי מותו של נאדר שאה (אנ') אפשר, השליט של פרס. בזמן שלטונו חאנות קרבאך נחיצ'ביאן הייתה תחת חסות קרבאך.

בזמן מלחמת רוסיה פרס, 1804-1813, כוחות רוסיים, תחת פיקודו של גנרל גודוביץ' כבש בזמן קצר את נחיצ'יבאן ב-1808, אך זו עברה לידי הפרסים כתוצאה מהסכם גוליסטן. לאחר מלחמת רוסיה פרס השנייה והסכם טורקמנצ'י, חאנות נחיצ'יבאן עברה לבעלות רוסית בשנת 1828. בתמורה לתמיכתו של שליט החאנות, אהסאן חאן, ברוסיה הוענקה לו דרגת מייג'ור גנרל של הצבא הרוסי ותואר הטמאן של המיליציה הקנגלריית.

עם תחילת השליטה הרוסית, השלטונות ההצאריים עודדו חזרה של ארמנים מפרס ומטורקיה לנחיצ'יבאן ולאזורים אחרים של הקווקז, פעולה שהתאפשרה בעקבות סעיפים מיוחדים בחוזים של טורקמצ'י ואדריאנופול.

על פי השליח הרוסי לפרס אלכסנדר גריבוידוב, ההגירה הארמנית המאסיבית לנחיצ'יבאן בשנת 1828 יצרה מתח בין הארמנים, שהשתייכו לדת הנוצרית, לבין תושבי המקום המוסלמים. גריבוידוב ביקש ממפקד הצבא הרוסי הרוזן איוואן פסקביץ', להורות על הגירה מחודשת של המהגרים החדשים למחוז דאראלאגוז, כדי להשקיט את המתיחות.

חאנות נחיצ'יבאן התפוגגה בשנת 1828, הטריטוריות שלה אוחדו עם הטריטוריות של חאנות ירוואן, שבשנת 1840 נקראה פרובינציית ירוואן של האימפריה הרוסית. נחיצ'יבאן הפכה לנחיצ'יבאן אויזד (תת-מחוז נחיצ'יבאן) של הפרובינציה.

לאחר התפרקות חאנות החאנים של נחיצ'יבאן נותרו בעלי השפעה רבה בתת-המחוז וניהלו אותו דה פקטו. החאנים של נחיצ'יבן נודעו באימפריה הרוסית בשם 'חאן נחיצ'בנסקי', ורובם בחרו בקריירה צבאית. שישה מבני המשפחה הגיעו לדרגת גנרל בצבאות הצאר, בצבא הסובייטי ובצבא האיראני. הבנים של אהסאן חאן - איסמעיל חאן וקלבאלי חאן זכו שניהם במדליות ממסדר סיינט ג'ורג' מדרגה 4, על שירות בקרבות ושירתו כגנרלים בצבא הרוסי. בנו של קבלאלי חאן, חוסיין חאן נחיצ'בנסקי היה מפקד צבאי בולט בצבא הרוסי, ואג'וטאנט גנרל (גנרל האחראי על בתי המשפט), של האימפריה הרוסית. ואחייניו ג'אמשיד וקאלבאלי היו גנרלים בצבא הסובייטי ובצבא האיראני בהתאמה.

נחצ'יבאן, שהייתה עד הכיבוש הפרסי חלק מהאימפריה הארמנית, שינתה את פניה התרבותיות עד לבלי היכר במשך שנות השליטה הפרסית הקצרה באזור ואף בעידן המודרני באזרבייג'ן. כנסיות נהרסו, בתי קרבות נחרבו, מבני תרבות ודת ארמניים הוסבו למסגדים ומבני ציבור והאזור עבר דה-ארמניזציה מוחלטת.

שליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1747 - 1787 היידר קולי חאן
1787 - 1823 קאלב עלי חאן
1823 - 1828 אהסאן חאן
1828 - 1834 כרים חאן קנגלרי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא חאנות נחצ'יבאן בוויקישיתוף

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.