לדלג לתוכן

חבצלת החוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחבצלת החוף
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: נרקיסיים
סוג: חבצלת
מין: חבצלת החוף
שם מדעי
Pancratium maritimum
לינאוס, 1753
Pancratium maritimum
חבצלת החוף על בול משנת 1960 שיצא לכבוד יום העצמאות ה-12, בעיצובו של צבי נרקיס

חבצלת החוף (שם מדעי: Pancratium maritimum) היא צמח חוף ממשפחת הנרקיסיים, הפורח בקיץ לאורך חופי הים התיכון.

פריחת החבצלת גדולה ומרשימה, בייחוד כיוון שהיא פורחת בשלהי הקיץ (יולי עד אוקטובר), כאשר רוב הצמחייה התייבשה כבר. היא עושה זאת בזכות בצלה, שאגר מים ומזון בחורף הקודם. זרעיה מצופים בשכבת שעם המאפשרת הפצת הזרעים דרך הים.

גובהה מגיעה עד ל-60 סנטימטר ועל כל גבעול בין שניים לעשרה פרחים. הפרי דומה לביצה, בכל פרי שלושה חדרים שבכל אחד מהם יש 20 זרעים.

חבצלת החוף נפוצה לחופי הים התיכון, אך היא מופיעה גם בחופי האוקיינוס האטלנטי ובאזור האירו-סיבירי.

בישראל חבצלת החוף היא פרח שכיח, אך עם זאת היא צמח מוגן. חבצלת החוף מופיעה בסמל העיר נתניה.

החבצלת במקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החבצלת נזכר פעמיים במקרא כצמח הגדל בשרון: ”אני חבצלת השרון שושנת העמקים” (שיר השירים ב א). הוא משמש גם סמל להפרחת השממה: ”ותגל ערבה ותפרח כחבצלת” (ישעיהו לה א). אין למילה 'חבצלת' זיהוי מוסכם בקרב התרגומים והפרשנים הקדומים. ייתכן שמדובר בשם כללי לצמחים או שם נרדף לוורד (שלעיתים נקראת בטעות 'שושנה') וגם כשם צמח ספציפי בישעיהו. רוב הזיהויים המוצעים הם לצמחים גאופיטים בעלי פרחים גדולים ממשפחת השושניים (לִילִי) או הנרקיסיים. הצמח הקרוי בימינו חבצלת החוף הוא רק הצעה אחת מני רבים לזיהוי החבצלת המקראית[1]. בתרגום התנ"ך לאנגלית חבצלת השרון נקראת Rose of Sharon ("ורד השרון" או "שושנת השרון").

חבצלת החוף

שימושים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוונים השתמשו בבצל חבצלת החוף להכנת תרופות להמרצת פעילות הלב ולהשפעה על דרכי הנשימה. לפני קום המדינה הפיקו הערבים מבצל החבצלת תרופות נגד נזלת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבצלת החוף בוויקישיתוף
חבצלת החוף שצולמה במהלך טיול עמותת אתגרים בשמורת גדור

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב, עמ' 200-199