חברה מתועשת
בסוציולוגיה, חברה מתועשת היא חברה המונעת על ידי שימוש בטכנולוגיה ובמכונות כדי לאפשר ייצור המוני, התומך באוכלוסייה גדולה עם יכולת גבוהה לחלוקת עבודה. מבנה כזה התפתח בעולם המערבי בתקופה שלאחר המהפכה התעשייתית, והחליף את החברות החקלאיות של העידן הקדם-מודרני והקדם-תעשייתי. חברות תעשייתיות הן בדרך כלל חברות המונים, ועשויות להתקדם ולהפוך לחברת מידע. לעיתים קרובות הן עומדות בניגוד לחברות מסורתיות .
חברות תעשייתיות משתמשות במקורות אנרגיה חיצוניים, כגון דלקים מאובנים, כדי להגדיל את קצב הייצור והיקף הייצור. [1] ייצור המזון מועבר לחוות מסחריות גדולות שבהן תוצרי התעשייה, כגון קומביין ודשנים מבוססי דלק מאובנים, משמשים להפחתת העבודה האנושית הנדרשת, תוך הגדלת הייצור. עודף כוח האדם, שנוצר עקב הפחתת כוח האדם בייצור המזון, מועבר למפעלים שבהם נעשה שימוש במיכון כדי להגביר עוד יותר את היעילות. ככל שהאוכלוסיות גדלות, והמיכון משתכלל עוד יותר (לרוב עד לרמת אוטומציה), עובדים רבים עוברים לתעשיות שירותים מתרחבות.
החברה התעשייתית הופכת את העיור לרצוי, בין השאר כדי שהעובדים יוכלו להיות קרובים יותר למרכזי הייצור, ותעשיית השירותים תוכל לספק תעסוקה לעובדים ולמי שמרוויחים מהם כלכלית. זאת בתמורה לרווחים מהייצור, שבאמצעותם הם יכולים לקנות סחורות. דבר זה מוביל ליצירה של ערים גדולות מאוד שסביבן אזורי פרברים, ושמתקיים בהן שיעור גבוה של פעילות כלכלית .
פיתוח תעשייתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני המהפכה התעשייתית באירופה ובצפון אמריקה, ואחריה תיעוש נוסף ברחבי העולם במאה ה-20, רוב הכלכלות היו חקלאיות ברובן. המוצרים היסודיים הוכנו לעיתים קרובות בתוך משק הבית, ורוב הייצור האחר בוצע בבתי מלאכה קטנים יותר על ידי אומנים עם התמחות מוגבלת. [2]
באירופה, במהלך ימי הביניים המאוחרים, בעלי מלאכה בעיירות רבות הקימו גילדות כדי להסדיר את מקצועותיהם ולעקוב ביחד אחר האינטרסים העסקיים שלהם. ההיסטוריון הכלכלי שיילה אוגילבי הציע שהגילדות ריסנו עוד יותר את האיכות והפרודוקטיביות של הייצור. [3] עם זאת, ישנן עדויות לכך שאפילו בימי קדם, כלכלות גדולות כמו האימפריה הרומית או שושלת האן הסינית פיתחו מפעלים לייצור ריכוזי יותר בתעשיות מסוימות.[דרוש מקור]
עם המהפכה התעשייתית, מגזר הייצור הפך לחלק מרכזי בכלכלות אירופה וצפון אמריקה, הן מבחינת עבודה והן מבחינת ייצור, כאשר הוא מבצע בערך שליש מכלל הפעילות הכלכלית. יחד עם התקדמות מהירה בטכנולוגיה, כמו כוח קיטור וייצור המופלדה המוני, הייצור החדש שינה באופן דרסטי את הכלכלה המסחרית והפיאודלית שהייתה נהוגה עד אז. גם כיום, הייצור התעשייתי משמעותי לכלכלות מפותחות ומפותחות למחצה רבות.
נסיגות בתעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה היסטורית תעשיות ייצור מסוימות נכנסו לירידה עקב גורמים כלכליים שונים, לרבות התפתחות טכנולוגיה חלופית או אובדן יתרון תחרותי. דוגמה לראשון היא הירידה בייצור הכרכרות כאשר המכונית הופקה בייצור המוני.
מדידות תפוקות ענפי התעשייה וההשפעה הכלכלית שלהן אינן יציבות היסטורית. באופן מסורתי, הצלחה נמדדת במספר המשרות שנוצרו. ההנחה היא שמספר העובדים המופחת במגזר הייצור נובע מירידה בכושר התחרות של המגזר, או מהכנסת תהליך הייצור הרזה.
לשינוי זה קשור שדרוג איכות המוצר המיוצר. אמנם ניתן לייצר מוצר בטכנולוגיה נמוכה עם כוח עבודה נמוך, אך היכולת לייצר מוצרים בטכנולוגיה גבוהה תלויה בצוות מיומן ביותר.
מדיניות תעשייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום, מכיוון שהתעשייה היא חלק חשוב ברוב החברות והמדינות, לממשלות רבות יהיה לפחות תפקיד כלשהו בתכנון ובוויסות התעשייה. זה יכול לכלול נושאים כמו זיהום תעשייתי, מימון, חינוך מקצועי ודיני עבודה .
עבודה תעשייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחברה תעשייתית, התעשייה מעסיקה חלק גדול מהאוכלוסייה. זה קורה בדרך כלל במגזר הייצור. איגוד עובדים הוא ארגון של עובדים שהתאגדו כדי להשיג מטרות משותפות בתחומים מרכזיים כמו שכר, שעות ותנאי עבודה אחרים. איגוד העובדים, באמצעות הנהגתו, מתמקח עם המעסיק בשם חברי האיגוד (חברי דרג) ומנהל משא ומתן על חוזי עבודה עם מעסיקים. תנועה זו עלתה לראשונה בקרב פועלי התעשייה.
השפעות על העבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רומא ותרבויות ים תיכוניות עתיקות אחרות בפרט הסתמכו על עבדות בכל כלכלתן. בעוד הצמיתות דחקה במידה רבה את העבדות במהלך ימי הביניים באירופה, כמה מעצמות אירופיות החזירו את העבדות באופן נרחב בתקופה המודרנית המוקדמת, במיוחד עבור העבודה הקשה ביותר במושבות שלהן. המהפכה התעשייתית מילאה תפקיד מרכזי בביטול מאוחר יותר של העבדות, בין השאר משום שהדומיננטיות הכלכלית החדשה של הייצור המקומי ערערה את העניין בסחר העבדים . [4] בנוסף, השיטות התעשייתיות החדשות דרשו חלוקת עבודה מורכבת עם פחות פיקוח על עובדים, דבר שייתכן שלא היה תואם לעבודות כפייה. [5]
מִלחָמָה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהפכה התעשייתית שינתה את המלחמה, עם נשק ואספקה בייצור המוני, הובלה מונעת על ידי מכונות, יכולת ניוד מוגברת, תפיסת המלחמה הכוללת ונשק להשמדה המונית. מקרים מוקדמים של לוחמה תעשייתית היו מלחמת קרים ומלחמת האזרחים האמריקאית, אך מלוא הפוטנציאל שלה הוצג במהלך מלחמות העולם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדינה מפותחת
- תעשיית המזון
- תיעוש
- חברה פוסט-תעשייתית
- העולם המערבי
- מהפכה תעשייתית
- מדינה מתועשת חדשה
- מיכון
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעשיות - היבטים חברתיים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Chapter 1: Energy Fundamentals, Energy Use in an Industrial Society" (PDF). נבדק ב-2007-12-18.
- ^ "Industrial Revolution - Facts & Summary - HISTORY.com". HISTORY.com. נבדק ב-2018-07-04.
Before the advent of the Industrial Revolution, [...] [m]ost manufacturing was done in homes or small, rural shops, using hand tools or simple machines.
- ^ Ogilvie, Sheilagh (במאי 2004). "Guilds, efficiency, and social capital: evidence from German proto-industry" (PDF). Economic History Review. pp. 286–333. doi:10.1111/j.1468-0289.2004.00279.x.
The empirical findings cast doubt on views that guilds existed because they were efficient institutional solutions to market failures relating to product quality, training, and innovation.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
Harley, Charles (בספטמבר 2011). "Slavery, the British Atlantic Economy and the Industrial Revolution" (PDF). Working Paper. pp. 7–8.
As the Industrial Revolution proceeded, the main focus of economic attention shifted to the new industries created by Britain's technological prominence. These industries looked not for protection but for an opening of export markets. As the political economy shifted, the West Indian interest became vulnerable to their opponents. The slave trade was abolished in 1807 and slavery eventually abolished in 1833.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lagerlöf, Nils-Petter (2006-08-30). "Slavery and other property rights" (PDF) (באנגלית).
Some argue that slavery died out due to the rise of industrial production modes, involving a larger number of work tasks, thus making slavery more costly in terms of supervision.
