לדלג לתוכן

חוסה סנחורחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסה סנחורחו
José Sanjurjo
סנחורחו, תמונה משנת 1930 לערך
סנחורחו, תמונה משנת 1930 לערך
סנחורחו, תמונה משנת 1930 לערך
לידה 28 במרץ 1872
פמפלונה, ממלכת ספרד ספרד 1785ספרד 1785
פטירה 20 ביולי 1936 (בגיל 64)
קשקאיש, המדינה החדשה (פורטוגל) פורטוגלפורטוגל
מקום קבורה
  • Monumento A Los Caídos (17 ביולי 1961)
  • Pantheon of Regulares 2 (23 במרץ 2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "אריה הריף" (El León del Rif)
השתייכות ספרד 1785ספרד 1785 הרסטורציה הספרדית
הרפובליקה הספרדית השנייההרפובליקה הספרדית השנייה הרפובליקה הספרדית השנייה
המדינה הספרדיתהמדינה הספרדית המדינה הספרדית
תקופת הפעילות 18961936 (כ־40 שנה)
דרגה לוטננט גנרל
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • צלב פרדיננד הקדוש
  • מסדר קרלוס השלישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוטננט גנרל חוסה סנחורחו וסאנקלספרדית: José Sanjurjo y Sacanell;‏ 28 במרץ 187220 ביולי 1936) היה מפקד ספרדי. גיבור ספרדי על פועלו במהלך מלחמת הריף וממנהיגי הפלג הלאומני במהלך מלחמת האזרחים בספרד. סנחורנו היה מראשי הארגון של הפיכת יולי 1936 ברפובליקה הספרדית השנייה אשר הביאה לתחילתה של מלחמת האזרחים. סנחורנו נהרג בתאונת מטוס בעת טס מפורטוגל לספרד רק שלושה ימים לאחר שהחלה מלחמת האזרחים. ראשי ההנהגה הלאומנית במלחמת האזרחים שירשו אותו היו אמיליו מולה ופרנסיסקו פרנקו מאוחר יותר.

שנותיו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסה סנחורחו נולד בנווארה, בשנת 1872 בתקופת הרסטורציה הספרדית. אביו היה מפקד בצבא הספרדי ומשפחתו הייתה מזה מספר דורות בעלת נטייה פוליטית פרו-קרליסטית - פלג פוליטי שטען לנכונותו של האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה לכתר המלוכה הספרדית. הוא הצטרף לצבא ספרד בשנת 1896 ונשלח מיד לאחר גיוסו למאבק על שמירת המושבה הקובנית של ספרד אשר אוימה בידי תסיסה אזרחית פנימית ומעליית ההשפעה של ארצות הברית באזור אשר בסופו של דבר הובילה לפריצת מלחמה בינה לספרד. לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד שב סנחורחו מהקריביים ושירת בצבא אפריקה במרוקו הספרדית שם הועלה לדרגת קולונל. סנחורנו השיג פרסום רב בשורות הצבא על פועלו במהלך מלחמת הריף במרוקו הספרדית. כשחזר לספרד הוא מונה למפקד המשמר האזרחי.

סנחורחו היה מבין מתנגדיו של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד ותמך בהקמתה של הרפובליקה הספרדית השנייה בשנת 1931. עם זאת, הוא לא זכה לתגמול שציפה לו מן שר המלחמה החדש, מנואל אסאניה, שהוריד אותו לתפקיד ראש משמר המכס. משברים אידאולוגים הפרידו את סנחורנו ופלג ימני נרחב שתמך תחילה בהקמת הרפובליקה, מן הממשלה הספרדית החדשה. בשנת 1932 הוביל סנחורנו ניסיון הפיכה צבאית נגד הממשלה בסביליה[1]. הוא נעצר, נשפט ונידון למוות. מאוחר יותר עונשו הוסב למאסר עולם ובשנת 1934 הוא שוחרר ונשלח לגלות בפורטוגל השכנה, ששנה קודם לכן סיימה את משטר הדיקטטורה הלאומית והייתה באותה העת תחת משטר לאומני דיקטטורי (לעיתים מוגדר גם כפשיסטי) בהנהגתו של אנטוניו דה אוליביירה סלזאר.

מלחמת האזרחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור של חוסה סנחורחו.

בפברואר 1936 עלתה ממשלת החזית העממית לשלטון. הממשלה החדשה הוציאה באופן מיידי סדרת רפורמות סוציאליסטיות מרחיקות לכת שהובילו לתסיסה אזרחית והתנגדות חריפה, בעיקר מצדם של השמרנים אשר זעמו על כך שהממשלה החדשה ששחררה את כל האסירים הפוליטיים הקומוניסטים והאנרכיסטים. הממשלה גם הנהיגה רפורמות חקלאיות שהורידו מכוחה של האצולה ושל בעלי האדמות. צעדים אחרים כללו העברת מנהיגי צבא ימניים כמו פרנסיסקו פרנקו לתפקידים מחוץ לספרד עצמה אלא למושבותיה, הוצאתם מחוץ לחוק מפלגות ימין קיצוניות והענקת אוטונומיה פוליטית ומנהלית בקטלוניה וחבל הבסקים. כתוצאה מאמצעים אלו נוצר משבר כלכלי, רפורמות אלו הובילו רבים לחשוש מקריסת המדינה. עם עליית המחירים דרשו העובדים שכר גבוה יותר, דבר אשר הוביל לסדרת שביתות בספרד. כל הבעיות הללו שכנעו מנהיגי ימין ובהם גם סנחורנו שפעל מן הגלות, כי יש להפיל את ממשלת החזית העממית.

ב-10 במאי 1936 הודח מתפקיד הנשיא ניסטו אלקלה סאמורה ובמקומו מונה מנואל אסאניה מטעם החזית העממית. זמן קצר אחר כך החלו קצינים ימניים קיצוניים בצבא ספרד, בהם סנחורחו (שפעל מהגלות), אמיליו מולה, פרנסיסקו פרנקו וגונסאלו קוויפו דה לאנו, לתכנן להפיל את ממשלת החזית העממית. לאחר ניסיון הפיכה צבאית שבסופו סרבה הממשלה להיכנע לכוחות הימניים בצבא, החלה מלחמת האזרחים בספרד ב-17 ביולי 1936. סנחורחו הפך למפקד הראשי של כוחות הימין בצבא, אשר קיבלו על עצמם את הכינוי "הלאומנים". ב-20 ביולי 1936 נהרג סנחורחו כשמטוסו התרסק בדרך מפורטוגל לספרד. סנחורנו התעקש להעמיס חפצים אישיים רבים על המטוס, דבר שגרם לאי יציבות במשקל המטוס ובסופו של דבר להתרסקותו. כאשר גם הגנרל אמיליו מולה נהרג בתאונת מטוס בשנה שלאחר מכן, החלו להתפשט שמועות כי פרנסיסקו פרנקו היה אחראי למותם של שני מפקדים אלו. עם זאת, מעולם לא נמצאו ראיות המבססות האשמה זו ופרנקו הפך למפקד הכוחות הלאומניים ולאחר ניצחונם של אלו נותר בתפקיד הדיקטטור של ספרד עד יום מותו, כאשר לאחר מכן שבה המלוכה תחת חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד והמדינה עברה תהליך דמוקרטיזציה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסה סנחורחו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]