אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפונסו השלושה עשר
17 במאי 1886; מדריד, ספרד - 28 בפברואר 1941; רומא, איטליה (בגיל 54)
Rey Alfonso XIII de España, by Kaulak.jpg
שם בשפת המקור Alfonso XIII de España
שם מלא אלפונסו לאון פרננדו מריה חיימה איסידרו פסקואל אנטוניו
מדינה ספרד
מקום קבורה אל אסקוריאל
בת-זוג
שושלת בית בורבון
תואר מלך ספרד
אב אלפונסו השנים עשר
אם מריה כריסטינה
צאצאים
מלך ספרד
תקופת כהונה 17 במאי 188614 באפריל 1931 (44 שנים)
הקודם בתפקיד אלפונסו השנים עשר
הבא בתפקיד ביטול המלוכה בספרד

אלפונסו השלושה עשר (Alfonso XIII de España‏, 17 במאי 1886, מדריד - 28 בפברואר 1941, רומא) הוכרז כמלך ספרד ביום הולדתו, מאחר שאביו אלפונסו השנים-עשר מת ששה חודשים לפני כן. אמו של אלפונסו, מריה כריסטינה, שלטה בפועל כעוצרת עד 1902 (ולפני הולדת בנה, שימשה מושלת בשם בתה, מרסדס, נסיכת אסטוריאס).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 במאי 1906 התחתן אלפונסו עם הנסיכה הבריטית ויקטוריה אאוחניה פון באטנברג. כשחזרו מחתונתם, מחבל אנרכיסט השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואשתו יצאו ללא פגע מהתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו. לזוג המלכותי היו שתי בנות וחמישה בנים (אחד מהם נולד מת). כמו כן היו לאלפונסו שלושה ילדים מחוץ לנישואים.

במשך מלחמת העולם הראשונה, בהיותו ראש מדינה נייטרלית, אירגן יוזמה שאיפשרה להפגיש שבויי מלחמה משני המחנות עם בני משפחותיהם.

ב-1923 תפס הגנרל פרימו דה ריברה את השלטון בהפיכה צבאית והנהיג משטר דיקטטורי בספרד. המלך אלפונסו הכיר בשלטונו ומינה אותו לראש ממשלה. בסוף שלטונו של דה ריברה המדינה נקלעה למשבר כלכלי, והוא איבד את תמיכת הציבור, עד שפרש בינואר 1930. בעקבות כך נפגע קשה גם מעמדו של המלך אלפונסו.

ב-12 באפריל 1931 התקיימו בספרד בחירות מוניציפליות, בהם זכו הרפובליקנים בהישגים משמעותיים בערים המרכזיות. באותה עת גם התקיימו בערים הגדולות הפגנות גדולות נגד המלך ובעד רפובליקה. המלך אלפונסו, שאך בנס שרד ניסיונות קודמים להדיחו מכסאו, הרגיש שנשאר רק עם מעט תומכים ולפיכך, ברח אל מחוץ למדינה. אלפונסו פרסם הודעה קצרה בה מסר שהוא מרגיש שבאופן זמני אינו זוכה לתמיכת בני עמו. הוא הודיע שאינו מוותר על כסאו, שאינו רק שלו, אלא נובע מזכויות שהצטברו על פני ההיסטוריה, אשר עתידה לדרוש ממנו דין וחשבון, ולכן הוא רק משהה את השימוש בסמכויותיו. הוא טען שהיה לו מספיק כח כדי להלחם במתנגדיו אבל העדיף לעזוב כדי למנוע שפיכות דמים של בני עמו[1].

ביום יציאתו לגלות ברומא, ה-14 באפריל 1931 ספרד הוכרזה כרפובליקה הספרדית השנייה[2].

לאחר ניצחונו של פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד הוכרזה ספרד באופן רשמי כממלכה, אולם למרות עובדה זאת פרנקו לא החזיר את אלפונסו לכסאו והעדיף לשלוט בספרד כעוצר. לאחר מותו של פרנקו בשנת 1975, הוכתר למלך נכדו של אלפונסו, חואן קרלוס הראשון.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד
 
לואיזה קרלוטה, נסיכת שתי הסיציליות
 
פרננדו השביעי, מלך ספרד
 
מריה כריסטינה, נסיכת שתי הסיציליות
 
הארכידוכס קרל, דוכס טשן
 
הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג
 
הארכידוכס יוזף, פלטין הונגריה
 
מריה דורותיאה, דוכסית וירטמברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנסיסקו, דוכס קאדיז
 
 
 
 
 
איזבלה השנייה, מלכת ספרד
 
 
 
 
 
קרל פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
אליזבת פרנציסקה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.