חופשתו של מר הולו
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
ז'אק טאטי  |
|---|---|
| הופק בידי | פרד אוריין |
| תסריט | ז'אק טאטי, אנרי מרקה |
| שחקנים ראשיים | ז'אק טאטי |
| מוזיקה |
אלן רומן |
| צילום |
Jacques Mercanton |
| מדינה |
צרפת |
| חברה מפיצה |
נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 23 בפברואר 1953 |
| משך הקרנה | 87 דקות |
| שפת הסרט |
צרפתית |
| סוגה |
סרט קומדיה |
| פרסים |
פרס לואי דלוק |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חופשתו של מר הולו (בצרפתית: Les Vacances de Monsieur Hulot) הוא סרט קומדיה צרפתי בשחור-לבן משנת 1953 בבימויו של ז'אק טאטי שכתב את התסריט ומככב בו בתפקיד ראשי.
זה סרטו השני של טאטי והסרט הראשון בו הוא מופיע כמר הולו, לובש תמיד את אותו מעיל גשם, חובש כובע מרופט, מעשן מקטרת והולך בצורה מוזרה עם רגלים ישרות.
הפעם יוצא מר הולו לחופשת קיץ בכפר נופש ליד הים, שם הוא מנסה לחזר בגמלוניות לחזר אחרי בחורה, לחתור בקיאק, לרכב על סוס ועוד ומבלי דעת זורע הרס ומבוכה בכל פעולה שלו.
צילומי החוץ נערכו בעיירת הנופש סנט מרק סור מר (אנ') בפאתי סן-נאזר, לחוף האוקיינוס האטלנטי. "מלון החוף" (Hôtel de la Plage) פעיל עד היום. ליד החוף יש פסל של טאטי.
טאטי היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר, לפרס דקל הזהב ולפרס המבקרים של ניו יורק.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיץ בצרפת, כולם בטירוף חופשת הקיץ - הואקנס. בתחנת הרכבת הם רצים מרציף לרציף כדי להגיע לרכבת, נדחסים לאוטובוס ויוצאים שדרת מכוניות שבסופה מזדחל מר הולו (ז'אק טאטי) ברכב הישן שלו שמשמיע כל הזמן קולות פיצוץ מהמנוע ומהמפלט.
הולו מגיע ל"מלון החוף", פותח את הדלת ומשב רוח חזק מפזר כל מה שנמצא במבואה ומעלה את חמתם של בעל המלון והמלצר. בין האורחים נמצאת מרטין היפה שהגיע עם דודתה, מייג'ור קשיש, וזוג קשישים שמטייל כל הזמן.
בבוקר מבלים הנופשים בחוף הים, בשחייה, התעמלות וחתירה בקיאקים ודיג חלסלונים. הולו חותר בקיאק שמתקפל ונוצרת ממנו דמות של כריש שמבריח את האנשים על החוף...
הולו מנסה להרשים את מרטין ברכיבה אך נכשל. לבסוף הוא קונה מישישה מחבט טניס והיא מדריכה אותו איזה תנועות לעשות. הוא פועל לפי הוראותיה ובמשחק בו שופטת תיירת מאנגליה, הוא מנצח. הוא משתתף בנשף מסיכות במלון ורוקד עם מרטין.
בצהרים כולם נקראים לחדר האוכל על ידי צלצול פעמון של בעל המלון. בערב לאחר שנגמרים שידורי הרדיו הם עולים לחדריהם לישון.
כולם יוצאים לטיול במכוניות בהדרכת המפקד המייג'ור. הולו לוקח את התיירת האנגליה ובדרך יש לו תקר והוא מנסה להחליף גלגל. הרכב יורד מהמגבה ומתגלגל לבית קברות בו נערכת הלוויה. הולו מביא צמיג פנימי בצורת זר לקבר המנוח...
הולו מטייל בלילה, נכנס לתוך צריף ובו זיקוקין די נור, מפעיל אותם בטעות וכל האזור מתמלא בהתפוצצויות הזיקוקים.
לאחר כל ההרפתקאות נפרדים האורחים בתקווה להתראות בשנה הבאה.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| ז'אק טאטי | מר הולו | |
| נטלי פסקוד | מרטין | |
| ולנטין קמאקס | תיירת אנגליה | |
| לוסיין פרז'יס | בעל המלון | |
| ריימונד קרל | מלצר | |
| מישלין רולה | הדודה | |
| אנדרה דובואה | המפקד | מייג'ור |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חופשתו של מר הולו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חופשתו של מר הולו", באתר נטפליקס
"חופשתו של מר הולו", באתר AllMovie (באנגלית)
"חופשתו של מר הולו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "חופשתו של מר הולו", באתר אידיבי
"חופשתו של מר הולו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- חופשתו של מר הולו, באתר TCM
- קדימון לסרט, באתר יוטיוב
- שלוש סצנות - הכניסה, הזיקוקין, משחק הטניס, באתר יוטיוב
- הסצנה בתחנת הרכבת והולו נוסע במכונית המקרטעת, באתר יוטיוב
- מר הולו חותר בקיאק שמתקפל ונראה ככריש, באתר יוטיוב.
- נעימת הנושא הראשי בפסקול הסרט, באתר יוטיוב.
