חורשט סבזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חורשט סבזי
חורשט סבזי

התבשיל חוֹרֵשְׁט סַבְּזִי (באנגלית: ghormeh sabzi, בפרסית: قورمه‌ سبزی) הוא תבשיל ירקות ובשר הנחשב למנת הדגל במטבח הפרסי.

תבשיל חמצמץ אשר רכיביו הם ירקות ירוקים טריים ומיובשים המתבשלים יחד עם בשר בקר[1] ושעועית אדומה בבישול ארוך. את התבשיל נהוג לאכול באירועים מיוחדים ובשבתות, ונהוג להגישו עם אורז לבן.

משמעות השם 'חורשט'[עריכת קוד מקור | עריכה]

'חורש' פירושו תבשיל, 'סבזי' פירושו ירק. החורשט משלב סוגי בשר שונים עם פירות או ירקות, בהתאם למצאי העונתי. בדרך כלל הבישול ייעשה על להבה נמוכה ולמשך זמן רב.

בחלק מהערים בפרס שם התבשיל נהגה בצורה שונה ונקרא "גורמה סבזי" או "חורמה סבזי".

המטבח הפרסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטבח הפרסי ידוע כעשיר בירקות ובעשבי תבלין. האוכל הפרסי השפיע על מטבחים ממדינות שכנות כגון טורקיה, יוון והודו, ומטבחים אלו אימצו תבלינים וטעמים מפרס כגון אורז מתובל, מילוי ירקות באורז ובישול בבשר. גם הבישול הפרסי הושפע[2] ממדינות אלו, ואל המטבח הפרסי נכנסו יוגורט (מיוון), כדורי בשר וקפה (מטורקיה).

המטבח הפרסי נחשב כמטבח בריא היות שהוא מכיל ירקות רבים וחלבונים, ופחות שומן וסוכר. בדרך כלל בישול פרסי לא יכיל טיגון עמוק או שימוש במוצרים מעובדים. עיקר התבשילים מכילים חומרי גלם בצורתם הטבעית- ירקות, פרות, עשבי תבלין, נתחי בשר ועוף. השימוש בירקות טריים ועונתיים מעניקים לאוכל הפרסי יתרונות בריאותיים, ויטמינים ומינרלים. גם התבלינים השמישים במאכלים הפרסיים, כדוגמת כורכום[3], נענע וכמון בהם נעשה שימוש בתבשילים רבים, ידועים כנוגדי חמצון וכמונעי מחלות.

המאכלים הפרסיים נוצרו על בסיס המצרכים הזמינים בפרס. עשבי תיבול כדוגמת פטרוזיליה, ריחן, עלי חילבה ונענע, למשל, היו זמינים ובשפע רב. בעת ההגשה שולחן פרסי אופייני כולל קערה ובה ירק מכל הסוגים בצורתם הטרייה; לרבות צנונים, בצל ירוק ומלפפונים, המוגשים למרכז השולחן.

הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורשט סבזי
חורשט סבזי

ישנן גרסאות שונות של מתכונים לתבשיל, השינויים קשורים למצאי הירק הקיים ולהעדפה אישית. רוב הגרסאות זהות והשינויים מינוריים.

בבסיס המתכון התבשיל כולל בשר בקר לא שמן, בדרך כלל צלי כתף המכונה בשר מספר 5 (במתכונים מסוימים התבשיל יכלול בשר מספר 8), לימונים פרסיים מיובשים, תערובת ירקות כגון פטרוזיליה, כוסברה, בצל יבש, סלרי, כרישה ועלי חילבה (בחלק מהגרסאות מוסיפים גם נענע, עלי סלק, שמיר ובצל ירוק), המתבשלים יחד עם שעועית אדומה שהושרתה במים לפחות 3 שעות. אל התבשיל מתווספים התבלינים הידועים במטבח הפרסי - כורכום, כמון, לימון, מלח ופלפל שחור.

הבישול מתחיל בדרך כלל בטיגון הבצל עם קוביות הבשר, הוספת הירק הקצוץ והשעועית האדומה ולבסוף תבלינים. הנזיד מתבשל זמן רב עד לריכוך הבשר וקבלת תבשיל סמיך בעל צבע ירוק כהה.

ייחודיות רכיבי התבשיל במטבח הפרסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבישול הפרסי ידוע כבריא. מדובר בבישול הממעט בטיגון וממעט בחומרים משמרים ובתוספים שאינם טבעיים. בדרך כלל מדובר במאכלים המתבשלים לאורך זמן.

הפרסים נהגו לייחס לירקות המתבשלים בתבשיל זה ובתבשילים אחרים גם תכונות ריפוי. חלק מתכונות אלו כיום ומשמשות לצורך ריפוי ברפואה האלטרנטיבית. כך למשל האמינו כי שימוש בכורכום מונע מחלות דלקתיות ונוגד חימצון (יש המעניקים לו גם סגולות כמונע גידולים סרטניים). גם כמון ידוע כאחד התבלינים החשובים בבישול הפרסי, וידוע כמקל על כאבים בקיבה ואנמיה. בבישול הפרסי בכלל נעשה שימוש רב בתבלינים אלו, ובחורשט סבזי בפרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות ביבליוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חובב, גיל (2008). אוכל של סבתא. הוצאות קרפד ומודן בע"מ. עמוד 129
  • כלימיאן, גדעון ((2004). המטבח הפרסי. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר. עמוד 111
  • פיקל, אהרון (1997). הרפואה הטבעית העממית ביהדות פרס. כוכב יעקב: 'הוצאת הספר'
  • שקלים, אסתר (2017). תרבות המזון של יהודי איראן באספקלריה של היחסים בין היהודים למוסלמים. באר שבע, הוצאת 'גרפית' בע"מ
  • Marks, Gil (2010). Encyclopedia Of Jewish Food. Hoboken, New Jersey. Copyright by Gil Marks. p. 304-305

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]