כורכום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןכורכום
צמח הכורכום
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: זנגבילאים
משפחה: זנגביליים
סוג: כורכום
מין: כורכומה ארוכה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Curcuma longa
ליניאוס, 1753

כֻּרְכּום (שם מדעי: Curcuma longa, בעברית: כורכומה ארוכה) הוא צמח רב-שנתי במשפחת הזנגביליים. הוא בעל קנה שורש דמוי פקעת. גבעולי הצמח יכולים להגיע עד לגובה של שלושה מטרים. הצמח בעל עלים גדולים, פורח בסתיו בשיבולת צפופה. הריבוי של צמח הכורכום נעשה על ידי חלוקת הפקעת.

קנה השורש (המזכיר בצורתו את קרוב משפחתו - הזנגביל) הוא בצבע כתום ועטוף בקליפה חומה.

הכורכום מכיל כורכומין, שנחשב יעיל ביותר לטיפול בשלל בעיות בריאותיות, כולל בעיות מעיים, בעיות עור, חיזוק מערכת החיסון ואף טיפול בסרטן. הוא נחשב לתרופה טבעית עצמתית במגוון תרבויות לאורך ההסטוריה אם כי ברפואה המערבית יעילותו עוד נחקרת וייתכן שעוד דרושים מחקרים נוספים על מנת לצבור הוכחות קליניות חותכות. מחקר שנערך בבית החולים שיבא מצא כי כורכומין מסייע בטיפול במחלת קוליטיס כיבית.[1]

את הכורכום ניתן לצרוך בכמוסות מרוכזות, שחלקן מכילות גם פפרין (פלפל שחור). הוא ניתן לצריכה גם בצורתו הטבעית, על ידי הוספת השורש לתבשילים, תה, מיצים וכדומה.

כתבלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התבלין המופק מהשורש הוא בעל טעם עדין ונותן למאכלים צבע זהוב. תבלין זה מהווה מרכיב חשוב בתערובות המסאלה (קארי) ההודיות והחווייג' התימני וכן מסייע במתן צבע מתאים לחרדל.

בצורתו הטריה מכיל אשלגן, חומצה אסקורבית (ויטמין C), בטא-קרוטן וחומרים מעכבי חמצון.

משמש בבישול בעיקר בצורתו הטחונה, אם כי לעתים משתמשים בשורשים מיובשים. אבקת התבלין הנמכרת בשווקים לרוב אינה תבלין טהור ומכילה חומרים נוספים פרט לכורכום עצמו.

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כורכומין

החומר הפעיל בצמח הכורכום נקרא כורכומין (Curcumin). מחקרים מצאו כי לחומר זה תכונות אנטי-דלקתיות, נוגדות-חמצון ונוגדות-סרטן, וכן כי הוא יכול לגרום לאפופטוזה (מוות תאי מתוכנת) של תאים סרטניים אנושיים.[2] קיימות ראיות מעטות בלבד לתועלת שבכורכומין, עקב מספר מצומצם של מחקרים קליניים שעוסקים בו.[3] מחקר שנערך בבית החולים שיבא מצא כי כורכומין מסייע בטיפול במחלת קוליטיס כיבית. שותף למחקר הדגיש כי ריכוז הכורכומין בכורכום, 5%, נמוך מכדי שצריכת כורכום תהווה טיפול במחלה.[1]

כורכום הוא גם חומר בוחן לחומציות, הוא משנה את צבעו לאדום כאשר מייצר מגע עם בסיס ומצהיב במגע עם חומצה.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 נאוה רוזנפלד, הצ’ופצ’יק של הכורכום: מחקר חדש מצביע על הסגולות של התבלין, פורבס ישראל, 28 באפריל 2015
  2. ^ Induction of apoptosis in human lung cancer cells by Curcumin
  3. ^ "Turmeric". US National Institutes of Health, National Center for Complementary and Alternative Medicine. 2014. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2014. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.