פטרוזיליה
 פטרוזיליה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סוככאים |
| משפחה: | סוככיים |
| סוג: | Petroselinum (אנ') |
| מין: | פטרוזיליה |
| שם מדעי | |
 Petroselinum crispumפוס, 1866 | |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 87.71 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 36 קק"ל |
| חלבונים | 2.97 ג' |
| פחמימות | 6.33 ג' |
| שומן | 0.79 ג' |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 8424 מק"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 0.09 מ"ג |
| ‑ ויטמין C | 134 מ"ג |
| ‑ ויטמין E | 0.75 מ"ג |
| ברזל | 6.20 מ"ג |
| סידן | 138 מ"ג |
| מגנזיום | 50 מ"ג |
| זרחן | 58 מ"ג |
| אשלגן | 554 מ"ג |
| נתרן | 56 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 3.3 ג' |
| מקור: Nutrient values and weights are for edible portion., USDA | |
פֶּטְרוֹזִילְיָה (שם מדעי: Petroselinum crispum) היא עשב תיבול ממשפחת הסוככיים. מוצאו מדרום אירופה. צמח זה הוא דו-שנתי. עליו של צמח זה הם בצבע ירוק כהה.
ביוון העתיקה סימן הצמח הזה את המוות והוא פוזר מעל קברים. הרומאים התחילו להשתמש בו בבישול.
ברפואה העממית מיוחסות לצמח זה סגולות רפואיות ונטען שביכולתו להפחית או לבטל כליל: הפרעות בעיכול, לחץ דם גבוה, ריח רע מהפה, גזים, הפרעות בתפקוד בלוטת הערמונית ומחלות כליות. הפטרוזיליה עוזרת לטיפול בדרכי השתן. הפטרוזיליה עשירה ביותר בוויטמינים ומינרלים רבים, בין השאר בוויטמין A ו-C ובברזל. בפטרוזיליה נמצא גם נוגד החימצון רוטין.[דרוש מקור][1].
ברומא וביוון העתיקה, נהגו ללעוס פטרוזיליה בסוף כל ארוחה כדי לרענן את ריח הפה.
הפטרוזיליה מכילה רעלן בשם פסוראלן, רעלן פוטוטוקסי ופוטוקרצינוגני, שפוגע בדנ"א וברקמות ועלול לגרום לבני אדם האוכלים אותו רגישות קיצונית לאור השמש.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם העברי המודרני, פטרוזיליה, הוא גלגול מאוחר של מקור יווני. הקשר הישיר לשורש זה מופיע כבר בתלמוד ירושלמי. במסכת שביעית (פרק ט', הלכה א'), הגמרא דנה בזיהוי של צמח בשם "כרפס שבנהרות" המוזכר במשנה, ואז נאמר: "מהו כרפס שבנהרות? רבי יוסי בר חנינה אמר פיטרוסלינן." ה"פיטרוסלינן" (או פטרוסלינון) התלמודי הוא תעתיק כמעט זהה של המילה היוונית המקורית, Πετροσέλινον. בהסתמך על זיהוי תלמודי זה, במילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת 1938, נקבע שמה העברי של הפטרוזיליה "כרפס נהרות".
המילה היוונית המקורית, "Πετροσέλινον" (תעתיק מיוונית: "פֶּטְרוֹסֶֿלִינוֹן"), הנה הלחם בסיסים של שתי מילים נפרדות: "Πέτρα" (תעתיק מיוונית: "פֶּֿטְרָה") - אבן/סלע, ו- "Σέλινον" (תעתיק מיוונית: "סֶֿלִינוֹן") - סלרי/כרפס. כלומר, משמעות המילה היוונית, בתרגום חופשי לעברית, היא "כרפס הסלעים" (או: "סלרי האבנים"). מקור יווני זה הוא גם הבסיס לשמות הצמח בשפות אירופאיות. המילה עברה צורה לטינית (אנ') בלטינית מודרנית כ-"Petroselinum" ("פֶּטְרוֹזֶֿלִינוּם") ובלטינית של ימי הביניים (אנ') כ-"Petrosilium" ("פֶּטְרוֹזִֿילִיוּם"). מכאן היא הגיעה לצרפתית עתיקה (אנ') כ-"Peresil" ("פֶּרֶזִֿיל"), ולאנגלית עתיקה כ-"Petersilie" ("פֶּטֶרְסִֿילִיֶה") - מילה שחלחלה גם לגרמנית המודרנית, שם היא נהגית: "פֶּטֶרְזִֿילִיֶה". באנגלית מודרנית, המילה המשמשת עבור פטרוזיליה היא: "Parsley" ("פָּֿארְסְלִי").
הצורה הראשונה בעלת תיעוד אמין של מקור המילה "סלרי" (Σέλινον) מצויה באתר הארכאולוגי "מיקנה", שם נחרט השם: "σε-ρι-νο" ("סֶה-רִי-נוֹ") בכתב ליניארי ב'.
באי אוויה, השייך ליוון, מכונה צמח זה: "Μυρώνι" ("מִירֿוֹנִי"), אשר תרגומו העברי הוא: תמכה (המכונה גם: "הפטרוזיליה לאניני הטעם"), או ליתר דיוק: "Μακεδονήσι" ("מַקֶדוֹנִֿיסִי")[3][4]
גידול ביתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פטרוזיליה היא צמח אשר גדל היטב בתנאי האקלים הישראלי. משום כך, ומפני שהיא משמשת עשב תיבול במאכלים רבים במטבח הישראלי, נהפכה הפטרוזיליה צמח מקובל בגינות ועציצים ביתיים. משתלות רבות מוכרות שתילי פטרוזיליה שאותם רצוי לשתול בסתיו באדמה או בעציץ עמוק יחסית (כדי לאפשר מספיק מקום לשורש העבות והטעים). הפטרוזיליה זקוקה לפחות ל-5 שעות אור ביממה ולהשקיה מתונה על פי הצורך. הצמח מתרבה באמצעות הפצת זרעים, המבשילים בתוך עמודי התפרחת. למרות זאת, זמן הנביטה הארוך לרוב מרתיע את הגנן הביתי משימוש בזרעי הפטרוזיליה ליצירת דור חדש.
שימושים במטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז ומזרח אירופה ובמערב אסיה מוגשים הרבה מאכלים עם פטרוזיליה טרייה קצוצה מפוזרת מעל. לעיתים קרובות מוגשת הפטרוזיליה כמעין קישוט לצלחת. את הפטרוזיליה ניתן למצוא כמרכיב במתכוני תפוחי אדמה שונים, עם תבשילי אורז, דגים, עוף מטוגן, טלה, אווז, סטייקים, בשר או תבשילי ירקות (כמו גולאש או קדירת עגל). באירופה הפטרוזיליה נחשבת לאחד המרכיבים בבוקה גרני, צרור של מגוון עשבי תיבול שנותן ניחוח לתבשילי ציר ולמרקים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרוזיליה, באתר ITIS (באנגלית)
פטרוזיליה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
פטרוזיליה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- פטרוזיליה, באתר Tropicos (באנגלית)
פטרוזיליה, באתר GBIF (באנגלית)- פטרוזיליה, באתר The Plant List (באנגלית)
פטרוזיליה, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)- פטרוזיליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אוסנת הראל, פטרוזיליה: מולטי-ויטמין מן הטבע, באתר ynet, 7 במרץ 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Waheeba E. Ahmed, Nutraceutical potential of parsley (Petroselinum crispum Mill.): Comprehensive overview, Italian Journal of Food Science, 31/12/2024
- ^ המונח המדויק עבור "כינוי עממי" ביוונית הוא: "Ψευδοκαθαρεύουσα", ובעברית: "פסאודו-קאתארבוסה" ("קאתארבוסה מדומה/מזויפת"), כלומר: "השפה היוונית הלא טהורה".
- ^ כינויה העממי[2] אינה "Πετροσέλινον" ("פֶּטְרוֹסֶֿלִינוֹן"), אלא "Μαϊντανός" ("מַאידַאנֿוֹס").
- ^ מקור: הערך המקביל בוויקיפדיה היוונית, בפסקה: "Ετυμολογία" (אטימולוגיה).
