פטרוזיליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפטרוזיליה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סוככאים
משפחה: סוככיים
סוג: Petroselinum (אנ')
מין: פטרוזיליה
שם מדעי
Petroselinum crispum
פוס, 1866
פטרוזיליה
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 87.71 ג'
קלוריות 36 קק"ל
חלבונים 2.97 ג'
פחמימות 6.33 ג'
שומן 0.79 ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 8424 מק"ג
 ‑ ויטמין B6 0.09 מ"ג
 ‑ ויטמין C 134 מ"ג
 ‑ ויטמין E 0.75 מ"ג
ברזל 6.20 מ"ג
סידן 138 מ"ג
מגנזיום 50 מ"ג
זרחן 58 מ"ג
אשלגן 554 מ"ג
נתרן 56 מ"ג
סיבים תזונתיים 3.3 ג'
מקור: Nutrient values and weights are for edible portion., USDA

פֶּטְרוֹזִילְיָה (שם מדעי: Petroselinum crispum) היא עשב תיבול ממשפחת הסוככיים. מוצאו מדרום אירופה. צמח זה הוא דו-שנתי. עליו של צמח זה הם בצבע ירוק כהה.

ביוון העתיקה סימן הצמח הזה את המוות והוא פוזר מעל קברים. הרומאים התחילו להשתמש בו בבישול.

ברפואה העממית מיוחסות לצמח זה סגולות רפואיות ונטען שביכולתו להפחית או לבטל כליל: הפרעות בעיכול, לחץ דם גבוה, ריח רע מהפה, גזים, הפרעות בתפקוד בלוטת הערמונית ומחלות כליות. הפטרוזיליה עוזרת לטיפול בדרכי השתן ובאבנים בכליות. הפטרוזיליה עשירה ביותר בוויטמינים ומינרלים רבים, בין השאר בוויטמין A ו-C ובברזל. בפטרוזיליה נמצא גם נוגד החימצון רוטין.[דרוש מקור]

ברומא וביוון העתיקה, נהגו ללעוס פטרוזיליה בסוף כל ארוחה כדי לרענן את ריח הפה.

הפטרוזיליה מכילה רעלן בשם פסוראלן, רעלן פוטוטוקסי ופוטוקרצינוגני, שפוגע בדנ"א וברקמות ועלול לגרום לבני אדם האוכלים אותו רגישות קיצונית לאור השמש.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית, המילה המשמשת עבור פטרוזיליה היא: "Parsley" ("פָּֿארְסְלִי"). מקור מילה זו באנגלית עתיקה, שם היא נכתבת: "Petersilie" ("פֶּטֶרְסִֿילִיֶה"). מילה זו חלחלה לגרמנית המודרנית, שם היא נהגית: "פֶּטֶרְזִֿילִיֶה".

בצרפתית עתיקה (אנ'), נכתבת המילה כך: "Peresil" ("פֶּרֶזִֿיל").

מקור המילים באנגלית העתיקה ובצרפתית העתיקה בלטינית של ימי הביניים (אנ'), שם נכתבת המילה: "Petrosilium" ("פֶּטְרוֹזִֿילִיוּם"), ובלטינית מודרנית, שם היא נכתבת: "Petroselinum" ("פֶּטְרוֹזֶֿלִינוּם"). מילים אלו הן למעשה צורה לטינית (אנ') של המילה היוונית: "Πετροσέλινον" (תעתיק מיוונית: "פֶּטְרוֹסֶֿלִינוֹן"). מילה זו הנה הלחם בסיסים של שתי מילים נפרדות: "Πέτρα" (תעתיק מיוונית: "פֶּֿטְרָה") - אבן, ו- "Σέλινον" (תעתיק מיוונית: "סֶֿלִינוֹן") - סלרי. כלומר, משמעות המילה היוונית, בתרגום חופשי לעברית, הנה: "סלרי האבנים" (או: "סלרי הגדל בין/על אבנים").

הצורה הראשונה בעלת תיעוד אמין של מקור המילה "סלרי" מצויה באתר הארכאולוגי "מיקנה", שם נחרט השם: "σε-ρι-νο" ("סֶה-רִי-נוֹ") בכתב ליניארי ב'. באי אוויה, השייך ליוון, מכונה צמח זה: "Μυρώνι" ("מִירֿוֹנִי"), אשר תרגומו העברי הוא: תמכה (המכונה גם: "הפטרוזיליה לאניני הטעם"), או ליתר דיוק: "Μακεδονήσι" ("מַקֶדוֹנִֿיסִי")[2][3].

גידול ביתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוזיליה היא צמח אשר גדל היטב בתנאי האקלים הישראלי. משום כך, ומפני שהיא משמשת עשב תיבול במאכלים רבים במטבח הישראלי, נהפכה הפטרוזיליה צמח מקובל בגינות ועציצים ביתיים. משתלות רבות מוכרות שתילי פטרוזיליה שאותם רצוי לשתול בסתיו באדמה או בעציץ עמוק יחסית (כדי לאפשר מספיק מקום לשורש העבות והטעים). הפטרוזיליה זקוקה לפחות ל-5 שעות אור ביממה ולהשקיה מתונה על פי הצורך. הצמח מתרבה באמצעות הפצת זרעים, המבשילים בתוך עמודי התפרחת. למרות זאת, זמן הנביטה הארוך לרוב מרתיע את הגנן הביתי משימוש בזרעי הפטרוזיליה ליצירת דור חדש.

שימושים במטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז ומזרח אירופה ובמערב אסיה מוגשים הרבה מאכלים עם פטרוזיליה טרייה קצוצה מפוזרת מעל. לעיתים קרובות מוגשת הפטרוזיליה כמעין קישוט לצלחת. את הפטרוזיליה ניתן למצוא כמרכיב במתכוני תפוחי אדמה שונים, עם תבשילי אורז, דגים, עוף מטוגן, טלה, אווז, סטייקים, בשר או תבשילי ירקות (כמו גולאש או קדירת עגל). באירופה הפטרוזיליה נחשבת לאחד המרכיבים בבוקה גרני, צרור של מגוון עשבי תיבול שנותן ניחוח לתבשילי ציר ולמרקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המונח המדויק עבור "כינוי עממי" ביוונית הוא: "Ψευδοκαθαρεύουσα", ובעברית: "פסאודו-קאתארבוסה" ("קאתארבוסה מדומה/מזויפת"), כלומר: "השפה היוונית הלא טהורה".
  2. ^ כינויה העממי[1] אינה "Πετροσέλινον" ("פֶּטְרוֹסֶֿלִינוֹן"), אלא "Μαϊντανός" ("מַאידַאנֿוֹס").
  3. ^ מקור: הערך המקביל בוויקיפדיה היוונית, בפסקה: "Ετυμολογία" (אטימולוגיה).