פטרוזיליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןפטרוזיליה
Parsley bush.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סוככאים
משפחה: סוככיים
סוג: Petroselinum
מין: פטרוזיליה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Petroselinum crispum
פוס, 1866

פֶּטְרוֹזִילְיָה (שם מדעי: Petroselinum crispum) היא עשב תיבול ממשפחת הסוככיים. מוצאו מדרום אירופה. מקור שמו מיוונית ופירושו: PETROS - אבן, SELINON - סלרי, זאת אומרת סלרי ההרים. צמח זה הוא דו-שנתי. עליו של צמח זה הם בצבע ירוק כהה.

ביוון העתיקה סימן הצמח הזה את המוות והוא פוזר מעל קברים. הרומאים התחילו להשתמש בו בבישול.

ברפואה העממית מיוחסות לצמח זה סגולות רפואיות ונטען שביכולתו להפחית או לבטל כליל את הדברים הבאים: הפרעות בעיכול, לחץ דם גבוה, ריח רע מהפה, גזים, הפרעות בתפקוד בלוטת הערמונית ומחלות כליות, עוזרת לטיפול בדרכי השתן ובאבנים בכליות. הפטרוזיליה עשירה ביותר בוויטמינים ומינרלים רבים, בין השאר בוויטמין A ו-C ובברזל. בפטרוזיליה נמצא גם נוגד החימצון רוטין.[דרוש מקור]

ברומא וביוון העתיקה, נהגו ללעוס פטרוזיליה בסוף כל ארוחה כדי לרענן את ריח הפה.

הפטרוזיליה מכילה רעלן בשם פסוראלן, רעלן פוטוטוקסי ופוטוקרצינוגני, שפוגע בדנ"א וברקמות ועלול לגרום לבני אדם האוכלים אותו רגישות קיצונית לאור השמש.

גידול ביתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוזיליה היא צמח אשר גדל היטב בתנאי האקלים הישראלי. משום כך, ומפני שהיא משמשת עשב תיבול במאכלים רבים במטבח הישראלי, נהפכה הפטרוזיליה צמח מקובל בגינות ועציצים ביתיים. משתלות רבות מוכרות שתילי פטרוזיליה שאותם רצוי לשתול בסתיו באדמה או בעציץ עמוק יחסית (כדי לאפשר מספיק מקום לשורש העבות והטעים). הפטרוזיליה זקוקה לפחות ל-5 שעות אור ביממה ולהשקיה מתונה על פי הצורך. הצמח מתרבה באמצעות הפצת זרעים, המבשילים בתוך עמודי התפרחת. למרות זאת, זמן הנביטה הארוך לרוב מרתיע את הגנן הביתי משימוש בזרעי הפטרוזיליה ליצירת דור חדש.

שימושים במטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז ומזרח אירופה ובמערב אסיה מוגשים הרבה מאכלים עם פטרוזיליה טרייה קצוצה מפוזרת מעל. לעתים קרובות מוגשת הפטרוזיליה כמעין קישוט לצלחת. את הפטרוזיליה ניתן למצוא כמרכיב במתכוני תפוחי אדמה שונים, עם תבשילי אורז, דגים, עוף מטוגן, טלה, אווז, סטייקים, בשר או תבשילי ירקות (כמו גולאש או קדירת עגל). באירופה הפטרוזיליה נחשבת לאחד המרכיבים בבוקה גרני, צרור של מגוון עשבי תיבול שנותן ניחוח לתבשילי ציר ולמרקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]