חידת חמיצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח קלוקל ומהלל, פרסומי, לא נייטרלי, לא מובן.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חידון אוצר הנגב

חידת חמיצר היא חידת דמיון אסוציאטיבי שמפעילה מדי שנה מאות אלפים מתושבי המדינה באתגרים שונים וסביב מטרות רבות ומגוונות. הכלי האניגמאטי שפותח בתחילת שנות השמונים, נוצל בהצלחה רבה לפיתוח פורמטים שונים ומגוונים להנעת קהלים באמצעות המדיה התקשורתית: רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, עיתונות כתובה וכן להנעת ציבורי עובדים בחלק נכבד מהארגונים והמפעלים בארץ.

התפתחות החידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דן חמיצר

ישראל הפכה בשלושת העשורים האחרונים שדה ניסוי לתופעה ייחודית שנקראה בפי העם: "חידת חמיצר". חידה שנשענת על שיטת קידוד מקורית ובלעדית – והייתה למושג שמוכר על ידי כל. עם השנים, יועדו יותר ויותר מפיתוחי החידה לעברם של מיזמים במערכות ההדרכה והחינוך, דבר שהביא לאימוצו והתאמתו כשיטת לימוד במערכות החינוך.

חידה ברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידת חמיצר הפכה למותג עממי מוכר בתחילת שנות ה-90 באמצעות תוכנית הרדיו של רזי ברקאי ושלי יחימוביץ', "הכל דיבורים" ברשת ב', שבה הייתה לדן חמיצר פינת חידה יומית.

החידה הייתה קשה לפיצוח, משום שלשם פתרונה היה צורך "להיכנס" לראש של חמיצר על מנת לזהות את האסוציאציות הפרטיות שלו ולהצליח לעלות לשידור. הפרס הלך וגדל כל עוד החידה לא פוצחה כך שלפותר החידה המתין סכום בן עשרות אלפי שקלים, עובדה זו משכה את המאזינים לנסות ולעלות בהמוניהם לשידור כדי לפתור את החידה ולזכות בפרס, דבר שהעלה את הרייטינג של התוכנית לממדים חסרי תקדים בתולדות הרדיו.

היו מאזינים שהתאכזבו מהפתרון, והיו משוכנעים שברשותם היה פתרון טוב יותר, לשם כך המציא חמיצר את מושג ה"כוכבית", המוענקת למי שהציע פתרון יצירתי במיוחד. במשך הזמן הפך המושג חידת חמיצר להיות שם נרדף לחידה קשה לפתרון, מעין חידת שמשון מודרנית.

משפט חמיצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידת רדיו נוספת, מסוג מעט שונה כונתה בשם "משפט חמיצר". הפעם כתב החידה הוביל לחיפוש צמד מילים בעברית שמוצפן בחידה וממתין לשולח המסרון הראשון עם הצמד הנכון. מאות אלפי מסרוני ניסוי נשלחו מדי יום והיו לטירוף תקשורתי.

דוגמה לאחת החידות: סטארט-אפ מקורי שמסתיים באקזיט מלכותי?
פתרונה של החידה היה צמד המילים: בראשית/ ויעל שהן המילה הראשונה והמילה האחרונה בתנ"ך.
האסוציאציה: סטארט=בראשית, אפ=למעלה, מקורי=במקורות, אקזיט=שיבת ציון מבבל בהכרזת כורש.
הפותרת זכתה בפרס מצטבר של 240,000 שקלים חמיצר, הפרס הגדול ביותר שחולק אי פעם בישראל עבור פיצוח חידה.
במסגרת שידורי מונדיאל 2006 בערוץ 2 הציג חמיצר חידה דומה.

הנעת המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמיצר פיתח את חידת הדמיון לכדי כלי יעיל שמניע את הבריות בכל גיל ובכל רמה לצלול לתחומי ידע שלא נחשפו אליהם מעולם או שלא היו טורחים להתחכך בהם בדרך אחרת – עובדה זו נוצלה על ידו בהצלחה רבה ביותר לפיתוח מיזמי הנעת ציבורי עובדים אל נבכי תכנים שחברות וארגונים ביקשו להטמיע: HP, אינטל, אלביט, פייזר, מיקרוסופט, תנובה, בנק לאומי, בנק דיסקונט, פרטנר, חברת טבע, מק-דונלדס, אלוריון, אלתא, רפא"ל הם חלק קטן ממאות החברות שניצלו את שיטת החידה להנאת והנעת העובדים.

חידת חמיצר בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג חדש לילדים "חידניות".
מיצג חידת חמיצר האוצר האקדמי במכללת בראודה.

מה שהחל כחידה יומית ברדיו שהניעה מדי יום מאות אלפים לכוונם של מאגרי מידע, ספריות, קבוצות חקר, בניית כלים מקוריים ותצפיות בחיפוש הפתרונים – יצרה שלל מגוון של תשובות יצירתיות שהביאו למחשבה להעתיק את הדינאמיקה לשדות מערכות החינוך, הלימוד וההדרכה. חמיצר פיתח את "שיטת הלימוד באמצעות חיד"א" (חיד"א = חידת דמיון אסוציאטיבי) כחלק מתוכניות הלימודים בבתי הספר בישראל. בעשורים האחרונים הופעלו מעל חצי מיליון תלמידים בשלל מיזמים שבסיסם חידת הדמיון של חמיצר.

חמיצר מתייחס לחידות כשיטה לפיתוח חשיבה המצאתית. את מטרת השיטה מסביר דן חמיצר כך: "לחידת הדמיון, כמו לכל בעיה בחיינו, אין סוף פתרונים. לכן הדרך להתמודד בה היא סימולציה מושלמת לכל יצירה המצאתית. מטרתי להנחיל דרך שונה ברכישת מיומנויות והטמעת ידע, ערכים ומהויות. השיטה מציעה שינוי ולגיטימציה מוחלטת לחשיבה מקורית בדרכים לא מקובלות ולא אמצעיות. הכלי חייב לעורר עניין, יצירתיות, סקרנות, התלהבות ותחרותיות... את הפרס הנחשק אמנם מקבל הפותר את "כוונת המשורר", אבל את נקודות הציון וההערכה אני משאיר לאלתור, להרפתקנות, ליוזמה, לרמת החשיבה היצירתית, לעבודת הצוות, גילויי מנהיגות, מיקוד, סקרנות, פתיחות ודרגות הביטחון העצמי – הדברים שחשובים באמת. מציאות חיינו רצופה חידות בעלות אין סוף פתרונים – לכן זו לדידי הדרך הטבעית והיעילה להטמעה מיטבית של תכנים וערכים.."

שיטת חמיצר מופעלת כיום במערכות החינוך ונחקרת על ידי מוסדות האקדמיה. לפחות שתי עבודות דוקטורט חקרו את יעילות השיטה ככלי מהפכני בהנעת תלמידים וגירוי יצירתיותם.

לאחרונה בנה חמיצר, בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים והסתדרות המורים הכללית את מאגר החידות הלאומי שמאפשר לכל איש חינוך בישראל להפעיל את תלמידיו באמצעות קבלת חידות דמיון בכל נושא ובכל רמה שיבחר.

שיטת לימוד והנעה באמצעות חידה – שיטה מובנית שיוצרת תהליך למידה שונה ואחר מהמקובל. זאת שיטה "פתוחה" שבה לדמיון היצירתי ולמעוף האסוציאטיבי מקום מרכזי בהכוונת התהליך.

שאיפתו של כל מורה ומחנך היא לרתק את תלמידיו, לגרום להם לפעול בהתלהבות תוך הטמעת ידע ולהוציא מקרבם את מרב משאבי היצירתיות שטמונים בהם...חידת הדמיון נועדה לעזור בהגשמת השאיפה.

מדובר בשיטת לימוד בלתי אמצעית שנועדה להשיג ידע באמצעות הנעה אישית לחפש ולגלות בשילוב עבודת צוות, מיקוד, תחרותיות, עניין גובר והולך, הנאה והנעה עצמית תוך "התלהבות הרפתקנית וסקרנית.

השיטה העבירה את תפקידו ההיסטורי של המורה כמקור הידע בלעדי אל עבר תפקידו כחונך: זה שנותן השראה, המעודד והתומך, המארגן והמדריך.

בסיס השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידונאי בחדר עבודתו

חמיצר תיאר את עקרונות השיטה:

מציאות חיינו רצופה חידות – לכן הדרך הטבעית והיעילה להטמעה מיטבית של ידע ועניין, לדעתי הנה באמצעות החידה, שהרי כל המאגר האנושי התרבותי שיצרו, המציאו, קידמו וגילו, בני אדם מאז ומעולם – נולד מהצורך לפצח בעיה או לענות על שאלה. ואולי, כמו בחיים, לכל בעיה/חידה/שאלה ישנן אין ספור (ויש אומרים אין סוף) פתרונים – לכן התמודדות מול חידות הדמיון הינה סימולציה מדויקת לדרכי ניצול מאגרי היצירה ופיתוח כושר ההמצאה.

החשיבה האנושית היא עניין מורכב ביותר ואינו מוגדר. היא מייצרת פתרונות מרובים, מערבת פירוש ושיפוט שונים בקריטריונים מרובים לעיתים סותרים. החשיבה מאופיינת בחוסר ודאות, בדילוג אסוציאטיבי ובאי סדר שדורש מאמץ וביטחון עצמי להפיק ממנו תוצר והחלטה.

פתרון חידות דמיון מצריך שימוש בחשיבה יצירתית ואסוציאטיבית. ליצירתיות אין הגדרה אחת מוסכמת אולם חוקרים רבים מתייחסים אליה כיכולת ליצור דבר חדש, מקורי, מיוחד, לא צפוי, דבר שנתפס כבעל ערך מהותי, מועיל ומתאים לאילוצי המשימה.

מאפיינים משותפים לבעלי חשיבה יצירתית, משמעת עצמית, מוטיבציה ונחרצות, פתיחות להתנסויות, נטילת סיכונים, סבילות לדו משמעות, אמון בשיתוף פעולה.

השימוש בחידות דמיון נועד לתת לגיטימציה למערך הדמיון האסוציאטיבי של התלמיד ובכך להשפיע על היתכנות ומהירות השגת פוטנציאל הפתרונות היצירתיים החבויים בו.

סיכום עקרונות הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השאלה וחיפוש הפתרון במרכז הלימוד – לאו דווקא התשובה.
  • לגיטימציה מוחלטת למשאבי הדמיון שטמונים בכל אחד מאתנו.
  • בכל אחד מאתנו קיים הפחד לדעת מול הסקרנות לגעת.
  • כל אדם הוא "מחונן טבעי" במשאבי הדמיון ואסוציאציות.
  • הצבת אתגר והבטחת תגמול הן טכניקות ההנעה הבסיסיות בכל תחום.
  • פיתוח מתבקש של שיטות מחקר מקוריות הוא תוצר מתבקש בכל תהליך התמודדות על פיצוח תעלומות.
  • המדריך/המורה/ההורה משמש חונך משרה – מרכז להקניית כלים לחיזוק הביטחון.
  • לחידת דמיון אסוציאטיבי – אין סוף פתרונים – כמו לכל דבר בחיים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות ממיזמי חינוך והדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצג של חמיצר חידון צה"ל
אוצר החידות הלאומי חדים ונהנים