חיים אפרים באלאיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים אפרים באלאיטי
הרב חיים אפרים באלאיטי
הרב חיים אפרים באלאיטי
לידה 1863
ה'תרכ"ג
מישקולץ, הונגריה
נרצח 15 ביוני 1944 (בגיל 81 בערך)
כ"ד בסיוון ה'תש"ד
אושוויץ
מקום פעילות טורנליה, סלובקיה
תחומי עיסוק אב בית דין, מורה צדק, רב ומחבר ספרים תורניים
רבותיו הרב נפתלי שוורץ, הרב שמחה בונם סופר
חיבוריו חמודי אפרים, אשל חיים
צאצאים חתנו הרב ישראל ולץ, נכדו הרב משה דב וולנר
חתימה חיים אפרים באלאיטי

הרב חיים אפרים באלאיטי (או באליטי; ה'תרכ"ג, 1863כ"ד בסיוון ה'תש"ד, 15 ביוני 1944) היה אב בית דין, מורה צדק, רב קהילת יהודי טורנלה בסלובקיה ומחבר ספרים אשל חיים וחמודי אפרים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אפרים בעיר מאד שבהונגריה לאביו אברהם באלאיטי ולאמו מאטל, אביו נפטר כשהיה ילד ואמו גידלה אותו לבדה[1]. למד בנערותו אצל הרבנים: הרב נפתלי שוורץ אב בית דין מאד, הרב שמחה בונם סופר רב העיר פרשבורג[2].

כאשר היה בגיל 17 חלה והוסיפו לו את השם חיים[1], גם בהמשך חייו סבל ממחלות ואושפז מספר פעמים בבית חולים[3].
התחתן עם גיטל למשפחת האלדשטיין ונולדו להם שתי בנות חיה שרה שנשאה לרב ישראל ולץ אב בית דין בבודפשט, ומרים שנשאה לרב שלמה ברוך עלנער.

בשנת ה'תרנ"א (1891) מונה לדיין ומורה צדק בעיר טורנלה שהייתה משויכת לאזור הרבנות של פוטנוק, הוא פתח שם תלמוד תורה ושימש בתפקיד ממלא מקום הרב.

בתום מלחמת העולם הראשונה נותק הקשר בין היהודים בטורנלה שסופחה לצ'כסלובקיה לרבנות בפוטנוק שנותרה בשטח הונגריה, ובשנת ה'תרפ"א (1920) אחרי שרבנות העיר נותקה מרבנות פוטנוק הוא נבחר לתפקיד רב העיר[4].

בשנת ה'תרפ"ה (1925) הוציא לאור את שני חלקי ספרו “חמודי אפרים” ובשנת ה'תרצ"ה (1935) הוציא לאור את שני חלקי ספרו “אשל חיים”.
פרסם מאמרים רבים בכתבי עת תורניים ובהם, תל תלפיות, וילקט יוסף, בית ועד לחכמים, ילקוט המליצות, הנשר ונטעי בחורים.

בי"ח בסיון ה'תש"ד (9 ביוני 1944) הוא נשלח עם יהודי העיר לאושוויץ ונרצח שם בכ"ד בסיוון ה'תש"ד (15 ביוני 1944)[4].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הרב חיים אפרים באלאיטי, הקדמה - חמודי אפרים, תרפ"ה (1925)
  2. ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, תרע"ב (1912)
  3. ^ הרב חיים אפרים באלאיטי, הקדמה - אשל חיים, תרצ"ה (1935)
  4. ^ 1 2 שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט