ישראל ולץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ישראל ולץ
הרב ישראל וולץ בזקנתו
הרב ישראל וולץ בזקנתו
לידה 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בנובמבר 1973 (בגיל 87 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2 בנובמבר 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ישראל ולץ (וועלץ) (ה'תרמ"ז, 1886 - ז' בחשוון ה'תשל"ד, 2 בנובמבר 1973, ירושלים) היה רב, פוסק וראש ישיבה בהונגריה ובישראל, כיהן כאב"ד בבודפשט אחר השואה, ולאחר מכן כמו"צ בירושלים. בעל שו"ת "דברי ישראל".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תרמ"ז לר' צבי ולץ. למד אצל הרב יוסף לייב סופר מפקש, בעל "ילקוט סופר" ואצל רבי עקיבא סופר מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באלאיטי, אב"ד טארנאליה[1]. כיהן כרבה של טיניע, שם עמד בראשות ישיבה שהקים, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, החל לכהן כרבה של פשט, אחד מחלקיה של עיר הבירה בודפשט, וגם בה עמד בראש ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי הרבנים בהונגריה, וקיימות חליפות מכתבי הלכה שלו עם אחרים מגדולי דורו בהונגריה[2]. למשך תקופה מסוימת הוא ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שרבי דוד צבי קאצבורג, שהיה עורכו הראשי, נפטר. בתקופת השואה, הסתתר בביתו הרב ישכר שלמה טייכטל[דרוש מקור]. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" בירושלים, והתפרסם בו כפוסק ומו"צ. נפטר בז' בחשוון ה'תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חתנו הרב משה דב וולנר כיהן כרבה של אשקלון, בעל שו"ת "חמדת צבי" ועוד. בנו, הרב צבי יהודה ולנר כיהן כדיין בביה"ד בתל אביב.
  • בנו, משה ולץ הוציא לאור את "מגילת מתתיהו" עם תרגום להונגרית (בודפשט תרצ"ו) ואת המניפסט "המאיר לארץ" בו קרא ליהדות האורתודוקסית בהונגריה לכונן יישוב בארץ ישראל במנותק מהתנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל (בודפשט, תש"ג). נספה בשואה.
  • חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפשט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. נספה בשואה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי ישראל- סדרת שו"ת בת שלושה כרכים, הכוללת למעלה מ-600 תשובות.
  • חק ישראל ( יצא גם במהדורה אחרת תחת השם חק לישראל)- על הלכות ערב פסח שחל בשבת.
  • דברי ישראל- הערות והארות על ספר "ארחות חיים" לרב נחמן כהנא מספינקא.
  • "קונטרס רחב בשאלות להלכה שנתעוררו במחנות המוות"- בכתב יד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב חיים אפרים בליטי הוא מחבר הספרים "אשל חיים" ו"חמודי אפרים".
  2. ^ בהם הרב ישכר שלמה טייכטל אב"ד פישטיאן (אנ') בעל שו"ת "משנה שכיר", הרב שמעון סופר מערלוי בעל שו"ת "התעוררות תשובה", רבו הרב עקיבא סופר אב"ד ברטיסלאבה בעל שו"ת "דעת סופר", הרב חיים אלעזר שפירא אב"ד ואדמו"ר במונקאץ' בעל שו"ת "מנחת אלעזר", רבו הרב יוסף לייב סופר מפאקש, רבי שמעון גרינפלד אב"ד סמיהאלי בעל שו"ת מהרש"ג, הרב ישעיה זילברשטיין מוויצן בעל "מעשי למלך", הרב אברהם שמואל בנימין סופר בעל שו"ת "חשב סופר", הרב יוסף צבי דושינסקי אב"ד גלנטה וחוסט בעל שו"ת מהרי"ץ, הרב מרדכי יהודה לייב וינקלר אב"ד מאד בעל שו"ת "לבושי מרדכי" ועוד; בעלותו ארצה, התכתב עם רבני ישראל, ובהם הרב עובדיה יוסף ועוד.