חיים דב פרידברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:25, 28 בדצמבר 2012 מאת Aviados (שיחה | תרומות) (קישור פנימי)
חיים דב פרידברג

חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870[1] – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".

משפחתו

נולד בקרקוב שבגליציה (אז חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית) למשפחת תלמידי חכמים מצד אביו, ומשפחה של עסקנים ופעילי קהילה מצד אמו.[2]

אביו, אברהם מאיר בה"ר זאב וואלף הלוי, נולד בר"ח ניסן תרי"א ונספה במחנה ההסגר של הנאצים בוואידסלב שבפולין בשנת תש"ב. סבו של ח"ד פרידברג מצד אביו, ה"ר זאב וולף, היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלר, בנו של ה"ר אריה ליב הלר, בעל ספר קצות החושן ורבה של ואידסלב. אבי סבו, הרב משה הלוי (נפטר בכ"ח בתמוז, תקצ"א) בהר"ר מאיר הלוי, היה תלמידו המובהק של ה"ר אריה ליב הלר וראב"ד של ואידסלב.

אמו, שינדל פסיה בת משה צבי פיאסצקי, נולדה בשנת תרי"ז ונפטרה בקרקוב, בכ"ה מנחם-אב, תרפ"ד. אביה (נפטר בד' במרחשוון, תרס"ב) היה שנים רבות פרנס בית הכנסת "ר' אייזק ר' יעקליש שול" שבקראקא, שמאוחר יותר הפך לכנסייה על ידי הנאצים. אבי אביה, ה"ר שמואל (נפטר בכ"ב באדר, תקנ"ד, בקרקוב), בנו של ה"ר צבי ב"ר ישראל פיאסקר, היה מראשי הקהל בקרקוב.[3] מלך פולין, פוניאטובסקי, הוא שהעניק לצבי פיאסקר את השם הפולני פיאסצקי.[4] אם אמו, לאה (נפטרה בא' מרחשון, תרנ"א, בקרקוב), הייתה בתו של ה"ר דוב בערל שאנצר, שהיה אף הוא מראשי הקהל בקרקוב.[5]

אחיו הצעיר, יצחק, נולד בקרקוב, בשנת 1898, נפטר באנטורפן ונקבר בפוטה, בשנת תרצ"ח.[6]

חייו, עבודתו ומחקריו

בילדותו למד פרידברג בחדר ובישיבה, בשילוב עם לימודי חול. הוא זכה ללמוד אצל טובי המלמדים ובהמשך אף למד אצל הרב יקותיאל זלמן דמביצר, מחבר ספר יד יקותיאל.[7] בן 14 היה כאשר החל להחליף דעות ומכתבים עם חוקרים ומלומדים ידועים בתחום ההיסטוריה והביבליוגרפיה ואף החל לפרסם מאמרים בעיתונים וכתבי עת.[8] בטרם מלאו לו 30 שנה כבר הוציא לאור מספר ספרי ביוגרפיות על רבנים (רבי יוסף קארו, רבי אברהם ברודא, רבי שבתי כ"ץ - בעל ספר שפתי כהן ורבי נתן שפירא), את ספרו הראשון על הדפוס העברי בקראקא(!) וכן ספר נוסף על מצבותיהם של רבני העיר קרקוב (לוחות זיכרון).

בשנת תרנ"ז התחתן עם רבקה בת ר' משה פנחס רייזפלד.[9]

בשנת תר"ס החל לעבוד ולנהל את בית מסחר הספרים העברי הנודע של יצחק קויפמן שבפרנקפורט דמיין, הרמניה.[10] בשנת 1904 עזב את בית מסחרו של קויפמן כדי לפתוח בית מסחר ספרים עברי משל עצמו. עד שנת 1906 הוא הספיק להוציא לאור שני קטלוגים ובשנה זו הכניס כשותף לעסק את יוסף זנגר. לאחר 4 שנים, בשנת 1910, התפרקה השותפות, וזנגר הפך לבעלים היחיד של בית המסחר. בשנה זו הוציא פרידברג לאור שתי חוברות קטנות: אורות מאופל, אוסף שירים שכתב הרמח"ל ומכתבים מחכמי דור העבר, לרבי נחמן קראכמאל וה’ר משה לנדא, וכן את הספר תולדות משפחת הורוויץ.

ידענותו הרבה בתחום הספר והביבליוגרפיה הובילה לפרסומו בקרב קהל החוקרים ואוהבי הספר העברי והציבה אותו בשורה אחת עם מוכרי הספרים המשלבים מסחר בספרים וידע עצום בהם, כדוד פרנקל, ליפא שוואגר והרב ראובן מרגליות.[11]

כשנה לאחר התפרקות השותפות, בשנת 1911, עזב פרידברג את פרנקפורט ואת עסקי הספרים ועבר לאנטוורפן שבבלגיה, שם החל לעסוק במסחר יהלומים. בשעותיו הפנויות [12], המשיך בעבודת המחקר בביבליוגרפיה עברית ומחקר על משפחות רבנים מפורסמים, ופרסם מאמרים רבים בנושאים אלה, בגרמנית ובעברית.[13]

מתחילת שנות השלושים הוציא לאור מספר ספרים על בתי דפוס עבריים באירופה: בשנת 1932 יצא לאור באנטוורפן ספרו תולדות הדפוס העברי בפולנייא. בפתח הדבר למהדורה השנייה לספר, שיצא לאור בתל אביב, תש"י, הוא כתב כי מסר את המהדורה הנוכחית לדפוס לה"ר ישראל חיים ווינברגר בבילגוריי שבפולין, אולם לא הצליח להשיג חזרה את האמהות לטפסים כי בינתיים כבשו הנאצים את פולין והמדפיס נעלם.[14] בשנת 1934 יצא לאור, באנטוורפן, הספר: תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, אספמיה - פורטוגאל, תוגרמה וארצות הקדם. שנה אחר כך, בשנת 1935, יצא לאור תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה, ובשנת 1937, תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר כבשו הנאצים את בלגיה בשנת 1940, מיהר להמלט מאנטוורפן לטולוז שבצרפת.[15] עם זאת, בנו יהודה לייב ובתו לאה, עם בעלה ושתי בנותיה, נרצחו על ידי הנאצים.[16]

כאשר הגיעו הנאצים לביתו באנטוורפן, הם שדדו את כל כתביו, מכתבים שהחליף עם גדולי הדור במשך כל חייו ואת ספרייתו המפוארת, וכן השמידו את כל הטפסים והאמהות של המהדורה הראשונה של החיבור בית עקד ספרים.[17]

לקראת סוף המלחמה, בתש"ו, עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב.[18] בישראל, המשיך לסחור ביהלומים ובמקביל החל להוציא מהדורות חדשות ומתוקנות לספרי ביבליוגרפיה קודמים שלו, בעיקר של בתי הדפוס העבריים והספר בית עקד ספרים. עם זאת ולמרות השפעתם הגדולה של כתביו, ויעידו מהדורות הצילום הרבות שלהם, הוא לא זכה להכרה ממסדית ראויה והוא נפטר בתל אביב, בשנת 1961, מבלי שאיש מחוץ למשפחתו ידע על כך או ציין זאת.[19]

בית עקד ספרים

שער הספר בית עקד ספרים

ספרו המפורסם ביותר של פרידברג הינו בית עקד ספרים. מדובר במפעל ענקים של אדם יחיד וכמעט ללא סיוע של אחרים[20], ועל אף שלא היה חף מטעויות, השפעתו הייתה עצומה. כבר בשנת תרצ"ב הוכרה חשיבותו על ידי הר"י קלוזנר[21], ומאז ועד לסוף המאה ה- 20, לא היה פרסום ביבליוגרפי שלא הזכיר אותו, נסמך עליו[22], או לחלופין חלק עליו, תיקן אותו או הוסיף עליו מהדורות שלא רשם. הספר הפך לספר חובה בכל ספרייה בעולם, בעלת מדור ספרים עבריים, ונחשב לתנ"ך של הספרנים, הביבליופילים ואספני הספרים וכל בית מכירות של ספרים עבריים. בחלק מהקטלוגים של בתי המכירות הפומביות נהוג היה לציין את מספרו של הספר בבית עקד ספרים, ואם לא הופיע בספר, לציין כי הוא איננו רשום בו (דבר שהיה מעלה את ערכו ומחירו של הספר המוצע למכירה).

בהשפעתו, יצא בשנות השבעים הספר: בית עקד הספרים החדש, תש"י-תשל"ו, בעריכת מ. מוריה (משה פלר).

את המהדורה הראשונה הוא הוציא לאור באנטוורפן, בשני כרכים, בשנים 1928 ו- 1931 (844 עמודים). מהדורה שנייה מתוקנת, בת ארבעה כרכים, יצאה לאור בין השנים תשי"א-תשט"ז. בשנות הששים יצאה מהדורת צילום מוקטנת של הספר, וכן בשנים 1970 ו- 1971. בשנים האחרונות עם פרסום ספרו של ישעיהו וינוגרד (אוצר הספר העברי, רשימת הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס העברי בשנת רכ"ט (1469) עד שנת תרכ"ג (1863), ירושלים, תשנ"ד-1993 - תשנ"ה-1995), מִחשוב הספריות הגדולות בעולם והעלאת רוב הנתונים הקיימים על הספר העברי, מראשיתו ועד היום, לאינטרנט (במסגרת מפעל הביבליוגרפיה העברית), נתעמטה חשיבותו. יחד עם זאת, הוא עדיין מוצב בגאון על מדפי ספרנים ובעלי חנויות ספרים רבים ואף ממשיך להיות מוצע למכירה בחנויות לספרי יד שנייה.

הספר מכיל רשימות של רוב הספרים שנדפסו באותיות עבריות ומהדורותיהם, החל משנת רל"ד ועד תרצ"א. פרידברג הסתמך בעיקר על ספרו המפורסם של יצחק אייזיק בן יעקב, אוצר הספרים (נדפס לראשונה בווילנא, תר"מ-1880), המכיל רשימות של 17,000 ספרים בדפוס ובכתב יד. מלבד ספרו של בן יעקב, ציין פרידברג כי הסתמך על כל ספרי הביבליוגרפיה שקדמו לו, "כי מן הנמנע הוא לאיש אחד לראות במו עיניו כל הספרים העבריים המפוזרים ומפורדים בכל ארצות תבל".[23] המהדורה השנייה של הספר המשיכה את רשימות הספרים ומהדורותיהם עד שנת תש"י וכללה הוספות ותיקונים למהדורה הראשונה. לפי עדות המחבר כללה המהדורה הראשונה כעשרים וחמישה אלף ספרים והמהדורה השנייה כחמישים אלף. יחד עם זאת, במהדורה השנייה לא נכללה כל הספרות המודרנית שהתפרסמה ברבעון הביבליוגרפי של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, קריית ספר, וכן נעשה רישום חלקי בלבד של ספרי הלימוד והחנוך שנדפסו בארצות הברית, שנרשמו כבר על ידי אליעזר רפאל מלאכי, בספר היובל.[24]

לסיבות שהביאו אותו להדפיס את הספר, ועל דרך עבודתו ומקורותיו הוא כותב:[25]

"הדפסת הספרים שקראוה 'מלאכת הקודש', השתלשלה מדור לדור, ולפני מלחמת העולם השנייה כמעט ולא הייתה עיר בעלת ישוב ישראלי שלא הוקם בתוכה דפוס עברי, והם הם שדאגו להפצת הספר העברי בכל אפסי הארץ לאלפים ולרבבות. אולם עלובה ספרותנו העשירה, כי חסרה לה ביביליוגרפיה מעובדת כראוי, כמו שיש לכל עם וספרות, כדי להקל על כל דורש וחוקר בעבודתו הספרותית, באיזה סוג שהוא, לבל ימשש כעור באפילה לתור אחרי המקורות הנחוצים לו לרגל העבודה אשר לפניו, הביבליוגרפיה שהיא בסיס הספרות ועמודיה, ולמלאות חסרון מורגש זה בספרותנו - זוהי מטרתו, מגמתו, תפקידו ויעודו של הספר הזה. עבודת ימי חיי אנוש השקעתי בו, ויש לי העונג והכבוד למסרו בזה לכל אלה שיש להם עניין בספרותנו.

לפני כששים שנה בא לידי הספר אוצר הספרים מה"ר יצחק איזק בן-יעקב, ואני נמשכתי אחריו כאל אבן השואבת, שקדתי יומם ולילה בלי הרף על דלתות פתחיו, וזעיר שם וזעיר שם רשמתי איזו הערה בשוליו ועלה בידי לתקן שגיאות שונות אשר בטעות יסודן. ברבות השנים ביקרתי לרגל מסחרי, מסחר הספרים, בכל הספריות הגדולות באירופה, ונתגלו על ידי המון ספריות והוצאות, אשר לא שזפתם עין לפני, אז החלטתי לאסוף חומר ולבנים לבנין בית-עקד-ספרים מחדש מן המסד ועד הטפחות. הכל מה שהשיגה ידי שמתי לתוך ילקוטי, ולא העלמתי עין מספר או חבור שיש לו ערך ספרותי כל שהוא. לא נחתי ולא שקטתי להצילו מתהום הנשיה, ולהקים לו יד ושם לנצח נצחים."

ספריו וחיבוריו

פרידברג היה יוצר וחוקר מהפּוֹרים בספרותנו. הוא החל לכתוב ולפרסם מאמרים מגיל צעיר, ועד למותו כתב מאות מאמרים. בין יתר האכסניות בהן התפרסמו מאמריו ניתן למצוא את העיתונים וכתבי העת הבאים: האשכול, העברי (של גרשון רוזנצוויג), הצפירה, הקדם, מונאטסשריפט להיסטוריה ולחכמת ישראל, נר המערבי, ציון (של ברודי), ציון (של זופניק) וצייטשריפט לביבליוגרפיה עברית. הוא גם כתב ערכים אנציקלופדים רבים בJewish Encyclopedia, Encyclopaedia Judaica וביודישס ארכיוו, וכן באוצר ישראל (של יהודה דוד אייזנשטיין).[26] בנוסף, פרסם פרידברג עשרים ואחד ספרים, רובם עוסקים בתולדות הדפוס העברי וביוגרפיות של רבנים ומשפחותיהם.

על ספריו בעברית, שחיבר בחו"ל, חתם חיים דובעריש פריעדבערג; על מאמריו בגרמנית, חתם Bernard Friedberg; לאחר שעלה לישראל החל להשתמש בשמו העברי בלבד, חיים דב (או דוב) פרידברג.

להלן פירוט רשימת ספריו וחיבוריו:

  • תולדות רבינו יוסף קארו, כולל כל הקורות אותו מיום גיחו מרחם אמו ופעלתו בשדה הספרות עד ליום לקחו ה' השמימה (הוצאה ממכ"ע "דראהאביטשער צווטונג"), דראהאביטש: תרנ"ו (דפוס צילום: ניו יורק: תשנ"ד. ביחד עם ספרו כתר כהונה).
  • השקפה (מאנאגראפיטע) על דור הג"מ אברהם ברודא וקורותיו ותולדותיו שם, דראהאביטש: תרנ"ז.
  • לוחות זיכרון, כולל העתקות אבני המצבות בשדה הקברות בעיר קראקא הנוסד בשנת שי"א, בלוית מחלקה "פליטת סופרים" הכוללת הערות מחוקרי דורנו, דראהאביטש: תרנ"ז (הוצאה שנייה בשם: לוחות זיכרון, ספר כולל תולדות רבני העיר קראקא, תולדות רבניה, פרנקפורט א.מ.: י. קויפמאן, תרס"ד; ברסלוי: תרס"ח; דפוס צילום: ירושלים: תשכ"ט; עם הוספות ותיקונים: ניו יורק: תשנ"ד).
  • ספר כתר כהונה, יכלכל תולדות רבנו שבתי כהן ז"ל בעל "שפתי כהן", קורות אבותיו תולדות בניו ונכדיו צאצאי מעיו, בצירוף קורותיהם ושימת עין על ספריהם, דראהאביטש: בדפוס א. ה. זופניק, בהוצאת המחבר, תרנ"ח (דפוס צילום: ניו יורק: תשנ"ג, תשנ"ד. ביחד עם ספרו רבינו יוסף קארו).
  • ספר מרגניתא שפירא, יכיל קורות ופעלות רבנו נתן שפירא מהוראדנא, ציור נאמן מתכונת נפשו הרבנית, תולדות וקורות מטעיו המתייחסים אחר מטהו "מטה שפירא", ובשמו ידגולו, דראהאביטש: בדפוס א. ה. זופניק, תרנ"ט (דפוס צילום: תשנ"ח).
  • הדפוס העברי בקראקא, התפתחותו והשתלשלותו משנת ר"ץ עד ימינו אלה, קראקא: תר"ס.
  • לתולדות הדפוס בלובלין, קראקא: תרס"א (הוצאה מיוחדת מן העתון הביבליוגרפי ירושלים).
  • ספר תולדות משפחת שור, דברי ימיהם ומפעלים הספרותיות(!) מראשית המאה השלישית לאלף הנכחי עד ימינו אלה, פרנקפורט א"מ: תרס"א (דפוס צילום: תל אביב: תש"ל; אשדוד: תשנ"ח. ביחד עם ספרו בני לנדא למשפחותם).
  • Das Rabbinats - Diplom des R. Isaak ha-Kohen in Pinczow, reprinted from Monatsschrift für die Geschichte und Wissenschaft des Judenthums, Bd. 44, Heft 2 (1900), pp. 71 - 76, Berlin: S. Calvary & Co., 1900.
  • Neue auf dem jüdischen Friedhof in Krakau aufgefundene Grabschriften, reprinted from Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, Heft 7 (1900), Pg. 357 - 366, Breslau: 1900.
  • Zur Genealogie der Familie Günzburg, offprint from Zeitschrift für hebräische Bibliographie, Jahrg. 6, pp. 187 - 191, Frankfurt a. M.: 1903.
  • בני לנדא למשפחותם, לתולדותם, בספרותנו מחצי המאה השנייה לאלף הנוכחי עד ימינו אלה (מעבד על פי המקורות מאת חיים דובעריש פריעדבערג), פרנקפורט א.מ.: תרס"ה (דפוס צילום: אשדוד, תשנ"ח. ביחד עם ספרו תולדות משפחת שור).
  • צער בת רבים, על התלאות בשנת ת"ח-ת"ט ברוסיא ופולניא, אברהם בן שמואל אשכנזי (פרידברג הוסיף מבוא והערות), לבוב: תרס"ו-1905.
  • תולדות משפחת גינצבורג, פרנקפורט א.מ.: תרס"ז.
  • תולדות משפחת השל"ח, פרנקפורט א.מ.: תרס"ט.
  • אורות מאופל, רבי משה חיים לוצטו, אספת שירים זמניים (הוציאם לאור חיים דובעריש פריעדבערג), פרנקפורט דמין: 1910.
  • מכתבים מחכמי דור העבר, הר’ נחמן קראכמאל וה’ר משה לנדא, פרנקפורט א’מ: 1910.
  • תולדות משפחת הורוויץ, קורות יוצאי חלציה ומפעליהם הספרותיות מראשית המאה השלישית עד היום, פרנקפורט א מאין: תרע"א (יצא בחמישים עותקים. הוצאה שנייה מתוקנת: אנטווערפן: תרפ"ח-1928).
  • בית עקד ספרים, לקסיקון ביבליוגרפי לידיעת הספרות העברית בכלל ושמות הספרים העברים ויהודית-אשכנזית (יידיש-דייטש) בפרט, וכמו כן אלה בשפות: איטלקית, טטרית, יונית, ספרדית, ערבית, פרסית, ושמרונית, שנדפסו באותיות עבריות, החל משנת רל"ד עד תר"ס: תכנם, שמות מחבריהם, והערים אשר בהן נדפסו: שנת הדפסתם ומספר הדפיס. עם מפתח המחברים בסדר א״ב ומפתח הספרים לפי המקצעות, 2 כרכים, אנטווערפן: דפוס דלפלס, תרפ"ח-1928 - תרצ"ב-1931 (מהדורה שנייה מושלמת ומתוקנת: בית עקד ספרים, לקסיקון ביבליוגרפי לידיעת הספרות העברית בכלל ושמות הספרים העברים וביהודית-אשכנזית בפרט, וכן אלה באיטלקית, טטרית, יונית, לאדינו-ספרדית, לטינית-רומית, ערבית, פרסית, צרפתית-פרובינצאלית ושומרונית, שנדפסו באותיות עבריות, החל משנת רל"ד עד ימינו אלה (תש"י). שמות מחבריהם, תכנם, שמות הערים אשר בהן נדפסו, שנת הדפסתם ומספר עמודיהם. עם מפתח המחברים בסדר אלף-בית, ומפתח הספרים לפי המקצועות והסוגים השונים, 4 כרכים, ארץ ישראל: תשי"א-תשט"ז. מהדורות צילום מוקטנות של מהדורה שנייה: תשכ"?, תש"ל, תשל"א).
  • תולדות הדפוס העברי בפולניא, מראשית התפתחותו בשנת רצ"ד, השתלמותו, דברי ימיו והשתלשלותו עד היום, (עם הוספות אל ספר בית עקד ספרים), אנטוורפן, תרצ"ב (הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת בשם: תולדות הדפוס העברי בפולניה, מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, תל אביב, תש"י-1950. דפוס צילום של מהדורה שנייה: תל אביב, תשנ"ו).
  • תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, אספמיה-פורטוגליה, תוגרמה וארצות הקדם, מראשית הוסדו והתפתחותו בערך שנת רל"ב. דברי ימי חיי מיסדיו ובוניו, קורות עוזריהם. והמדפיסים הבאים אחריהם, בצרוף רשימה מפורטת מכל הספרים הראשונים שנדפסו עד שנת ר"ס ובלוית שתים וחמשים תמונות מהם, אנטוורפן, תרצ"ד (הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת: תל אביב: תשט"ז; מהדורת צילום מוקטנת: תל אביב: תשל"ה (?); אשדוד: תשנ"ח, ביחד עם שני הספרים על תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה).
  • ספר היחס מן משפחת שטיינבערג, קורות יוצאי חלציה ומפעלם בתור מנהיגים ואדירי התורה מקץ המאה השנייה לאלף הנכחי עד ימינו אלה מעבד על פי המקורות מאת חיים דובעריש פריעדבערג), אנטוורפן: תרצ"ה.
  • תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה, אויגשבורג, אופיבאך, איכנהויזן, אלטונא, ברלין, הומבורג פ.ד.הא, הידרנום, המבורג, הענא, וואנזבעק, ווילהרמשדארף, זולצבאך, טנהויזן, נייאוויט, פיורדא, פראג, פרנקפורט דאדרה, פרנקפורט דמאין וקולוניא מראשית הוסדו והתפתחותו בשנת רע"ג, דברי ימי חיי מיסדיו ובוניו, קורות עוזריהם והמדפיסים הבאים אחריהם, עם רשימת הספרים הנדפסים על ידיהם, אנטוורפן: תרצ"ה-1935 (דפוס צילום: אשדוד, תשנ"ח).
  • תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה: אויגניון, איזנא, אמשטרדם, אנטוורפן, באזיליאה, ברונא, דיהרנפורט, דעסויא, האלי, ווינא, טהינגן, יעסניץ, לונדון, ליידן, מיץ, צוריך, קארלסרוא, קושטנץ, קטן, קליווא ושטראסבורג, אנטוורפן: תרצ"ז-1937 (דפוס צילום: ירושלים: תשמ"ד; אשדוד: תשנ"ח).

לקריאה נוספת

  • אריה טויבר, "א. ח. ד. פריעדבערג, בית עקד ספרים", קרית ספר ה', עמ' 207 - 208; קרית ספר ו', עמ' 452 - 456. פורסם שוב בתוך: מחקרים ביבליוגרפיים, תוספת מיוחדת ל"קרית ספר", שנה ט', מאת אריה טויבר ז"ל (עורך אברהם יערי), ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ב, עמ' 78 - 85.
  • אברהם מאיר הברמן, ח. ד. פרידברג - הביבליוגרף, אנשי ספר ואנשי מעשה, הוצאת ראובן מס, ירושלים: תשל"ד-1974, עמ' 62 - 63.
  • גצל קרסל, חיים דב פרידברג, סתרי ספר וסופר (מחקרים ומסות), הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, צפת: תשל"ה-1975, עמ' 116 - 119.
  • חיים דוב פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, תל אביב: תש"י-1950, פתח הדבר למהדורה השנייה, עמ' 8.
  • חיים דב פרידברג, בית עקד ספרים כרך א', הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת, תל אביב: תשי"א-1951 (מהדורת צילום 1970), פתח הספר.

קישורים חיצוניים

עליו

מספריו וחיבוריו

מספריו

ממאמריו

הערות שוליים

  1. ^ תאריך הולדתו הוודאי של פרידברג איננו ברור וקיימות לו מספר גרסאות. הגרסה ראשונה: כאמור לעיל, כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870, והיא לפי אברהם מאיר הברמן, ח. ד. פרידברג - הביבליוגרף, אנשי ספר ואנשי מעשה, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשל"ד-1974 (להלן: "הברמן"), עמ' 62. לעניין היום המדויק כתב מאיר וונדר באנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד', עמ' 138: "ולא כ"ה, כ"ו כסלו תרל"א". ואילו לעניין שנת הלידה, גם באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית (בקטלוג של רשימת ספריו), נכתב כי נולד בשנת 1870, אך הם מסתמכים ככל הנראה על הברמן. ראו רשומת זיהוי לערך: "פרידברג, חיים דב בריש"; הגרסה השנייה: כ"ו בכסלו תרל"ז, 13 בדצמבר 1876, והיא לפי דוד תדהר (עורך), "חיים דב פרידברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2268; הגרסה השלישית: ג' בטבת תרל"ז, 19 בדצמבר 1876, והיא לפי מפעל הביבליוגרפיה העברית, הערך: "פרידברג חיים דוב בריש בן אברהם מאיר הלוי".
  2. ^ הפרטים על משפחתו מובאים על ידי פרידברג עצמו, בכרך א' לספרו בית עקד ספרים, הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת, תל אביב, 1951 (מהדורת צילום 1970) (להלן: "בית עקד ספרים"), בפתח הספר.
  3. ^ מוזכר בספרו של מאיר בלבן (במהדורה הפולנית), קורות היהודים בקראקא (להלן: "בלבן"), ח"ב, עמ' 457. וראו עתה במהדורה העברית של הספר, מאיר בלבן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז': 1304–1868 (עורך מדעי: יעקב גולדברג) ירושלים, הוצאת ספרים מאגנס, תשס"ג-2002.
  4. ^ ראו פרטים בספרו של פרידברג, לוחות זיכרון, ספר כולל תולדות רבני העיר קראקא, תולדות רבניה, פרנקפורט א.מ., י. קויפמאן, הוצאה שנייה, תרס"ד, בערך צ"ג: "הר׳ צבי בר׳ ישראל פיאסקר", בעמ' 79 - 80.
  5. ^ בלבן, עמ' 736.
  6. ^ ראו תמונת מצבתו של האח והכתוב בה, במהדורה השנייה של ספרו של פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, תל אביב, תש"י (להלן: "תולדות הדפוס העברי בפולניה"), אחרי דף שער הספר ומפתח הדפוסים.
  7. ^ תדהר, עמ' 2268.
  8. ^ תדהר, עמ' 2269.
  9. ^ תדהר, עמ' 2269.
  10. ^ בבית מסחר זה עבד גם שמואל וואהרמאן, שמאוחר יותר פתח בית מסחר מפורסם לספרים עתיקים בירושלים. ראו אצל גצל קרסל, חיים דב פרידברג, סתרי ספר וסופר (מחקרים ומסות), הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, צפת, תשל"ה-1975 (להלן: "קרסל"), עמ' 117.
  11. ^ קרסל, עמ' 117.
  12. ^ אם כי נאמר עליו, בדרך של חיבה והערכה, ש"עשה את מלאכתו טפל ואת תורתו עיקר". תדהר, עמ' 2269.
  13. ^ הברמן, עמ' 61; קרסל, עמ' 117 - 118; תדהר, עמ' 2269.
  14. ^ תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 8.
  15. ^ תולדות הדפוס העברי בפולניה, בפתח הדבר למהדורה השנייה של הספר, עמ' 8.
  16. ^ תדהר, 2269.
  17. ^ בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.
  18. ^ קרסל, עמ' 118.
  19. ^ החוקר א"מ הברמן מספר כי נודע לו בדרך מקרה על מותו של האיש כחודשיים לאחר פטירתו ורק אחרי מאמצים נודע לו יום פטירתו המדויק. הברמן, עמ' 62.
  20. ^ משרד החינוך והתרבות, ביוזמת שר החינוך דוד רמז, תמך בהוצאת המהדורה השנייה. ישראל טופורובסקי הגיה את גליונות הדפוס וא. בר-יודא הדפיס את הספר; בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.
  21. ^ במאמרו בעיתון העולם, מספר 50.
  22. ^ ראו למשל סדרת מאמריו של ראובן מרגליות, "ציונים ביבליוגרפיים", שהופיעו בארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ירושלים: מוסד הרב קוק, בכרכים הבאים: כרך א', תשי"ט-1958 (בעמ' 414 - 472); כרך ב', תש"ך-1960 (בעמ' 331 - 357); וכרך ד', תשכ"ו-1966 (בעמ' 493 - 507).
  23. ^ בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.
  24. ^ בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.
  25. ^ בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"א - ע"ב.
  26. ^ תדהר, עמ' 2269.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חיים_דב_פרידברג&oldid=13478113"