חיים ישכר גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים ישכר גרוס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
תקופת הפעילות ?–1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חיים יששכר דוב גרוס (בכתיב ארכאי: גראס; תר"מ 1880 (בערך)[1] - כ"ט בתמוז תרצ"ח[2], 28 ביולי 1938) היה רב, גנאלוג היסטוריון, סופר ועורך.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים יששכר נולד בעיירה אוזע ליד חוסט, לרב בנימין צבי, ולחיי שרה[3], עוד בילדותו הוכר כעילוי והיה נקרא "העילוי מאוזע", למד אצל רבו המובהק משה גרינוולד והיה תלמידו המובהק.

בשנת תרס"ד (1904) נבחר לרב בפטרובה (אנ'), משם עבר למונקאטש. אחר כך מונה לתפקיד ראש ישיבה, לצד הרב שמעון גרינפלד (המהרש"ג). החוקר נפתלי בן-מנחם תיארו במילים הבאות:

הוא היה גאון הביבליוגרפיה העברית, כי לא היה כמעט ספר שלא ידעו מבפנים ומבחוץ ולא היה מחבר שלא ידע שלשלת משפחתו, תולדותיו וכו'. רבים נהנו ממנו בעצה ובתושיה. הוא שימש תחילה דיין בכפר קטן במארמארוש, פטרובה, אך ה"דיינות" לא השביעה נפש שוקקה לתורה ולחכמה בכפר קטן ועבר למונקאטש. שם פתחה אשתו חנות־מכולת והוא שם לילות כימים על התורה.

בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 73

פרסם מאמרים רבים בכתבי עת תורניים ובהם, תל תלפיות, וילקט יוסף, תורה מציון, המאסף, שערי תורה, נטעי בחורים ועוד.

נפטר ביום כ"ט בתמוז ה'תרצ"ח (1938) במונקאטש, ונקבר שם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו יחידו ר' יעקב נולד במונקאטש, היה ראש ישיבה שם במקום אביו, נספה במחנה אושוויץ-בירקנאו בקיץ תש"ד.[4]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר הרבה ספרים שנשארו בכתב יד. מלבד ספריו, נדפסו חידושי תורה רבים שלו בספרי בני דורו, במיוחד בספר "שדי חמד". נהג להשתתף בכתיבת הקדמות ואילנות יוחסין בהרבה מספרי בני זמנו, ואף נטל חלק בעריכת הספרים.

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי בנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כן משער יצחק יוסף כהן, "חכמי טראנסילוואניה", תשמ"ט, ב, עמ' 41, אבל ב"עלי זיכרון", יז, עמ' מו כתוב שלמד בישיבת ר' משה גרינוולד בשנות תרנ"ח-תר"ס.
  2. ^ המעין, ט, ד, עמ' 77.
  3. ^ כן כתב ב"ישמח חיים", לספר "מעשה יחיאל", סאטמאר, תרס"ז, דף כב (השלישי) ״ישמח חיים״ - הערות על הספר מעשה יחיאל, בתוך: מעשה יחיאל, סאטמאר, דף כב (השלישי), באתר היברובוקס.
  4. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 482–483