שמחה בונים מפשיסחה
![]() | |||||
לידה |
1765 ה'תקכ"ה או ה'תקכ"ז וודז'יסלאב, פולין ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
4 בספטמבר 1827 (בגיל 62 בערך) י"ב באלול ה'תקפ"ז פשיסחה, פולין ![]() | ||||
מקום קבורה | פשיסחה | ||||
מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי ![]() | ||||
מקום מגורים | העיירה פשיסחה שבפולין | ||||
תקופת הפעילות |
? – 4 בספטמבר 1827 ![]() | ||||
רבותיו | רבי מרדכי בנעט, רבי ירמיהו רוזנבוים, רבי משה לייב מסאסוב, רבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין"), רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש") | ||||
חיבוריו | "קול שמחה" | ||||
בת זוג | רבקה | ||||
אב |
צבי הירש מווידיסלאב ![]() | ||||
צאצאים | רבי אברהם משה מפשיסחה, בילא בונהרד, ליבא בונהרד | ||||
| |||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||
![]() ![]() |

רבי שמחה בּוּנֶים בונהרדט מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בוודז'יסלאב שבפולין. אביו, רבי צבי הירש היה מגיד, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". אמו שרה הייתה צאצאית של רבי יואל סירקיש (הב"ח). שמחה בונים למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג[1] ובישיבתו של רבי ירמיהו רוזנבוים ממטרסדורף. בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג של תמר'ל ברגסון, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים.
נישא לרבקה בת ר' משה אורברגר (אורווערגער) מבנדין. לאחר חתונתו התקרב לחסידות, נסע לרבי משה לייב מסאסוב, ואחר כך נעשה תלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם". נסע תקופה אל הצדיק ר' פישל מסטריקוב (מתלמידי המגיד ממזריטש)[2].
למד אצל היהודי הקדוש ומילא את מקומו משנת תקע"ד. העמיק ושכלל את שיטת פשיסחה. בתקופתו התרבו התלמידים בבית מדרשה של פשיסחה, ומאידך גברה ההתנגדות לשיטה זו, עד לפיוס שנערך בעת החתונה הגדולה באוסטילא. שם העיד בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל בפני ראש וזקן האדמו"רים בפולין וגליציה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ה"אוהב ישראל", שאביו אמר שרבי בונים הוא נקודת לבו. לעת זקנותו נעשה עיוור, וגם אז הוא זיהה אנשים. מסופר שכשבא אליו לראשונה רבי שלמה מרדומסק והושיט לו את ידו, אמר עליו רבי בונם "זה יש לו חכמת שלמה בקרבו".
רבי שמחה בונים נפטר בי"ב באלול ה'תקפ"ז ונקבר בעיירה פשיסחה. ליקוטי תורתו בספר "קול שמחה" ו"קול מבשר".
אחר פטירתו קיבלו עליהם רוב החסידים רבים ובראשם רבי יצחק מוורקא ורבי יעקב אריה מרדזימין את הנהגתו של בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה (חתנו של הרב שמואל רפאל'ס חתנו של היהודי הקדוש), אולם הוא לא האריך ימים ונפטר שנתיים אחרי אביו. אחרים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר העדיפו את רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה יותר חריף, ומיוחד לבני עליה.
אשתו רבקה (תקל"ז - י"ד בסיוון תרי"ח) הייתה נחשבת לדמות רבנית בעירה. הבחורים היו נוהגים לעלות אליה מדי שבת להיבחן על לימודיהם במשך השבוע[3].
בתו ליבא התחתנה עם בנו של רבי שרגא פייבל דנציגר אבי הרבי הזקן מאלכסנדר, אך לא היו להם ילדים. בתו של בונים ביילה נישאה לרב אלימלך אוסטררייכר ונולד להם בן אחד, הרב יצחק שמחה בונים אוסטררייכר מראדום. בנו, צבי אוסטרייכר, היה אב בית הדין של ליפסק.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יצחק מוורקה - ממשיך דרכו העיקרי.
- רבי יעקב אריה מרדזימין בעל "בכורי אביב" ו"דברי אביב"
- רבי מנחם מנדל מקוצק - ממשיך דרכו.
- רבי שרגא פייבל מגריצה, אביו של רבי יחיאל מייסד חסידות אלכסנדר
- רבי יצחק מאיר אלתר בעל ה"חידושי הרי"ם", ומייסד חסידות גור.
- רבי מרדכי יוסף ליינר בעל "מי השילוח"
- רבי חנוך העניך מאלכסנדר
- רבי זושא מפלאצק
- רבי שמואל משינאווא מח"ס רמתיים צופים
- רבי מאיר קוואלער מווארקא (שמו היה מאיר סאניק והוא כוּנָה אף בשם 'מאיר ווארקער').
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי מאיר רבינוביץ, רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו, תל אביב: תבונה בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ה.
- מנחם יהודה בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא, בני ברק, תשנ"ז.
- הרב ישראל דנדרוביץ, ויכוח נוקב בבית מדרשה של פשיסחא; הסברים מנוגדים בפתגמו של הר"ב מפשיסחא על מעשה יהודה, בתוך: קובץ היכל הבעש"ט, גיליון כד, תשרי תשס"ט, עמ': נג-עב.
- בנימין בראון, 'Individualism, truth and the repudiation of magic as the tsadik's prerogative - Pshiskhe-like Elements in the Theology of Rabbi Menahem Mendel of Kosov'
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת מאמרים על שמחה בונים מפשיסחה באתר רמב"י
- שמחה בונים מפשיסחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חיים ישכר גראס, "שערי שמחה" - על רבי שמחה בונים מפשיסחה, בתוך: חדות שמחה, ורשא, תר״צ, באתר HebrewBooks
- יקותיאל אריה קאמעלהאר, הרה"ק מוה"ר שמחה בונם מפשיסחא, בתוך ספרו: דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' ר"ע-ר"פ
- דלי"ת, שבולת הזהב, הצופה, 10 בנובמבר 1944 (עם הופעת הספר "ר' שמחה-בונם מפשיסחה: חייו ותורתו")
- רבי שמחה בונים ב"אידישע ווארט מס' 200, אתר היברובוקס (ביידיש).
ספרים
- קול שמחה, מהדורת מיסקולץ, 1940, באתר HebrewBooks
- שמחת ישראל, פיעטרקוב תר"ע, באתר HebrewBooks
- חדות שמחה, ווארשא תר"ץ, 1930, באתר HebrewBooks
- מדרש שמחה - חלק א, ירושלים תשל"ה, 1975, באתר HebrewBooks
- מדרש שמחה - חלק ב, ירושלים תשל"ה, 1975, באתר HebrewBooks
- שמחה בונם בן צבי הירש (1765?-1827), מפרשיסחה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת חייו של הרב שמחה בונים מפשיסחה על ציר הזמן |
---|
![]() |