שמחה בונים מפשיסחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמחה בונים בונהרד מפשיסחה
לידה 1765
ה'תקכ"ה או ה'תקכ"ז
וודז'יסלאב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בספטמבר 1827 (בגיל 62 בערך)
י"ב באלול ה'תקפ"ז
פשיסחה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פשיסחה
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים העיירה פשיסחה שבפולין
תקופת הפעילות ? – 4 בספטמבר 1827 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי מרדכי בנעט, רבי ירמיהו רוזנבוים, רבי משה לייב מסאסוב, רבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין"), רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
חיבוריו "קול שמחה"
בת זוג רבקה
אב צבי הירש מווידיסלאב עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רבי אברהם משה מפשיסחה, בילא בונהרד, ליבא בונהרד
אדמו"ר פשיסחה ה־השני
תקע"דתקפ"ז
→ רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
בנו רבי אברהם משה מפשיסחה,
תלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין

רבי שמחה בּוּנֶים בונהרדט מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוודז'יסלאב שבפולין. אביו, רבי צבי הירש היה מגיד, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". אמו שרה הייתה צאצאית של רבי יואל סירקיש (הב"ח). שמחה בונים למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג[1] ובישיבתו של רבי ירמיהו רוזנבוים ממטרסדורף. בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג של תמר'ל ברגסון, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים.

נישא לרבקה בת ר' משה אורברגר (אורווערגער) מבנדין. לאחר חתונתו התקרב לחסידות, נסע לרבי משה לייב מסאסוב, ואחר כך נעשה תלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם". נסע תקופה אל הצדיק ר' פישל מסטריקוב (מתלמידי המגיד ממזריטש)[2].

למד אצל היהודי הקדוש ומילא את מקומו משנת תקע"ד. העמיק ושכלל את שיטת פשיסחה. בתקופתו התרבו התלמידים בבית מדרשה של פשיסחה, ומאידך גברה ההתנגדות לשיטה זו, עד לפיוס שנערך בעת החתונה הגדולה באוסטילא. שם העיד בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל בפני ראש וזקן האדמו"רים בפולין וגליציה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ה"אוהב ישראל", שאביו אמר שרבי בונים הוא נקודת לבו. לעת זקנותו נעשה עיוור, וגם אז הוא זיהה אנשים. מסופר שכשבא אליו לראשונה רבי שלמה מרדומסק והושיט לו את ידו, אמר עליו רבי בונם "זה יש לו חכמת שלמה בקרבו".

רבי שמחה בונים נפטר בי"ב באלול ה'תקפ"ז ונקבר בעיירה פשיסחה. ליקוטי תורתו בספר "קול שמחה" ו"קול מבשר".

אחר פטירתו קיבלו עליהם רוב החסידים רבים ובראשם רבי יצחק מוורקא ורבי יעקב אריה מרדזימין את הנהגתו של בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה (חתנו של הרב שמואל רפאל'ס חתנו של היהודי הקדוש), אולם הוא לא האריך ימים ונפטר שנתיים אחרי אביו. אחרים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר העדיפו את רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה יותר חריף, ומיוחד לבני עליה.

אשתו רבקה (תקל"ז - י"ד בסיוון תרי"ח) הייתה נחשבת לדמות רבנית בעירה. הבחורים היו נוהגים לעלות אליה מדי שבת להיבחן על לימודיהם במשך השבוע[3].

בתו ליבא התחתנה עם בנו של רבי שרגא פייבל דנציגר אבי הרבי הזקן מאלכסנדר, אך לא היו להם ילדים. בתו של בונים ביילה נישאה לרב אלימלך אוסטררייכר ונולד להם בן אחד, הרב יצחק שמחה בונים אוסטררייכר מראדום. בנו, צבי אוסטרייכר, היה אב בית הדין של ליפסק.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמחה בונים מפשיסחה בוויקישיתוף

ספרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבל מנחם יהודה בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא, בני ברק, תשנ"ז, עמ' לה-לו כתב שכנראה לא למד שם מעולם.
  2. ^ רמתיים צופים, עמ' 184.
  3. ^ מוסף שבת המבשר פרשת בהעלותך תשע"ד, מדור "פסיפס", בשם ר' משה אהרן בוים ששמע מאחיו רבי הירש לייב שהכירה.


תקופת חייו של הרב שמחה בונים מפשיסחה על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן