חיים פרי

חיים פרי
לידה	ספטמבר 1941 (בן 82); תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
פעילות בולטת	איש חינוך
תואר	ד"ר

ערך זה עוסק באיש חינוך, פעיל חברתי והוגה דעות. אם התכוונתם לפסל ואמן, ראו חיים פרי (אמן).

חיים פרי (נולד בספטמבר 1941) הוא איש חינוך, פעיל חברתי והוגה דעות, מקים עמותת 'דרך כפר', מנהל לשעבר כפר הנוער 'ימין אורד' במשך שלושה עשורים והוגה שיטת החינוך 'דרך כפר'. ממדליקי המשואות (2005) ובעל עיטור נשיא מדינת ישראל (2022)^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1941 בתל אביב לנתן וצינה פריזר שעלו מגרמניה וגדל בעכו. למד בנעוריו בישיבת כפר הרא"ה.

קריירה ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותו הצבאי עבר עם רעייתו לעזתה (נתיבות) לעסוק בהוראת עולים חדשים.

החל לעסוק בחינוך בשנות הששים, במסגרת קומונת מחנכים שהוקמה בשדרות על ידי המחנך הירושלמי שמעון בן פזי. בשנים אלו החל לגבש תפיסה חינוכית המתמקדת בצרכים הרגשיים המיוחדים של ילדים ומתבגרים עולים. בשנת 1976 יצא לארצות הברית לשליחות מטעם הסוכנות היהודית כיועץ לחינוך עברי ושימש במקביל כיועץ פדגוגי לרשת בתי הספר היומיים סולומון-שכטר. בשנים אלו השלים את לימודי התואר השלישי בחינוך במסגרת בית המדרש לרבנים באמריקה.

עד 1979 תפקידיו החינוכיים כללו ניהול בית הספר היסודי "חזון עובדיה" בבאר שבע, חינוך וניהול חטיבת הביניים של המועצה האזורית שפיר, חינוך והוראה בישיבת בני עקיבא 'אור-עציון', וניהול בית הספר התיכון 'גבעת וושינגטון'.

בשנת 1979 החל לנהל את כפר הנוער ימין אורד (במקום יצחק מאיר) שם פיתח את תורת החינוך 'דרך כפר' המציעה שפה חינוכית מקיפה להתמודדות עם מציאות חברתית מורכבת ומרובה במסרים מנוגדים. בבסיס השיטה עומדת התפיסה שגיל ההתבגרות הוא חלון הזדמנויות קצר בו ניתן לייצר תהליך חינוכי שאינו קורה מעצמו, אלא דורש תכנון מושכל ומוקפד.

בשנת 1981 היה שותף בהקמת היישוב הקהילתי הושעיה בגליל התחתון^[2].

בשנים 1993 הקים יחד עם הרב מנחם ולדמן את מכון 'שבות עם' לזהות יהודית. המכון התמחה בתהליכי גיור של מתבגרים, ופעל על בסיס הכרה במרכזיות הפדגוגיה והפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות בתהליך הגיור. המכון פעל עד השנה 1999.

בשנת 2000 הקים את מכינת 'ימין-אורד' בחצור הגלילית יחד עם אייל אלדר.

בשנת 2006 פרש מניהול כפר הנוער^[3] והשיק יחד עם עמיתים מהכפר את עמותת 'דרך כפר' אשר במסגרתה הוא פועל עד היום לשיפור פני החינוך בישראל ולהפצת תורתו החינוכית.

בשנת 2009 החל להפעיל, מטעם 'דרך הכפר', את המכינה הקדם-צבאית ימין אורד.

בשנת 2016 הקים יחד עם איאד סאלח, מנהל בי"ס אורט מח"ט בעכו את תוכנית "עם-אדם", שמטרתה להכין מתבגרים בסיכון מהמגזר הערבי והיהודי לחיים בחברה משותפת, תוכנית שהתגבשה מבית מדרשה של דרך כפר. התכנית מושתתת על יסודות הלח"ן, ראשי התיבות של למידה, חוויה ונתינה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לשולמית וינברג, אחות בריאות הציבור, לאחר שירותו הצבאי, ולהם חמישה בנים.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכה פרס (World Of Children Award) לשנת 1998 ולשנת 2014^[4].
דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ברנדייס לשנת 2013^[5]
אות מחנך למופת לשנת 2007 מטעם מכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב, ומכללת ליפשיץ בירושלים.
מדליק משואת יום העצמאות לשנת 2005 עבור פעילותו לקליטת עלייה ושילוב נערים עולים בקהילה^[6]
זוכה פרס ראש הממשלה לחינוך ופרס 'מגן הילד' מטעם המועצה לשלום הילד לשנת 1996.
2022 עיטור נשיא מדינת ישראל על תרומתו והנהגתו החינוכית פורצת הדרך^[1]