חיים רחמים יוסף פרנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב חיים רחמים יוסף פרנקו (מכונה החרי"ף) (ה'תקצ"ה; 1835 - כ"ח בחשוון ה'תרס"ב, 10 בנובמבר 1901) היה רבה הספרדי של קהילת חברון ומייסד בית החולים חסד אברהם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברודוס בשנת ה'תקצ"ה, ובילדותו התחנך אצל רבני האי.

בשנת ה'תרכ"ח (1868) עלה לארץ ישראל עם אשתו אסתר מזל-טוב, שני בניו בן-ציון והרב מאיר, ובתו היחידה קלרה והתיישב בירושלים. מיד עם בואו מונה לשמש כחבר בית דין בבית דינו של הרב יעקב שאול אלישר (ה"ישא ברכה") יחד עם הרב שלום משה חי גאגין.

בעיתון החבצלת מי"ב בתשרי ה'תרל"א מסופר שבהגיעו לירושלים הוכרחה העדה הספרדית למכור חצר גדולה הסמוכה לבתי הכנסיות שבעיר, והוא הזדעזע מכך והציע לנסוע בשליחות הכולל כדי לגאול את החצר. בשנת ה'תרל"ג יצא כשד"ר מטעם הכולל הספרדי בירושלים לטורקיה ולאוסטריה, ובביקורו בווינה נתקבל לראיון אצל פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. שליחותו הוכתרה בהצלחה, והקהילה רכשה את החצר מחדש.

בשנת ה'תרל"ו יצא שוב כשד"ר מטעם כוללות חברון לאלג'יר, תוניס ולוב.

בשנת ה'תרל"ח (1878) התמנה לרבה של העדה הספרדית בחברון. היה מחלוצי היציאה מחומות הרובע היהודי בחברון, ועודד יהודים אחרים ללכת בעקבותיו.

בשנת ה'תרנ"ג (1893) הקים את בית החולים "חסד לאברהם" (על-שם הרב אברהם אזולאי), המוכר כיום כבית הדסה.

נפטר בשנת ה'תרס"ב (1901), ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון. הרב חיים חזקיהו מדיני מילא את מקומו כרבה הספרדי של קהילת חברון. בניו היו פרנסים בקהילת חברון.

במהלך מאורעות תרפ"ט נרצחו בתו וחתנו הרב חנוך חסון, אשר כיהן כאב בית הדין בחברון[1]. נכדו (בן בנו הרב רפאל נסים) היה אברהם פרנקו.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שערי רחמים - שו"ת על ארבעה טורים, שני חלקים, ירושלים ה'תרס"ב
  • ויצבור יוסף - אספת דינים ושאלות על הש"ס
  • מידת הרחמים - דרושים
  • יוסף חי - דרושים
  • אות רחמים

כן פרסם חידושי תורה בביטאונים "תורה מציון" ו"המאסף".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.