שלמה יהודה ליב אליעזרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב
שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה תרכ"ג
פטירה כ"ז בטבת תשי"ב (בגיל 89 בערך)
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות חברון, סמרקנד, ירושלים
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו הרב שמעון מנשה חייקין, הרב אליהו מני.
תלמידיו הרב סלימאן מנחם מני, הרב מרדכי פנחסוב, הרב חזקיה קייקוב, הרב יונה אהרונוב, הרב ניסים כמיאגרוב, הרב יעקב ניאזוב, הרב זבולון לויוב.
חיבוריו שאילת שלמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (בקיצור שיל"א; תרכ"ג - כ"ז בטבת תשי"ב) היה ראב"ד ומנהיג קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון. שליח לקהילת יהודי בוכרה בסמרקנד.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לרב אליעזר שמעון קזרנובסקי מצאצאי האדמו"ר הזקן. כשהיה בן עשר שנים עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בעיר חברון. בחודש סיון שנת תר"מ נשא לאישה את מרת חנה ברכה בתו של הרב דובער הלוי אשכנזי. אחרי חתונתו שינה את שם משפחתו ל"אשכנזי", שם-משפחת אשתו.

למד אצל ראב"ד עדת האשכנזים בחברון הרב שמעון מנשה חייקין והיה תלמידו המובהק, כן למד אצל רבי אליהו מני, שבמשך השנים אף הכין את כתביו לדפוס. את ה'קבלה' לשו"ב קיבל מקודמו ברבנות חברון רבי דובער אפרת.

בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם[1]) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר סמרקנד מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו אדמו"ר הרש"ב[2], שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית (לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שישאר אצלם ויכהן כרבם). במשך זמן כהונתו פתח ישיבה[3][4] ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה[5], לשם כך מינה את תלמידו בכירו שו"ב מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח בית דין בסמרקנד, וכיהן בו כדיין יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.

שהה בעיר זו לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר.

היה חסיד של רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש. בשנת תרס"ג מונה לרבה האשכנזי של חברון, במקום הרב דובער אפרת שעזב לירושלים. היה ידיד קרוב של רבה הספרדי של העיר - רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד. הוא הקים בחברון את ישיבת תורת אמת וישיבת מגן אבות ועמד בראשם.

בן משפחתו ורבו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, מינה אותו להיות נציגו ובא כוחו לארץ ישראל, והטיל עליו שליחויות שונות.

ספרו נקרא 'שאילת שלמה' והוא שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך.

הרב אליעזרוב נפטר בירושלים בכ"ז טבת תשי"ב. בשנת 1987 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו[6].

בנו היה הרב אברהם. נכדו הוא הרב דב בער אליעזרוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנב
  2. ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנה
  3. ^ ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז
  4. ^ ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז
  5. ^ בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד
  6. ^ החלטת המועצה
  7. ^ טיוטה
  8. ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
  9. ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד של רבי שניאור זלמן מלאדי
  10. ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב
  11. ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון. הוא צאצא לרבי שניאור זלמן מלאדי שעל שמו קוריה משפחת שניאורסון (למעשה כל המופיעים פה בעץ הם צאצאי רבי שניאור זלמן אבל אברהם זלמן בחר לשנות השם)
  12. ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל
  13. ^ במקום אחר נקראת "חיה פייגל"
  14. ^ מחבר 'ספר הצאצאים' עליו מבוסס עץ זה כמצויין
  15. ^ ספר הצאצאים. מספרים: 328, 329, 330, 332, 661, 679
  16. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי, רק איפה שמצוין בהערות. שאר העץ מבוסס על ספר הצאצאים