חיים שאול ברוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים שאול ברוק
חיים שאול ברוק.JPG
לידה ט"ו באב תרנ"ד
פטירה י"ב בניסן תשכ"ה (בגיל 70)
מקום קבורה בית העלמין הישן, ראשון לציון
מקום פעילות זוויהל, תל אביב, ראשון לציון
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ראש ישיבה
תפקידים נוספים משפיע, ורב קהילת חב"ד בראשון לציון
רבותיו שמואל גרונם אסתרמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים שאול ברוק (ט"ו באב תרנ"ד, 17 באוגוסט 1894 - י"ב בניסן תשכ"ה, 14 באפריל 1965) היה ראש ישיבות חב"ד "אחי תמימים" בתל אביב ובראשון לציון, רב קהילת חב"ד בראשון לציון ומשפיע חב"די מרכזי בישראל; רבים ממשליו ואמרותיו בעת התוועדויותיו נכנסו לפולקלור החב"די.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה סנובסק, לר' ישראל בן ציון ולגיטל לאה, נכדת הרב שאול יהודה ליב ליבין (מרבני העיר חברון). בלידתו נקרא שאול, על שם סבו, אך לאחר עשרות שנים עקב מחלה קשה, נוסף לו השם חיים.

משנת ה'תרס"ט (1909) למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ', לצד המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן, עסק בלימוד ספר התניא, ובחסידות של הרבי שלום דובער שניאורסון; ביאוריו ומאמריו על הספר הועלו על הכתב אחרי שנים, והם נדפסו בספר על תולדות חייו. בהיותו בן 16 חלה אביו במחלת הטיפוס, חזר מנדודיו לביתו שבסנובסק, ונפטר מספר ימים לאחר חג הפסח; ברוק סירב לבקשת משפחתו לחזור אל ביתו ולסייע בפרנסת המשפחה, ונשאר ללמוד בישיבה.

בשנת ה'תרע"ו (1915) נשא את צביה בת מנחם מענדל קרסניק[1], חסיד חב"ד ומלמד בעיירה ביישינקוביץ. לאחר נישואיו מונה לרב העיירה אלינוי (פלך ויטבסק, בלארוס). באותם ימים החלו הקומוניסטים ברדיפת כלי הקודש בכלל והרבנים בפרט; הוא כיהן כשמונה שנים כרב למרות רדיפותיהם, אך בהדרגה נעשתה הפעילות חשאית יותר ויותר.

בחורף תרפ"ח (1928) נסע בהוראת האדמו"ר הריי"צ לעיירת זוויהל, כדי לפתוח את ישיבת תומכי תמימים במקום. הוא שימש כראש ישיבה, משפיע ומשגיח. בתחילת חודש טבת תרפ"ט נעצר על ידי משלחת של שישה אנשים (ראש העיר, 3 אנשי יבסקציה, איש ג.פ.או. ושוטר) ונשלח למאסר. בפסח אותה שנה נשפט במשפט פומבי בפני אלפיים איש; המשפט ארך כשבע שעות, ובו הואשם שלימד תורה לנערים. הוא נשפט לתשעה חודשי עבודת כפייה, ולאחר מכן גלות של חמש שנים בעירו הקודמת אלינוי. לאחר קבלת בקשתו להעביר את מקום גלותו לעיר ברדיצ'ב, הוא עבר אליה בחודש סיון תרצ"א[2]. בשנת תרצ"ה (1935) הוקמה בעיר ישיבת "תומכי תמימים" על ידי יעקב ש"ץ (לימים חתנו של ברוק), וברוק התמנה למשפיע בישיבה זו.

בחורף ה'תרצ"ז (1936) הצליח ברוק לעזוב את ברית המועצות ועלה לישראל. הוא התיישב בראשון לציון ומונה לרב קהילת חב"ד בעיר. בחודש אייר תרצ"ח הקים הרב אליעזר קרסיק בתל אביב את ישיבת "אחי תמימים"; ברוק התמנה לראש הישיבה[3] ובה'ת"ש התמנה גם למשפיע בישיבה. בתשי"א עברה הישיבה ללוד; לפיכך הקים ברוק בחורף תשי"ב, עם מספר עסקנים, את ישיבת "אחי תמימים" בראשון לציון, בצריף ליד בית כנסת חב"ד בו שימש כראש ישיבה ומשפיע. לאחר מספר שנים גדלה הישיבה, ובחודש אב תשט"ז פתח ברוק את המבנה החדש שלה, שהוקם על שטח שתרם ר' יוסף שמוטקין. כעבור חמש שנים החל בהקמת בנין נוסף עבור הפנימייה של הישיבה.

בשנת תשי"ז נישא ברוק בשנית למינה גולדשמיד. נפטר לאחר מחלה בי"ב בניסן תשכ"ה, ונקבר בבית הקברות הישן בראשון לציון.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברוק היו מאשתו הראשונה ארבע בנות ושני בנים: בתו מרת רבקה שץ- אשת התמים הרב יעקב ש"ץ שכיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בחרקוב, נלקח למאסר בשנת תרצ"ח שממנו לא שב. אחרי 83 שנים נחשף תיק החקירה שלו בק.ג.ב. ושם הופיע שנרצח על ידי כיתת יורים בג' ניסן תרצ"ח.

עם נפילת מסך הברזל, עלתה אשתו לישראל בשנת תשנ"א והתגוררה באחרית ימיה בכפר חב"ד. נפטרה בו' מנחם אב ה'תש"ס ונטמנה בבית העלמין בראשון לציון בסמיכות לאביה.

בנו ר' מנחם מענדל ברוק חתן ר' מנחם מאניש שיינברגר מירושלים, עם עלותו לישראל נשלח על ידי הרבי הריי'ץ ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים תחת השפעת ר אלטר שימחאווישט, לאחר חתונתו עבר להתגורר בסמיכות לאביו בראשון לציון ועסק בניהול ישיבת אחי תמימים בראשון לציון, התגורר בירושלים בין השנים ה'תשכ"א- ה'תנש"א ולאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד, נפטר בי'ג כסלו ה'תשס"ו בכפר חב"ד ונטמן לצד ביתו מרת יוכבד וילהלם בחלוקת חב"ד בהר המנוחות בירושלים.

ילדיו

-ר' אברהם אהרן ברוק ז"ל

-מרת לאה נוישטט ראשון לציון/בני ברק (בנה ר' חיים שאול נוישטט)

- מרת יוכבד וילהלם ז"ל- לונדון

- מרת שרה סירוקה - בני ברק

- ר' לוי יצחק ברוק - ירושלים

- ר' יוסי ברוק - שדרות

- ר' שמואל ברוק - קראון הייטס

- מרת צביה לישנר - כפר חב"ד

- מרת רבקה ריבקין - כפר חב"ד

- הרב חיים שאול ברוק - קראון הייטס

בנו ר' ישראל ברוק (חתן של יצחק גרשטנקורן),נפטר בכפר חב"ד י"ג אדר א' ה'תש"ס ונטמן בבית העלמין בבני ברק לצד בניו וחמיו.

- ילדיו

-ר' דוב ברוק ז"ל - עמנואל.

- מרת יפה אשת ר' מיכאל שטיינמיץ כפר חב"ד.

- התמים שניאור זלמן ז"ל.

- התמים מנחם מענדל ז"ל.

- ר' אברהם אבא ברוק - נחלת הר חב"ד.

- מר יוסי ברוק.

- מר שמואל ברוק.

בתו מרת בלה אשת ר' יצחק גליצנשטיין- ירושלים. ילדיהם - מרת חי' ווינר ז"ל - לוד.

- מרת גולד קריית גת.

- הרב ישראל צבי גליצנשטיין- אילת/נחלת הר חב"ד.

- הרב מנחם מענדל גליצנשטיין - מעלה אפרים.

בתו מרת אסתר אשת ר' מנחם שרגאי- באר שבע.

בתם דבורה.

בתם שושנה מויאל.

בנם מר חיים שרגאי.

בתו מרת רחל (נפטרה כ"ד חשון תשפ"ב ונטמנה בבית עלמין גורדון בראשון לציון), אשת הרב משה צבי הלפרין, ממלא מקום חותנו כראש ישיבה ורב בראשון לציון (נפטר ליל יום הכיפורים תשנ"ה).

ילדיהם

-ר' שמשון הלפרין - שליח לנצרת עלית.

-ר' מנחם הלפרין.

-ר' אהרון הלפרין כפר חב"ד.

-ר' שניאור הלפרין.

-ר' שאול הלפרין.

-מרת פנינה מושקוביץ - אשדוד (נפטרה י"ב טבת תשפ"ב).

נכדו הרב חיים שאול ברוק הוא מנהל "ועד הנחות בלשון הקודש", המוציאה לאור את סדרת הספרים תורת מנחם.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר זיכרון לרב ברוק - ממכתביו, שיעורים בספר התניא שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד, בעריכת הרב אורי בן שחר תשל"א
  • אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 199 - 173; בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב
  • מעשה חשב - תולדתו הרב חיים שאול ברוק, תדפיס בעריכת הרב מנחם מנדל קסטל
  • ראשון לציון - סיפורה של קהילת חב"ד בראשון לציון, בעריכת ישראל אלפנביין, תשע"ה
  • הרב יואל כהן בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 311–336, בהוצאת יחד, תשע"ה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נפטרה בטבת תשט"ז
  2. ^ על ימי גלותו בברדיצ'ב והקמת הישיבה במקום תדפיס מהספר מעשה חשב
  3. ^ "ימי תמימים" א' עמוד 107