שמואל אלעזר היילפרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל אלעזר היילפרין
הרב שמואל אלעזר היילפרין.JPG
הרב שמואל אלעזר היילפרין
לידה ט"ו בתשרי ה'תרצ"ג
פטירה י"ג באדר ה'תשס"ט (בגיל 76)
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב, ראש ישיבה ומרביץ תורה
רבותיו הרב משה אריה לייב שפירא, הרב שלמה יוסף זווין והרב נחום שמריהו ששונקין
חיבוריו ספר הצאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שמואל אלעזר היילפרין (ט"ו בתשרי תרצ"ג, אוקטובר 1932 - י"ג באדר תשס"ט, מרץ 2009) היה רב שכונת בית ישראל בירושלים וראש ישיבת תורת אמת. היה חסיד חב"ד, דור שביעי לבעל התניא ומייסד ויו"ר איגוד צאצאי רבנו הזקן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לבריינא ולרב חנניה יוסף, בן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה.

בשנת תשי"ז[דרושה הבהרה] נשא את הרבנית חסא יוכבד (חברת הוועד הפועל הארצי של נשי ובנות חב"ד בישראל ויו"ר הארגון בירושלים), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי.

למד בישיבת חיי עולם בירושלים, ישיבת סלובודקה בבני ברק; ובישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים, שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי משה אריה לייב שפירא.

תלמידו ומנאמני ביתו של רבי שלמה יוסף זווין. הרב זווין אף הסמיכו לרבנות ולדיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת האנציקלופדיה התלמודית. הוא החשיב לאחד מרבותיו את המשפיע החב"די, רבי נחום שמריהו ששונקין, שהיה בערוב ימיו רבם של חסידי חב"ד בירושלים.

מראשית שנות החמישים נטל חלק במפעליו של הרבי מליובאוויטש בישראל.

נפטר בשנת תשס"ט ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

ראש ישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים (תשכ"ד-תשל"ו); רב שכונת בית ישראל בירושלים, משנת תשל"ו ורבו של בית הכנסת חב"ד בשכונה (כממלא-מקום אביו משנת תשמ"ח); מנהל צעירי אגודת חב"ד בירושלים (תשי"ב-תשי"ז); חבר מערכת ומבקר ערכים ב"אנציקלופדיה התלמודית" (בכרכים יב-טז); ממונה וחבר הנהלה בכולל "חיבת ירושלים" של יוצאי גליציה.

איגוד הצאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשל"ב[דרושה הבהרה] הקים את איגוד צאצאי רבנו הזקן, במטרה לחזק את קשר צאצאי הרב שניאור זלמן מלאדי עם מורשת סבם. האיגוד מקיים כנסים שנתיים, אירועים אזוריים ומפגשי ענפים. בעבר הפיק האיגוד את ביטאון "מחצבת", והוא ממשיך להוציא לאור מנשרים ועלונים בתחום עניינו.

האיגוד הוציא ביטאון בשם "מחצבת" שהיה ביטאון איגוד צאצאי רבנו הזקן בעריכתו של הרב הלפרין, הופיעו חמישה גיליונות.

האיגוד הוציא את "ספר הצאצאים" שהוא ספר עב כרס המרכז את אילן היוחסין לצאצאי רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן ערוך ויוצר חסידות חב"ד, מופיעים בספר רוב אלו שנולדו עד לשנת הדפסתו בתש"מ[דרושה הבהרה][1].

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסם מאמרי הגות ומחשבה בשבועון כפר חב"ד, ביומון המודיע ועוד. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים.

  • "ציון לנפש חי"ה" - הערות וביאורים על ספר התניא, לזכר רעייתו חסא יוכבד היילפרין (ירושלים, תשס"א).
  • "בצילא דמהימנותא" - זיכרונותיו משהותו בחצר הרבי מנחם מנדל שניאורסון בברוקלין (טבריה, תשס"ט)[2].
  • "מנחם משיב נפשי" - אסופת מאמריו סביב אישיותו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון (קריית מלאכי, תשס"ח)[3].
  • "אנשים של צורה" - מאמרי הערכה על רבותיו ומעצבי דמותו (כפר החורש, תשס"ו)[4].
  • תשובה הלכתית לפסק דין של הרב עובדיה יוסף[5].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר הצאצאים
  2. ^ "בצילא דמהימנותא"
  3. ^ מנחם משיב נפשי
  4. ^ אנשים של צורה
  5. ^ קישור
  6. ^ טיוטה
  7. ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
  8. ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד של רבי שניאור זלמן מלאדי
  9. ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב
  10. ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון. הוא צאצא לרבי שניאור זלמן מלאדי שעל שמו קוריה משפחת שניאורסון (למעשה כל המופיעים פה בעץ הם צאצאי רבי שניאור זלמן אבל אברהם זלמן בחר לשנות השם)
  11. ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל
  12. ^ במקום אחר נקראת "חיה פייגל"
  13. ^ מחבר 'ספר הצאצאים' עליו מבוסס עץ זה כמצוין
  14. ^ ספר הצאצאים. מספרים: 328, 329, 330, 332, 661, 679
  15. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי, רק איפה שמצוין בהערות. שאר העץ מבוסס על ספר הצאצאים