יואל כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יואל כהן
תאריך לידה ט"ז בשבט ה'תר"ץ (בן 87)
מקום לידה ברית המועצות
תאריך לידה לועזי 14 בפברואר 1930
רבותיו הרבי מנחם מנדל שניאורסון
חיבוריו ספר הערכים ועוד
הרב יואל כהן (מימין) עם יהודא קרינסקי. בעת ריאיון משותף ל-JEM

הרב יואל כַּהַן (מכונה: רֶבּ יואל, נולד בט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930) הוא אחד מגדולי הרבנים והמשפיעים בחסידות חב"ד ונחשב לסמכות בכירה בהבנת סוגיות במשנתה של חסידות זו. הרב כהן היה ה"חוזר" הראשי של האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתפקידו זה עמד בראש הקבוצה שתפקידה היה לזכור את מהלך התוועדויותיו של האדמו"ר (שפעמים רבות נערכו בשבתות ובחגי ישראל ונמשכו שעות ארוכות, ללא אפשרות תיעוד מכני), ולשחזרן על גבי הכתב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברית המועצות, לרפאל נחמן הכהן, שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה[1].

בתחילת חודש שבט ה'תש"י (ינואר 1950) נסע ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק, בחצר האדמו"ר מחב"ד, הרב יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). כשהגיע לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר נפטר. הוא נשאר בניו יורק ודבק בחתנו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנתמנה בהמשך למחליפו של הריי"צ.

כאשר נתגלתה יכולתו לשחזר במדויק את שיחותיו ומאמרי החסידות שאמר האדמו"ר, נתמנה על ידו ל"חוזר" הראשי שלו. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות. כמו כן, ערך את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.

בט"ו באלול ה'תשי"ד (1954) התחתן עם לובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן, ומסדר הקידושין היה הרבי מחב"ד. הוא מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית במרכז חב"ד העולמי - 770. בתפקידו זה התפרסם כבעל יכולת הסברה והבנה בתורת החסידות. בשנת תשנ"ב חזר לראשונה לביקור בישראל מאז תש"י.

קודם פטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד[2]. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה[3] והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי[4].

בשל מעמדו המיוחד היו גורמים מחוץ לחסידות שסימנו אותו כיורש אפשרי של המנהיג שנפטר[5], אם כי הוא הגיב בהסבר שמי שמציע זאת אין לו שמץ של מושג מהו "רבי".

רבים באים לשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד. וכיום מתפרסמים מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" ו"מעיינותיך". הרב כהן נחשב לידען בניגוני חב"ד והוא מקפיד על דיוק בנגינתם.

ספר הערכים חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר הערכים

האדמו"ר הרב מנחם מנדל שניאורסון הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עומד בראש המערכת.

שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את התורות שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ושבתורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חב"ד.

הספר הראשון יצא לאור בשנת תשל"א ובתש"ע הופיע הכרך השמיני, המסתיים בערך "אחד". על פי הערכות יסתכם המפעל השלם בכארבעים כרכים. שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות האלף בית העברי. כרך נוסף אמור להשלים בעתיד חלק זה. המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.

שאר ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחשבת החסידות, שני כרכים
  • סוגיות בחסידות, שיעורים בסוגיות מרכזיות בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • המועדים בחסידות, מאמרים על חגי ישראל ומועדיו בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות, היכל מנחם מונסי
  • להבין ולהשכיל, ביאור ארבעה מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ו
  • מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מחב"ד
  • גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מחב"ד
  • אגרת התשובה עם ביאור, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"א
  • שיעורי חסידות - גאולה - שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב
  • בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, תשע"ה. בספר גם מופיעה התייחסותו לפטירת הרבי מחב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
  2. ^ ראיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו; הכיסא הריק, באתר ynet
  3. ^ מאמר בשבועון כפר חב"ד
  4. ^ באתר שטורעם
  5. ^ תחת הכותרת "היורש" פורסם ראיון עמו בעיתון "חדשות" מ-10.4.92.