לדלג לתוכן

יואל כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יואל כהן
הרב יואל כהן (מימין) עם יהודה קרינסקי. בעת ריאיון משותף ל-JEM
הרב יואל כהן (מימין) עם יהודה קרינסקי. בעת ריאיון משותף ל-JEM
לידה 14 בפברואר 1930
ט"ז בשבט ה'תר"ץ
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביולי 2021 (בגיל 91)
ו' באב ה'תשפ"א
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו ספר הערכים ועוד
השתייכות חסידות חב"ד
רבותיו הרבי מלובביץ' - רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב חיים שאול ברוק
בת זוג לאה כהן
אב רפאל נחמן הכהן עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים
חוזר (חב"ד), משפיע (חב"ד) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יואל כַּהַן (מאוית לעיתים קאהן, מכונה: רֶבּ יואל; ט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930ו' באב ה'תשפ"א, 15 ביולי 2021) היה מראשי המשפיעים בחסידות חב"ד, ולמשך עשרות שנים שימש כ"החוזר" הראשי של הרבי מליובאוויטש, ועמד בראש קבוצה שתפקידה היה לזכור, לשחזר ולשמר את תוכן התוועדויותיו של הרבי, בעיקר בשבתות ובחגי ישראל. שימש כמשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 ונחשב לאחד מגדולי המשפיעים, המסבירנים והעמקנים בתורת חסידות חב"ד.

נולד בברית המועצות לרבקה ולרפאל נחמן הכהן - בן אחר בן לרב רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג וצאצא ישיר לבנו בכורו של רבי שבתי הכהן (הש"ך), שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה[1], ולמד בחברותא עם הרב מרדכי שלמה ברמן.

בי"א בשבט ה'תש"י (ינואר 1950) נסע באונייה ללמוד בישיבת חב"ד שבניו יורק, בחצרו של האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). עם הגיעו לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר הריי"ץ נפטר. תחילה שקל לשוב לארץ ישראל, אך נועץ בחתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון, שהורה לו להישאר בניו יורק. בהמשך מונה רבי מנחם מנדל לממלא מקומו של הריי"צ, והרב כהן נעשה לחסידו.

עם גילוי יכולתו לשחזר במדויק את שיחותיו ומאמרי החסידות של הרבי, החל לחזור בסיומה של כל שבת על תוכן ההתוועדויות. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות, וערך גם את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.

הוא נודע בכינויו "החוזר", ושימש כהחוזר הראשי של הרבי. בהמשך השנים הצטרפו אליו חוזרים נוספים.

בט"ו באלול ה'תשי"ד (1954) נישא ללובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן. מסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. לאחר נישואיו מונה כמשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך שימש כמשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי – 770.

בתקופה שקדמה לפטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד[2]. לאחר הפטירה הצהיר כי טעה ועירב את דברי הרבי עם פרשנות אישית שנראתה לו אז כהכרחית להתממש[3]. בעקבות כך, התייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה כי מדובר בסילוף תורתו של הרבי וכי הדבר גורם לפגיעה בשמו בקרב הציבור הרחב. הוא השווה את התנהלות הזרם למקרה בו "לאחד מבני משפחה נופל רעיון בראשו, רעיון מטורף - שרעל הוא טוב לבריאות", מקרה שבו מוטל על ההורים להרחיקו משאר הילדים ולהסביר את חומרת טעותו[4].

שיעוריו והתוועדויותיו משכו קהל רב. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד. בשנותיו האחרונות התפרסמו מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" וברבעון "מעיינותיך" ועוד. הרב כהן נחשב לידען בניגוני חב"ד והקפיד על דיוק רב בנגינתם.

בי"א בניסן תשנ"ב הגיע הרב כהן לביקורו הראשון בישראל מאז עלותו לניו יורק בשנת תש"י[5]. בשנים תשס"חתשע"ח נהג להגיע לישראל מדי שנה, להשתתפות בהתוועדויות שמארגנת תורת חב"ד לבני הישיבות לרגל י"ט בכסלו[6].

במהלך ביקורים אלו נפגש עם שורת רבנים בולטים, בהם הרבנים שלמה משה עמאר, חיים קניבסקי, ברוך דב פוברסקי ואהרן יהודה לייב שטינמן – מפגשים שזכו לתשומת לב ציבורית, בין היתר בשל הרקע המתוח ששרר בעבר בין חב"ד לבין הציבור הליטאי[7]. כן נפגש עם אדמו"רים שונים, בהם רבי ישראל הגר מויז'ניץ, רבי ישכר דב רוקח מבעלז ורבי דוד קאהן מתולדות אהרן.

לרב כהן לא היו ילדים. הוא נפטר בניו יורק בו' באב ה'תשפ"א (15 ביולי 2021)[8]. למחרת נקבר בבית הקברות מונטיפיורי, בחלקת אגודת חסידי חב"ד, בסמוך לאוהל חב"ד לובביץ'.

ספר הערכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספר הערכים

רבי מנחם מנדל שניאורסון הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עמד בראש המערכת.

שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את התורות שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ושבתורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חב"ד.

עד תשע"ט הופיעו תשעה כרכים, מתוך כארבעים מתוכננים. המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.

  • מחשבת החסידות, שני כרכים, בהוצאת אשל כפר חב"ד
  • שיעורים בתורת חב"ד בנושאי מועדים, גאולה ומושגים. בהוצאת מעיינותיך, תשס"ז.
  • סוגיות בחסידות, שיעורים בסוגיות מרכזיות בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • המועדים בחסידות, מאמרים על חגי ישראל ומועדיו בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • מענה חכם, פולמוס נגד ספר ויואל משה של ר' יואל טייטלבוים מסאטמר. נכתב ככל הנראה בשנות השמונים בלא כותרת והופץ בסטנסיל, יצא לאור כספר בצירוף מכתבי אדמו"רים בשנת תשע"ד.
  • מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות, בהוצאת היכל מנחם מונסי
  • להבין ולהשכיל, ביאור ארבעה מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ו, לאחר פטירתו יצא חלק שני ביאור לעוד ארבעה מאמרים, תשפ"א
  • מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מחב"ד
  • ביאור על קונטרס ענינה של תורת החסידות קונטרס ענינה של תורת החסידות של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תש"פ
  • גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מחב"ד
  • ביאור על שער היחוד והאמונה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • ביאור על אגרת התשובה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"א
  • שיעורי חסידות - גאולה , שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב
  • בדרכי החסידים, מאמרים וסיפורים על דרכי החסידות ועולמה מתוך התוועדויותיו ושיעוריו, ירושלים: יחד הוצאה לאור, תשע"ה; מהדורה חדשה עם הוספות, ירושלים: יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב (2021)[9]; חלק ב', ירושלים: יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב (2022)
  • להבין ולהשכיל, שני כרכים הכוללים שמונה מאמרים מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאור נרחב מאת הרב יואל כהן, ירושלים, מעיינותיך, תש"ף-תשפ"א
  • מחשבת החסידות, תורה ומצוות קונטרס גדרן של מצוות - חוקים ומשפטים. ירושלים: מעיינותיך, תשפ"א
  • במספר במות פורסמו מכתבים שכתב הרב כהן למשפחתו מהשנים הראשונות להנהגתו של הרבי מלובביץ', בהם תיאר את חיי חצר הרבי[10]
  • שמענו מר' יואל, בהוצאת 'חזק', תשפ"א, חודש לאחר פטירתו

עץ משפחתו:

 
 
 
 
 
ברוך שלום כהן
ברוך שלום כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל כהן
מיכאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חסיה פריז
חסיה פריז
 
סלווה חיטריק
סלווה חיטריק
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פריימן[11]
מאיר פריימן[12]
 
זלטה
זלטה
 

עץ משפחת אשתו:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו;

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
  2. נטע סלע, הכיסא הריק, באתר ynet, 9 בפברואר 2007
  3. במאמר בשבועון כפר חב"ד, בתוך אתר col
  4. באתר שטורעם, שבועון כפר חב"ד גיליון 888
  5. לאחר 42 שנה שלא עזב את 770: משאו המאלף של 'החוזר' אתר col, י' אב תשפ"א; מענת הרבי על נסיעת ר' יואל לנאום באה"ק י"א ניסן תשנ"ב שנת הצדי"ק - עס איז זייער א גלייכער זאך
  6. ההתוועדות הגדולה בעולם: ה'חוזר' סחף המונים באתר col כ"ב כסלו תשע"ב
  7. הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן col כ"ד בכסלו תשע"ח
  8. שלמה מן, ‏חסידות חב"ד באבל: 'החוזר' של הרבי נפטר, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2021
  9. בדרכי החסידים, מהדורה שישית עם הוספות, בקטלוג הספרייה הלאומית. ב"פתח דבר" לחלק ב', נטען שהמהדורה החדשה יצאה בשנת תשפ"א.
  10. ממכתבים אלו, בין השאר, נערך הספר התיעודי "ימי בראשית" (ימי בראשית (ספר) (Q113579784) קה"ת, תשנ"ג); חלק מהמכתבים פורסמו כהוספה למהדורה השנייה של הספר "בדרכי החסידים" כרך א', תשפ"א-ב; וכן שלוש חוברות בשם "יומן החוזר": גיליון א', תשפ"א (סקירה באתר "אנ"ש" (באנגלית)); גיליון ב', תשפ"א (סקירה באתר "אנ"ש" (באנגלית)); גיליון ג', תשפ"ב.
  11. בעלה הראשון שנפטר
  12. בעלה הראשון שנפטר
  13. בעלה השני הנוכחי
  14. בעלה השני הנוכחי
  15. דבורה לאה אלטשולר (Q29348543)
  16. דבורה לאה אלטשולר (Q29348543)
  17. יהודה לייב מנוחין (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון
  18. יהודה לייב מנוחין (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון
  19. קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142
  20. קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142
  21. מכונה 'לייב רבש"ס'
  22. מכונה 'לייב רבש"ס'
  23. לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה) (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.
  24. לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה) (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.
  25. מרדכי שניאורסון (Q108597132)
  26. מרדכי שניאורסון (Q108597132)
  27. בעלה משולם רייך
  28. בעלה משולם רייך
  29. בעלה דן לנדא
  30. בעלה דן לנדא
  31. נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142143 | צילום קבר זלטא)
  32. נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142143 | צילום קבר זלטא)
  33. מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא (Q93431272)
  34. מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא (Q93431272)
  35. ברוך שניאור שניאורסון (Q83736519)
  36. ברוך שניאור שניאורסון (Q83736519)
  37. לעץ משפחת אשתו
  38. לעץ משפחת אשתו