יואל כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יואל כהן
אין תמונה חופשית
לידה 14 בפברואר 1930
ט"ז בשבט ה'תר"ץ
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביולי 2021 (בגיל 91)
ו' באב ה'תשפ"א
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים חוזר (חב"ד), משפיע (חב"ד) עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב חיים שאול ברוק
חיבוריו ספר הערכים ועוד
בת זוג לאה כהן
אב רפאל נחמן הכהן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב יואל כהן (מימין) עם יהודה קרינסקי. בעת ריאיון משותף ל-JEM

הרב יואל כַּהַן (מאוית לעיתים קאהן; ט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930ו' באב ה'תשפ"א, 15 ביולי 2021) היה מגדולי המשפיעים בחסידות חב"ד ונחשב לסמכות בכירה בהבנת סוגיות במשנתה, היה ה"חוזר" הראשי של האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתפקיד זה, עמד בראש קבוצה שתפקידה היה לזכור את מהלך התוועדויותיו של האדמו"ר, בעיקר בשבתות ובחגי ישראל ושימש כ"משפיע" בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברית המועצות, לרבקה ולרפאל נחמן הכהן, שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה[1], ולמד בחברותא עם הרב מרדכי שלמה ברמן.

בי"א בשבט ה'תש"י (ינואר 1950) נסע באונייה ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק, בחצר האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). כשהגיע לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר נפטר. הוא נשאר בניו יורק ודבק בחתנו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנתמנה בהמשך למחליפו של הריי"צ.

כאשר נתגלתה יכולתו לשחזר במדויק את שיחות ומאמרי החסידות של האדמו"ר, החל לחזור בסיום יום השבת על תוכן ההתוועדויות. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות. כמו כן, ערך את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.

בט"ו באלול ה'תשי"ד (1954) התחתן עם לובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן, ומסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. הוא מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית במרכז חב"ד העולמי – 770.

קודם פטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד[2]. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה[3] והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי[4].

בשל מעמדו המיוחד היו גורמים מחוץ לחסידות שסימנו אותו כיורש אפשרי של המנהיג שנפטר[5], אם כי הוא הגיב בהסבר שמי שמציע זאת אין לו שמץ של מושג מהו "רבי".

רבים באו לשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד. בשנותיו האחרונות התפרסמו מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" וברבעון "מעיינותיך" ועוד. הרב כהן היה נחשב לידען בניגוני חב"ד והקפיד על דיוק בנגינתם.

בניסן תשנ"ב הגיע לראשונה לביקור בישראל מאז תש"י[6]. בשנים תשס"חתשע"ח הגיע לישראל מדי שנה להשתתפות בהתוועדויות שמארגנת תורת חב"ד לבני הישיבות לכבוד י"ט בכסלו, במהלך אותם ביקורים פגש הרב כהן שורה של רבנים בהם הרבנים שלמה משה עמאר, חיים קנייבסקי, ברוך דב פוברסקי, אהרן יהודה לייב שטינמן, מפגשים שמשכו תשומת לב בשל היחסים המתוחים בעבר בין חב"ד והציבור הליטאי[7] ואדמורי"ם בהם ישראל הגר, ישכר דב רוקח, דוד קאהן ועוד.

לרב כהן לא היו ילדים. נפטר בניו יורק בו' באב תשפ"א (2021) ונקבר בבית הקברות מונטיפיורי, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר הערכים

רבי מנחם מנדל שניאורסון הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עמד בראש המערכת.

שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את התורות שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ושבתורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חב"ד.

עד תשע"ט הופיעו תשעה כרכים, מתוך כארבעים מתוכננים. המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.

שאר ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחשבת החסידות, שני כרכים, בהוצאת אשל כפר חב"ד
  • סוגיות בחסידות, שיעורים בסוגיות מרכזיות בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • המועדים בחסידות, מאמרים על חגי ישראל ומועדיו בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות, בהוצאת היכל מנחם מונסי
  • להבין ולהשכיל, ביאור ארבעה מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ו, לאחר פטירתו יצא חלק שני ביאור לעוד ארבעה מאמרים, תשפ"א
  • מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מחב"ד
  • ביאור על קונטרס ענינה של תורת החסידות קונטרס ענינה של תורת החסידות של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תש"פ
  • גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מחב"ד
  • ביאור על שער היחוד והאמונה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • ביאור על אגרת התשובה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"א
  • שיעורי חסידות - גאולה , שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב
  • בדרכי החסידים, מאמרים וסיפורים על דרכי החסידות ועולמה, בספר מופיעה גם התייחסותו לפטירת הרבי מחב"ד, בהוצאת יחד, תשע"ה

עץ משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחתו:

 
 
 
 
 
ברוך שלום כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רפאל נחמן הכהן
 
 
 
מיכאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יואל כהן
 
חסיה פריז
 
סלווה חיטריק
 
אהרן חיטריק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פריימן[8]
 
זלטה
 
ישעיהו הרצל[9]
 
 


עץ משפחת אשתו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
  2. ^ ריאיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו; הכיסא הריק, באתר ynet
  3. ^ מאמר בשבועון כפר חב"ד
  4. ^ באתר שטורעם, שבועון כפר חב"ד גיליון 888
  5. ^ תחת הכותרת "היורש" פורסם ראיון עמו בעיתון "חדשות" מ-10.4.92.
  6. ^ לאחר 42 שנה שלא עזב את 770: משאו המאלף של 'החוזר' אתר col, י' אב תשפ"א
  7. ^ הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן col כ"ד בכסלו תשע"ח
  8. ^ בעלה הראשון שנפטר
  9. ^ בעלה השני הנוכחי
  10. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  11. ^ בנו הבכור של הצמח צדק, וענף זה מתמקד בצאצאיו. ברוך שלום שניאורסון הוא פריט Q83736620 בויקינתונים
  12. ^ יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | קישור לפריט בויקינתונים | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון מנוחין
  13. ^ פריט Q83736572 בוויקינתונים
  14. ^ פריט Q93431272 בוויקינתונים
  15. ^ פריט Q83736519 בוויקינתונים
  16. ^ לעץ משפחת אשתו