חמדת (סרט)
| מבוסס על |
חמדת  |
|---|---|
| בימוי |
ג'ונתן דמי |
| הופק בידי |
אדוארד סקסון, אופרה וינפרי, גארי גואצמן, ג'ונתן דמי |
| תסריט |
אקוסואה בוסיה, אדם ברוקס, ריצ'רד לה-גראוונס, טוני מוריסון |
| עריכה |
Andy Keir, קרול ליטלטון |
| שחקנים ראשיים |
אופרה וינפרי Jane White Anthony Chisholm Yanick Etienne ג'וד צ'יקוללה Trazana Beverley רוברט ו. קסטל Vertamae Grosvenor הרולד גולד Jimmy Joe Roche Nitanju Bolade Casel Ysaye Maria Barnwell פול לזר Dianne McIntyre אדוארד סקסון אלברט הול טרייסי וולטר אירמה פ. הול Charles Glenn Dorothy Love Coates Carol Lynn Maillard ליסה גיי המילטון Brian Hooks Aisha Kahlil בי ריצ'רדס טנדי ניוטון קימברלי אליס דני גלובר Dashiell Eaves אומו סנגארה היל הרפר וס בנטלי ג'ייסון רוברדס תלמה יוסטון הארי נורת'אפ אדוויג' דנטיקה צ'ארלס נפייר וארן מילר |
| מוזיקה |
רייצ'ל פורטמן |
| צילום |
טאק פוג'ימוטו |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
הארפו הפקות, סרטי טאצ'סטון |
| חברה מפיצה |
אולפני וולט דיסני, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
15 באפריל 1999 |
| משך הקרנה |
171 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, דרמה תקופתית, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
| הכנסות באתר מוג'ו | beloved |
| פרסים |
פרס NAACP לשחקן יוצא מן הכלל בקולנוע (דני גלובר) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חמדת (באנגלית: Beloved) הוא סרט דרמת אימה פסיכולוגי אמריקאי משנת 1998[1] בבימויו של ג'ונתן דמי ובכיכובם של אופרה וינפרי, דני גלובר וטנדי ניוטון. הסרט מבוסס על הרומן באותו שם של טוני מוריסון משנת 1987. העלילה מתמקדת בשפחה משוחררת לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, הנרדפת על ידי כוחות על טבעיים (פולטרגייסט) וביקורה של בתה שעברה גלגול נשמות. זה היה הסרט הראשון שהופק על ידי הארפו הפקות.
הסרט קיבל מועמדות לאוסקר עבור עיצוב התלבושות הטוב ביותר עבור קולין אטווד. הסרט זכה בעיקר לביקורות חיוביות, וגם דני גלובר וקימברלי אליס זכו לשבחים על ביצועיהם.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סת' (אופרה וינפרי) היא שפחה לשעבר המתגוררת בפאתי סינסינטי, אוהיו זמן קצר לאחר מלחמת האזרחים. פולטרגייסט כועס המתגורר בבית המשפחה מטיל אימה עליה ועל שלושת ילדיה, וגורם לשניים מהם לברוח לנצח.
שמונה שנים מאוחר יותר, סת' חיה לבדה עם בתה, דנבר. פול די (דני גלובר), חבר ותיק מהבית, המטע שממנו נמלטה סת' שנים קודם לכן, מוצא את ביתה ומרחיק את הרוח הזועמת השוכנת בו. לאחר מכן, הוא מציע להישאר וסת' מגיבה בחיוב. זמן קצר לאחר שפול די עובר לגור איתה בביתה, צעירה נקייה בשם "חמדת" (טנדי ניוטון), שנראה שיש לה עיכוב קוגניטיבי, מוצאת את דרכה לחצר של סת', וסת' לוקחת אותה פנימה.
דנבר שמח בהתחלה שחמדת נמצאת בסביבה, אבל לומד שהיא בתה של סת' שעברה גלגול נשמות. אף על פי כן, הוא בוחר שלא לספר לסת' את מוצאה של חמדת. לילה אחד, חמדת, מודעת לכך שפול די לא מחבב אותה, משתקת אותו בקסם, ואונסת אותו. הוא מחליט לספר לסת' מה קרה, אבל במקום זאת מבקש ממנה ללדת איתו תינוק. כשלסטמפ פייד, עמיתו לעבודה של פול די שמכיר אותו שנים רבות, נודע על תוכניותיו של פול די להקים משפחה עם סת', הוא שולף גזיר עיתון עם סת' ומספר את סיפורה לפול די האנאלפבית.
לפני שנים, סת' נאנסה על ידי אחייניו של מורה בית הספר, הבעלים של הבית בו גרה. היא התלוננה בפני גברת גארנר, גיסתו, שהתעמתה איתו. כנקמה, מורה בית הספר ואחייניו הכו באכזריות את סת', והשאירו "עץ" של צלקות קלואיד על גבה. בהריון עם בנה הרביעי, סת תכננה לברוח. ילדיה האחרים נשלחו מוקדם יותר לחיות עם בייבי סוגס, חמותה, אבל סת' נשארה מאחור כדי לחפש את בעלה, האלי. היא הותקפה בזמן שחיפשה אחריו ברפת. אחייניה של המורה החזיקו אותה, אנסו אותה ולקחו בכוח את חלב האם שלה.
כשהאלי לא הופיע, סת' ברחה לבד. היא נפגשה עם איימי דנבר, ילדה לבנה שטיפלה בפציעותיה וילדה את ילדה, שהיא קראה על שמה. סת' הגיעה בסופו של דבר לביתה של בייבי סוגס, אבל האושר הראשוני שלה היה קצר מועד כאשר המורה הגיעה לתבוע את סת' וילדיה.
מתוך ייאוש, סת' שיספה את גרונה של בתה הגדולה, וניסתה להרוג את ילדיה האחרים. סטמפ פייד הצליחה לעצור אותה והמורה הנגעל עזב. סת' נעצרת לפרק זמן לא ידוע, ומאוחר יותר מתגלה שהיא ניצלה מתלייה על ידי משפחת בודווין הידועה מסינסינטי, שהכירה את בייבי סגס.
פול די נחרד מהגילוי ולפתע מבין את מקורו של הפולטרגייסט ומתעמת עם סת'. היא מצדיקה את עצמה באופן לא מתנצל, ומתעקשת שעדיף שילדיה ימותו מאשר יחיו כמשועבדים. פול די עוזב זמן קצר לאחר מכן במחאה. לאחר מכן, סת' מבינה שחמדת היא הגלגול של בתה המתה.
סת' מתמוגגת אך אחוזה רגשות אשם. היא מפנקת את חמדת במתנות רבות תוך שהיא מזניחה את דנבר. חמדת נתקפת התקף זעם הרסני ונוכחותה המרושעת גורמת לתנאי החיים בבית להידרדר. הנשים חיות במצוקה וסת' אינה מסוגלת לעבוד, לאחר שהתרוקנה פיזית ונפשית בגלל האופי של חמדת. דנבר נהיית מדוכאת, אך בהשראת זיכרון האמון של סבתה בה, היא אוזרת את האומץ לחפש עבודה.
ברגע שדנבר מקבלת עבודה עם בני הזוג בודווינס, נשים מהכנסייה המקומית מבקרים אצל סת' כדי לבצע גירוש שדים. הם עושים זאת בחלקן מתוך אשמה; שנים קודם לכן, הן לא הזהירו את סת' מהגעתו הקרבה של המורה. הם מנחמים את המשפחה, מתפללים ושרים בקול כאשר המעסיק החדש של דנבר מגיע לאסוף אותה לעבודה. סת' רואה אותו, וזה מזכיר לה את הגעתו של המורה. היא תוקפת אותו עם דורקן קרח, אך מוכנעת על ידי דנבר והנשים. במהלך המהומה, חמדת נעלמת לחלוטין וסת', משוחררת מאחיזתה של חמדת, מרותקת למיטה לצמיתות.
כמה חודשים לאחר מכן, פול די פוגש את דנבר בשוק. היא הפכה לאישה צעירה בטוחה ובוגרת. בהגיעו לסת' הוא מוצא אותה סובלת מבעיה עמוקה. הוא מבטיח לסת' שהוא ודנבר ידאגו לה כעת. היא אומרת לו שהיא לא רואה את הטעם, שכן חמדת, "הדבר הכי טוב" שלה, נעלם. פול די לא מסכים ואומר לסת' שהיא עצמה היא הדבר הכי טוב שלה.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אופרה ווינפרי בתור סת'
- דני גלובר בתור פול די.
- טנדי ניוטון בתור חמדת
- קימברלי אליז בתור דנבר
- היל הארפר בתור האלי
- ביה ריצ'רדס בתור Baby Suggs
- ליסה גיי המילטון בתור סת' הצעירה
- ג'ייסון רוברדס בתור מר בודווין
- אלברט הול בתור חותמת בתשלום
- הארי נורת'אפ בתור שריף
- טרייסי וולטר בתור לוכד העבדים
- Jude Ciccolella בתור מורה בבית ספר
- ווס בנטלי בתור אחיינו של המורה
- אירמה פ' הול בתור אלה
- דורותי לאב קואטס בתור M. Lucille Williams
- בי ריצ'רדס - בייבי סוגס
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד טרם קיבלה מוריסון את פרס פוליצר עבור חמדת, וינפרי רכשה את הזכויות על הרומן ב-1987; העיבוד לקולנוע התרחש אז עשור לאחר מכן.[2] היה קונפליקט על קרדיט התסריט עם אקוסואה בוסיה שדרשה קרדיט בלעדי ואמרה שאדם ברוקס וריצ'רד לגראבונז קיבלו יותר מדי. WGA נתנו קרדיט לשלושתם.
צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]
סצנות רחוב צולמו בשכונות העיר העתיקה ומנאיונק של פילדלפיה.[3] כמה סצינות אחרות צולמו על במה במרכז האזרחי של העיר שלא היה בשימוש (ולאחר מכן שנהרס).[3]
הצילומים התרחשו גם בצד הצפוני של נהר שוילקיל בתוך הפארק הלאומי ההיסטורי ואלי פורג' במחוז מונטגומרי, פנסילבניה,[4] ובמוזיאון לנדיס ואלי בלנקסטר, פנסילבניה.[5]
שחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמדת לא התקרב להחזיר את התקציב של 80 מיליון דולר שהושקע בו. הוא הכניס רק 8,165,551 דולר בסוף השבוע הפותח שלו, במקום ה-5. אופרה ווינפרי פרסמה בתקשורת אכלה 14 קילוגרם של מקרוני וגבינה כשהודיעו לה בשבת שלאחר פתיחת הסרט ש"קיבלנו מכות ממשהו שנקרא צ'אקי ".[6] היא גם טענה שהכישלון של חמדת בקופות היה הרגע הגרוע ביותר בקריירה שלה והביא לכך שהיא סבלה מדיכאון רציני.[7] "זו הייתה הפעם היחידה בחיי שהייתי בדיכאון, וזיהיתי שאני (הייתי) בדיכאון כי עשיתי מספיק תוכניות (על הנושא). 'אה, זה מה שאנשים בדיכאון בטח מרגישים"..""[6]
הבמאי ג'ונתן דמי הגיב: " חמדת הופיע בבתי הקולנוע רק ארבעה שבועות. הסרט הרוויח 22 מיליון דולר - אני חושב שזה הרבה כסף. והסיבה היחידה שהוא עזב את בתי הקולנוע אחרי חודש הייתה בגלל שתאגיד דיסני שהוציא את הסרט רצה את כל תיאטראות שהקרינו את חמדת שבהם הוא הצליח ל"נער המים" של אדם סנדלר. אז אמרו לנו שהם הולכים להחזיר אותנו בסוף השנה, והם לא החזירו. אבל הסרט הצליח יפה. הוא היה בעשירייה הראשונה כל התקופה".[8]
הסרט נשאר בבתי הקולנוע בעונת החגים ועד 27 בדצמבר 1998 הכניס 22,746,521 דולר. הסרט חזר מאוחר יותר לבתי הקולנוע למשך שבועיים במרץ 1999, והכניס 110,000 דולר נוספים. הוא כבר לא היה רשום ב-10 המובילים בטבלת הקופות עד סוף השבוע של 6–8 בנובמבר ועד אז ירד לדרגה של 12 בטבלה.[9]
קבלת פנים ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר אגרגטור הביקורות Rotten Tomatoes, לחמדת מוקצה כרגע דירוג "טרי" של 72% על סמך 127 ביקורות מבקרים, עם דירוג ממוצע של 7.5 מתוך 10. הקונצנזוס של האתר קובע, "עיבוד קולנועי עוצמתי, רגשי ומצליח לרומן המקורי". יש לו ציון ממוצע משוקלל של 57 מתוך 100 ב-Metacritic מבוסס על 24 ביקורות מבקרים, מה שמציין "ביקורות מעורבות או ממוצעות". קהלים שנשאלו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון ממוצע של "C+" בסולם A+ עד F.[10]
מבקר הקולנוע רוג'ר אברט העניק לסרט 3½ כוכבים מתוך 4, שיבח את צוות השחקנים ואת המשקל הרגשי של קווי העלילה. הוא כתב שהנרטיב הלא ליניארי שלו "מתפתל בעבר ובהווה, דרך זיכרון והזיה, נותן לנו רסיסי אירועים שאנו נדרשים לחבר יחד. זה לא סרט שקל לעקוב אחריו... המורכבות היא לא פשוט מכשיר סגנוני; הוא בנוי מהזיכרונות של סת', והאלה שבבסיסם כל כך כואבים, עד שהמוח שלה מקיף אותם בזהירות, מפחד לגעת."[11]
בהשוואה של הסרט והרומן לנובלה של הנרי ג'יימס "תור הבורג", הוא ציין את השימוש באלמנטים על טבעיים "כדי לגעת ברגשות עמוקים" וכן היעדר מכוון של הסבר סופי. הוא הוסיף, "גילויי הרוח באים מתוך טירוף ואינם צריכים לעקוב אחר אג'נדות הגיוניות. זהו הישג יוצא דופן ואמיץ עבור דמי והמפיקה והכוכבת שלו, וינפרי, להתמודד חזיתית עם החומר הקשה הזה ולא לנסות להטות אותו לתוך צורה נגישה יותר, פחות מעוררת".[11]
הוא גם הביע את הדעה שחלק מהקהל "לא יאהב את זה - ימצא את זה מבלבל או מפותל מדי. וזה לא מספק סוג של עילוי קל בסוף שהם עשויים לצפות. הסיפור הטראגי של סת' הוא מהסוג שבו רק הסוף הטוב הוא שזה נגמר".[11]
תשבחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרסי אוסקר
- עיצוב התלבושות הטוב ביותר: קולין אטווד (מועמדת)
- מבקרי הקולנוע של שיקגו
- השחקנית המבטיחה ביותר: קימברלי אליז (זוכה)
- שחקנית המשנה הטובה ביותר: קימברלי אליז (מועמדת)
- הצילום הטוב ביותר: טאק פוג'ימוטו (מועמד)
- פרסי NAACP Image
- שחקן מצטיין בסרט קולנוע: דני גלובר (זוכה)
- שחקנית מצטיינת בסרט קולנוע: אופרה ווינפרי (מועמדת)
- שחקנית משנה מצטיינת בסרט קולנוע: בי ריצ'רדס (מועמדת)
- שחקנית משנה מצטיינת בסרט קולנוע: קימברלי אליז (מועמדת)
- שחקנית משנה מצטיינת בסרט קולנוע: תנדי ניוטון (מועמדת)
- סרט קולנוע מצטיין: (מועמד)[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חמדת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חמדת", באתר נטפליקס
"חמדת", באתר AllMovie (באנגלית)
"חמדת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"חמדת", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "חמדת", באתר Metacritic (באנגלית)
- "חמדת", באתר אידיבי
- "חמדת", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"חמדת", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Beloved". Turner Classic Movies. ארכיון מ-2 באפריל 2016. נבדק ב-11 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Suskind, Alex (8 באוגוסט 2013). "Oprah Winfrey on 'Lee Daniels' The Butler,' Returning to the Big Screen, and the Commercial Failure of 'Beloved'". Moviefone. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2014. נבדק ב-1 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Old City finally ready for close-ups". The Philadelphia Inquirer. 12 בדצמבר 1997. pp. A10. נבדק ב-15 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Valley Forge NHP Special Use Permit Oct 16 & 17, 1997.
- ^ Marschka, Dan (19 בפברואר 2014). "Oprah Winfrey filming "Beloved" at Landis Valley". Lancaster Online. LNP Media Group. ארכיון מ-7 באוגוסט 2017. נבדק ב-15 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Interview". CNN. אורכב מ-המקור ב-17 בינואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Oprah Reveals Her Biggest Failure". HuffPost (באנגלית). 12 בינואר 2011. ארכיון מ-31 באוקטובר 2020. נבדק ב-15 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Reelblack talks to Jonathan Demme about New Home Movies". Reelblack. 29 בספטמבר 2007. ארכיון מ-22 בדצמבר 2021 – via YouTube.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Domestic 1998 Weekend 45". Box Office Mojo. ארכיון מ-16 בספטמבר 2017. נבדק ב-24 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Find CinemaScore" (Type "Beloved" in the search box). CinemaScore. נבדק ב-13 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Ebert, Roger (16 באוקטובר 1998). "Beloved". RogerEbert.com (באנגלית). ארכיון מ-10 ביוני 2013. נבדק ב-15 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Braxton, Greg (11 בדצמבר 1998). "'Beloved,' 'Homicide' Top NAACP Image Award Nominations". Los Angeles Times. ארכיון מ-4 באוקטובר 2013. נבדק ב-1 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה)