חמורבי הראשון
חמורבי הראשון (באכדית חֿמּוּרַפִּי[א]) או בצורה האמורית המקורית של שמו עמורפִא (באמורית (משוחזר): ʿammu-rāpiʾ;[1] מלך בין השנים 1750–1764 לפנה"ס לערך על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך השלישי בשושלת ממלכת ימחד, שמרכזה היה בעיר חלב. הוא ירש את אביו ירים-ליאם הראשון.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמורפיא היה בנו של המלך ירים־ליאם הראשון, אמו הייתה המלכה הרעיה גשרה. אחותו הייתה המלכה שיבתו, שנישאה לזמרי-ליאם מלך מרי והייתה אשתו הראשית. מתוך הלוחות בכתב יתדות שנמצאו בארכיון מרי, ידוע גם שמו של המזכיר הפרטי שלו, סין־אבושו. הוא החל להופיע בטקסטים שנמצאו במרי רק לאחר שירש את תפקיד המלך, לאחר מותו של אביו בשנת 1764 לפנה"ס.
תקופת מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירים-לים הראשון השאיר אחריו ממלכה בשיא כוחה, שהפכה את עמורפיא הראשון לאחד המלכים החזקים בתקופתו. הוא כונה בכתובות "המלך הגדול", כינוי המצביע על מעמדה של ימחד בתקופתו. לא היו איומים על ממלכתו. אביו כרת בריתות עם בבל ואשנונה, וגם הפסיק את האיום מכיוונה של ממלכת קטנה מדרום. תקופת מלכותו הייתה שקטה ושלווה, וימחד הצליחה לשמור על יחסים טובים עם רוב שכנותיה. כנראה שבתקופתו הפכה כרכמיש למדינה לקוחה של ימחד.[2]
בתחילת שלטונו שלח עמורפיא הראשון כוחות צבא לעמורפיא (חמורבי) מלך בבל כנגד שיווה-פאלאר-הופאק, מלך עילם שפלש לבבל.[3] אמות-פי-אל מלך קטנה ניסה לכרות ברית עם מלך עילם, אבל זמרי-ליאם מלך מרי, שהיה מלך וסאל של ימחד וגיסו של עמורפיא הראשון, הזהיר אותו ושליחי עילם נתפסו על הגבול כשניסו לחזור לעילם. לאחר הניצחון על עילם, שוב שלח לעמורפיא (חמורבי) מלך בבל כוחות צבא, כדי לסייע לו כנגד לרסה, ששכנה מדרומה.[4] ממלכת ימחד הייתה במעמד זהה לממלכת בבל.
היותה של מרי ממלכה וסאלית של ימחד, סייעה לסחר בין דרום מסופוטמיה לאזורי הים התיכון. ימחד ישבה על דרכי המסחר הבינלאומיים והתפרנסה מכך. מרי, שמיקומה היה על אמצע הדרך, סייעה לה בכך שהגנה על השירות.[5] כחלק ממערכת היחסים ביניהם, שלח עמורפיא 10,000 חיילים לסייע זמרי-ליאם. מעמדה של ימחד כממלכה חזקה בא לידי ביטוי במכתב ששלח עמורפיא הראשון זמרי־ליאם, בו הוא כתב: ”האיש מאוגרית כתב לי כדלהלן: 'תראה לי את הבית של זמרי־ליאם, אני מתאווה לראותו', עכשיו אני שולח אליך את שליחו”.[6] התכתובת והמגעים בין אוגרית ומרי נעשו דרך ימחד.
לאחר שעמורפיא כבש את מרי בשנת 1761 לפנה"ס והרס אותה בשנת 1759 לפנה"ס, פסקה הברית של ימחד עם עמורפיא (חמורבי) מבבל. בבל לא תקפה את ימחד והיחסים הכלכליים בין ימחד ובבל המשיכו, אבל הרס מרי השפיע השפעה שלילית על הסחר, שהפך מסוכן יותר בהיעדר הגנתה של מרי על השיירות.
מותו ויורשיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמורפיא העניק לבנו ירים־ליאם את העיר אירידו. הוא היה מלך לקוח של ימחד, שהפך בתקופה מאוחרת יותר למלך אללחֿ. עמורפיא מת בשנת 1750 לפנה"ס ויורשו היה בנו אבה-אל הראשון. בן נוסף בשם נכוסה מוזכר בלוחות שנמצאו באללחֿ כבעל תפקיד בכיר בחצר המלוכה בעיר.
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Mary E. Buck, "Western Amorite Corpus", in: The Amorite Dynasty of Ugarit, Brill, 2020 p. 287
- ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 255
- ^ The Cambridge Ancient History מאת E. Sollberger, הוצאת Cambridge University Press, 1970, עמ' 264
- ^ Writing, Law, and Kingship in Old Babylonian Mesopotamia מאת Dominique Charpin, הוצאתUniversity of Chicago Press , 2010, עמ' 124
- ^ The Rise and Fall of the Ancient Israelite States מאת Martin Sicker, Greenwood Publishing Group, שנת 2003 עמ' 32
- ^ Ugarit in Retrospect: Fifty Years of Ugarit and Ugaritic, ערך על ידי Gordon Douglas Young, 1981, עמ' 7–8
| הקודם: ירים-ליאם הראשון 1780–1764 לפנה"ס |
מלך ממלכי ימחד 1764–1750 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה |
הבא: אבה-אל הראשון 1750–1720 לפנה"ס |