חנניה גיבשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנניה גיבשטיין
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 25 בספטמבר 1933 (בן 83)
עיסוק קודם עורך דין
תפקיד בכיר ראש עירייה
מקום וסוג רשות מקומית עיריית ראשון לציון
תאריך תחילת התפקיד 1969
תאריך סיום התפקיד 1983 (כ־14 שנים)
לפניו בתפקיד אריה שפטל
אחריו בתפקיד מאיר ניצן
מפלגות גח"ל, רשימה עצמאית
תפקידים אחרים איש עסקים, כתב כלכלי
רקע מקצועי או הכשרה משפטים

חנניה גיבשטיין (נולד ב-25 בספטמבר 1933) הוא איש עסקים ישראלי, כיהן כראש עיריית ראשון לציון בשנים 1969 עד 1983.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבשטיין נולד בראשון לציון, אחד משבעה ילדים של יוכבד והרב יהושע גיבשטיין. אחיו הגדול הוא האמן יעקב אגם. הוא למד בתלמוד תורה ובגימנסיה הריאלית. היה חבר בתנועת בית"ר וכנער לקח חלק בפעילות האצ"ל במושבה. שירת בצה"ל באגף המודיעין. לאחר שחרורו סיים ב-1958 לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה אצל עו"ד אריה המבורגר. בשנת 1964 קיבל תואר מוסמך במשפטים[1].

כתב בנושאי כלכלה ב"שער - יומון המשק והבורסה", ב"רבעון לבנקאות" וב"ידיעות אחרונות". פתח משרד עורכי דין פרטי, שימש נשיא "הלשכה הצעירה" בראשון לציון, ועמד בראש ועדת ההתנגדות של הארגונים הציבורים נגד הקמת מפעל השפכים בגן רווה.

ב-1969 התמודד לראשות עיריית ראשון לציון מטעם גח"ל. הוא נחל הצלחה בבחירות ורשימתו קיבלה 8 מנדטים מתוך 15 במועצה. בבחירות לרשויות המקומיות ב-1973 התמודד בראשות רשימה עצמאית בעקבות חילוקי דעות עם הליכוד וכך גם במערכות הבחירות הבאות. כיהן כראש עיר עד 1983, שנה בה הפסיד בבחירות למאיר ניצן. הוא המשיך לכהן במועצת העיר כחבר אופוזיציה.

ב-1986 מונה ליו"ר המנהלה של המוסד לבטיחות ולגיהות וכיהן בתפקיד במשך 7 שנים. כיהן כחבר במליאת רשות השידור ובדירקטוריון מפעל הפיס.

גיבשטיין הוא איש עסקים שבבעלותו ובבעלות משפחתו נדל"ן רב.[2][3][4] הוא היה ממייסדי חברת הכבלים מת"ב וב-1997 מכר 10% מאחזקותיו לולדימיר גוסינסקי תמורת 24.5 מיליון דולר.[5] הוא המשיך לכהן בדירקטוריון הוט-מערכות תקשורת (בה המשיך להחזיק כ-5%) עד סוף 2006.

גיבשטיין נשוי ואב לשלושה. ב-1998 הוענק לו התואר יקיר העיר ראשון לציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי מועצת ועיריית ראשון לציון
שמשון בלקינד דב חביב לובמן שמואל אוסטשינסקי יחיאל טרכטנברג
ויעקב פריימן לסירוגין
מיכאל לוין זרובבל חביב אליקום אוסטשינסקי
(ר. מועצה ועיר)
מ-1922 מ-1923 1926–1927 מ-1931 מ-1936 מ-1939 מ-1946
אריה שפטל משה גבין גרשון מן חנה לוין אריה שפטל נעם לאונר אריה שפטל חנניה גיבשטיין מאיר ניצן דב צור
1951 מ-1952 1955 מ-1956 מ-1960 מ-1962 מ-1965 מ-1969 מ-1983 מ-2008