חרמונה שורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חרמונה שורק
חרמונה שורק
לידה 1947 (בת 71 בערך)
ענף מדעי נוירוביולוגיה מולקולרית
ארצות מגורים ישראל
מקום לימודים מכון ויצמן למדע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה פרס רפפורט למצוינות במחקר ביו־רפואי לשנת 2015, ד"ר לשם כבוד מ אוניברסיטת בן-גוריון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חרמונה שורק (נולדה ב-1947) היא חוקרת ישראלית בתחום הנוירוביולוגיהמולקולרית, פרופסור מן המניין במרכז לחקר מדעי המוח שבאוניברסיטה העברית בירושלים. האשה הראשונה ששימשה בתפקיד דיקנית הפקולטה למדעים באוניברסיטה זו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרמונה שורק נולדה בראשון לציון. למדה בבית הספר "חביב" ובגימנסיה הריאלית. לאחר מכן, המשיכה את לימודיה באוניברסיטה העברית. את התואר השלישי והתמחותה בביוכימיה ובביולוגיה מולקולרית עשתה במכון ויצמן, בין השנים 1976-1970.  שורק המשיכה את השתלמותה באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, ובהמשך מונתה לפרופסור חבר במכון ויצמן; פרופסור חבר ופרופסור מן המניין בביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים; ראשת המחלקה לכימיה ביולוגית וראשת המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן והמרכז לחקר המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית בירושלים; ודיקן הפקולטה למדעי הטבע.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המחקר המרכזי של שורק הוא נוירוביולוגיה מולקולרית. במחקריה היא מתמקדת במנגנוני תגובה למצבי לחץ וחרדה, ובפיתוח תרופות ואמצעים אחרים להקטנת את ההשפעות הטראומתיות של מצבי לחץ. בין היתר, שורק הובילה מאמצים לפיתוח תרופות חדשניות למניעה וטיפול בתסמונת פוסט-טראומטית ובמחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים.

שורק חוקרת את האציטילכולין (ACh), מולקולה אורגנית שמשמשת מוליך עצבי שמשמש בין היתר להפעלת שרירים בגוף, לזיכרון וללמידה, להפעלת בלוטות שונות (דמע, זיעה), לפעילות המעי, מערכת החיסון ועוד, ולצידו את האציטילכולין אסטרז, החומר המפרק ואותו, ואת מערכות המיקרו רנ"א, שמווסתות את ייצור האציטילכולין והאציטילכולין אסתרז. שורק הוכיחה במחקריה כי תהליך התקשורת בין תאי העצב בגוף, מבוקר על ידי מיקרו רנ"א (מולקולות בגודל קטן פי 100 מגן רגיל, המעורבות בתהליכי שכפול חומר גנטי וביצירת חלבון בגוף), ובמצבי לחץ רמת המיקרו רנ"א עולה במוח ובמעי. מחקריה שימשו בין היתר ליצירת תרופה ניסיונית למחלת קרוהן, ולפיתוח מדדים מבוססי מיקרו רנ"א לאבחון טראומות כגון הלם קרב.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכת פרס רפפורט 2015 לחוקר ביו-רפואי בכיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]