אהרון קרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרון קרון, צולם בקובנה, ליטא, לקראת עלייתו לארץ ישראל, שנה 1910

אהרון קרון (8 בינואר 1881 קובנה, ליטא1954 ראשון לציון) היה איש חינוך עברי, מנהל בית הספר חביב בראשון לציון בין השנים 19211947.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון קרון נולד בקובנה שבליטא, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, ב-8 בינואר 1881 (תרמ"א) לאלה ודב, סוחר. קיבל חינוך מסורתי בחדר, בישיבת טלז, וב"קיבוץ" הרב חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. לכשנוסדו הקורסים הפדגוגיים על ידי אהרן כהנשטם, למד בהם, וכשסיים מונה למורה ולמזכיר הקורסים. בשנים 1906-7 היה פעיל במרכז ציוני רוסיה. משנת 1909 שימש כמורה. בשנת 1911 נשלח על ידי כהנשטם לארץ ישראל.

בשנים 19191912 היה מנהל בית הספר במושבה יבנאל, וכן מפקח על בתי הספר ומדריך למורים במושבות הגליל התחתון. סביב החינוך ביבנאל התנהל מאבק בין אלה שחפצו בחינוך דתי לאלה שחפצו בחינוך חילוני, ובשלב מסוים הוקם ביישוב תלמוד תורה, אך בית הספר שבניהולו של קרון גבר עליו.[1] ביוזמתו של קרון הועברו בתי הספר של פיק"א בגליל לרשת החינוך של ההנהלה הציונית. טיפל במגורשי תל אביב שהגיעו ליבנאל. בשנת 1921 עבר לנהל את בית הספר חביב בראשון לציון, והתמיד בכך 26 שנה, עד פרישתו לגמלאות. עשה רבות לטיפוח ערכי היהדות והציונות בין תלמידיו.

אחותו פסיה ואמו אלקא ניצלו בעת טבח חברון במאורעות תרפ"ט, כשערבי תושב חברון הסתירו אותן בביתו. הוא לא הספיק להוציא לפועל את חיבורו, ספר על תולדות החינוך בארץ ובגולה.

קרון נפטר בראשון לציון בשנת 1954. על שמו נקראו בעיר רחוב וחטיבת ביניים שנסגרה.

בתו הבכורה, ישראלה כהן, למדה בבית הספר חביב ולימדה בו כיתות א' ו-ב' במשך כארבעים שנה. בתו הצעירה, תמר אבן, למדה בבית הספר "חביב" לימדה בו, וניהלה אותו בשנים 19751985 עד צאתה לגמלאות. בשנת 1941 נישאה ליעקב אבנר קפניס, בנם של ישראל קיפניס (אחיינו של דוד צבי קיפניס[2]) ורוזה (בתו של ישראל דב פרומקין ואחייניתם של מנהל בתי הספר של "עזרה" בארץ אפרים כהן-רייס והאגרונום חיים (שארל) כהן-רייס[3]), שנהרג ב-1942 בתאונה בעת ששירת כקצין זוטר בצבא הבריטי.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]