לדלג לתוכן

טורגנה חאטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טורגנה חאטון
ᠲᠦᠷᠭᠡᠨ᠎ᠡ
לידה 1185 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1246 (בגיל 61 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יואן עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים חאטון, נסיכה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג אוגדיי חאן עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים גויוק חאן עריכת הנתון בוויקינתונים
חאטון
1241–1246
(כ־5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טורגנה חאטון (1246-1185) הייתה אשתו של אוגדיי חאן וחאטון (כינוי לאישה ששימשה חאן) האימפריה המונגולית בין השנים 1246-1242, לאחר מות בעלה ולפני בחירת בנה גויוק לתפקיד.

טורגנה הייתה בתו של צ'יף טאמור בוקה טגין, ראש שבט נאיימן המונגולי. בעלה הראשון היה קודו, בנו של טוקטוי ממנהיגי שבט המרקיטים המונגולי.[1] כאשר כבש ג'ינגס חאן את שטחי המרקיטים, במסגרת איחוד השבטים על ידי ג'ינגיס חאן, הוא שבה את טורגנה ולקח אותה לאישה לבנו אוגדיי חאן.[2] טורגנה הייתה אשתו השנייה של אוגדיי חאן, אבל מאחר שאשתו הראשונה הייתה עקרה ואילו טורגנה ילדה לו חמישה בנים, היא רכשה לה מעמד של האישה הבכירה. ומאחר שאוגדיי חאן היה אלכוהוליסט והתקשה לתפקד כשליט, החלה טורגנה לעסוק במדיניות עוד בחייו.[3]

לאחר מות בעלה אוגדיי, הפכה טורגנה לחאטון. על פי החוק המונגולי, החאן היה נבחר על ידי מועצה של אצילי האימפריה, אלא שטורגנה החליטה לדחות את הבחירות עד שתצליח לקדם את בחירת בנה המועדף, גיויוק, על פני היורש שבחר אוגדיי - נכדו שיירמון. וכך, באביב 1242, בתמיכתם של צ’אגאטאי, בנו השני של ג'ינגיס ח'אן וכן בתמיכת בניה שלה, השתלטה טורגנה על הממלכה והתמנתה לעוצרת ולח’אטון הגדולה.[4] היא פיטרה את השרים ששירתו את בעלה והחליפה אותם באנשיה שלה. החשובה בשרים שמינתה ואשת סודה, הייתה פאטימה, שבוית מלחמה, ככל הנראה פרסית.[5]

במהלך כהונתה הוכיחה טורגנה את עצמה כשליטה מוכשרת, והייתה מעורבת בכל ענייני הממלכה, מחינוך ובנייה ועד לענייני צבא וכיבושים. תחת שלטונה הסתיימה מלחמה בת שלוש שנים עם סולטנות רום בתבוסת הסלג'וקים. גם נגד שושלת סונג הסינית שמרדה נגדה ניהלה מלחמה, כבשה את אדמותיה והביאה אותה לבקש הפסקת אש.[6]

בשנת 1246, כאשר שרי האימפריה ואציליה סרו כולם למרותה, מינתה טורגנה את בנה גויוק לחאן ופרשה מעסקי המדינה.[4]

אחרית ימיה ומותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם עלותו לשלטון, הכריז גויוק מלחמה על אמו: הוא פיטר את אנשי הממשל שמינתה, ביטל את החוקים שהעבירה, ואז ביקש לפגוע ביקרה לה מכול - אשת סודה פטימה.[5] גויוק האשים את פטימה בכישוף שהביא למות אחיו, וגזר עליה עונש מוות. טורגנה איימה בהתאבדות אם יבוצע גזר הדין, עניין שלא השפיע על כוונותיו של בנה השליט. הוא שלח את אנשיו לתפוס את פטימה בבית אמו והוציא אותה להורג. זמן קצר אחר כך מתה גם טורגנה, אבל על נסיבות מותה לא נמצא תיעוד.[7]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טורגנה חאטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Christopher P. Atwood, Encyclopedia of Mongolia and the Mongols, New York, 2004, עמ' 544
  2. Carl Fredrik Sverdrup, The Mongol Conquests The Military Operations Of Genghis Khan And Sübe’etei, Helion & Company Limited, 2017, עמ' 84
  3. Toregene Khatun-De Rachewiltz | PDF | Emperor Of China | Emperor, Scribd (באנגלית)
  4. 1 2 Chinese Monarchs - Töregene Khatun (also Turakina) (1244–1246), www.nouahsark.com
  5. 1 2 1078) Toregene Khatun – The Exasperated Historian, theexasperatedhistorian.com
  6. Jeannie Lin, Unusual Historicals: Women Who Ruled: Toregene Khatun of the Mongol Empire, Unusual Historicals, 2012-03-27
  7. John Man, Kublai Khan: From Xanadu to Superpower, לונדון: Bantam Books, 2006, עמ' 76-77