אוגדיי חאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוגדיי חאן

אוגדיי חאן היה בנו השלישי של ג'ינגיס חאן, והחאן השני של האימפריה המונגולית. בתקופת שלטונו המשיכה התפשטות המונגולים, ואוגדיי עצמו היה מעורב בכיבוש צפון סין ומרכז אסיה. ייסד ופיתח את חרחורין, בירת האימפריה המונגולית.

מעמדו של אוגדיי במשפחה הג'ינגיסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירתו של אוגדיי לתפקיד החאן הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד טרם מותו של ג'ינגיס חאן היו בקרב משפחתו שני אחים כטוענים הראשיים לכתר החאן הגדול, ג'ושי וצ'גאתאי. חילוקי הדעות ביניהם, אשר הובילו אף לנגיעה בנקודה הכואבת בהיסטוריה המונגולית – הטענה לפיה ג'ושי הוא ממזר קראידי, איימה לפרק את המשפחה. במצב זה, החליט ג'ינגיס ח'אן כי הפתרון הטוב ביותר הוא שלא לצדד באחד משני בניו המתגוששים, אלא לבחור בשלישי, השלו וטוב המזג אשר מבחינות רבות היווה מועמד פשרה מוסכם על הכול – אוגודיי. בעקבות זאת, לאחר מותו של ג'ינגיס ח'אן כונס קורליטאי בשנת 1229 אשר הכתיר את אוגודיי כח'אן הגדול החדש.

מדיניות הפנים בתקופת אוגודיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הפנים הנהיג אוגודיי מהפכה זוטא בסדרי החיים המונגולים. עד לתקופה זו המונגולים חיו חיי נוודות, אשר התבטאו בנדידה בלתי פוסקת ברחבי הערבה האירו-אסייתית העצומה. עם עלייתו לשלטון, ביקש אוגודיי לפעול להקמת מוקד ריכוזי אחד לשם שליטה באימפריה כולה – הקמת בירה חדשה. בעוד מדובר במהלך אשר מבחינות רבות נגד את אורח החיים המונגולי באותה תקופה, נדמה כי אוגודיי ביקש להתמודד עם השינויים העצומים שחלו בעקבות פועליו של אביו. בעוד שהאימפריה צמחה לממדים עצומים, וסחורות מוחרמות זרמו מכל רחבי האימפריה, היה צורך בהקמת מנגנון מנהלי אשר יאפשר שליטה אפקטיבית ברחבי האימפריה. לאזור הקמתה של הבירה החדשה נבחר עמק אורחון, אזור קדוש עבור המונגולים השאמניסטים. הקמת הבירה החלה בשנת 1235, כאשר השם שניתן לבירה היה קאראקורום (במונגולית - הרים שחורים).

ההתפשטות המונגולית בתקופת אוגדיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שלטונו, השלימו המונגולים ב-1234 את הרס שושלת ג'ין, ונאבקו בשושלת סונג ששלטה בדרום סין. ב-1235 פתחו המונגולים, בפיקודו הישיר של החאן, במלחמה לכיבוש סין שנמשכה 45 שנה ונסתיימה בניצחונה של האימפריה. הצבאות המונגוליים שיעבדו את קוריאה וייצבו את שליטתם באיראן. כמו כן התרחבה האימפריה מערבה תחת פיקודו של באטו חאן, וכבשה את הונגריה, רוסיה ופולין. שליטתם של המונגולים באסיה בתקופתו של אוגדיי הובילה ליציבות פוליטית ביבשת והובילה לפתיחתה מחדש של דרך המשי.

מותו של אוגדיי והשלכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו של אוגדי ב-1241 הובילה לסיומו הבלתי צפוי של הכיבוש המונגולי באירופה. השמועות על מותו הגיעו אל מפקדי הצבא במזרח אירופה, והם מצדם שבו למונגוליה לבחירתו של החאן הבא. בנו גויוק ירש את מקומו, לאחר חמש שנים בהן שלטה אשתו טורגנה ח'אטון בתור עוצרת.

האולוס של אוגדיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


החאן הקודם:
ג'ינגיס חאן
החאן הגדול של האימפריה המונגולית
1229 - 1241
החאן הבא:
גויוק חאן