טטיאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טטיאנוסיוונית עתיקה: Τατιανός; בסורית: ܛܛܝܢܘܣ;‏ 120180 לערך) היה אחד מאבות הכנסייה של הנצרות לפני ועידת ניקיאה. ספרו החשוב ביותר, דִיאַטֶסָרוֹן ("דרך הארבעה"), הוא חיבור המשלב את כל ארבע הבשורות של הברית החדשה לטקסט אחד. טקסט זה היה כתב הקודש המרכזי של הכנסייה הסורית והכנסייה האשורית עד המאה השישית, אז הוחלף על ידי הפשיטתא.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו Oratio ad Graecos ("איגרת ליוונים") כתב שנולד באשור.[1] ככל הנראה מדובר על ממלכת חדייב, בשטח סוריה על גדות הפרת. הוא לא נולד כנוצרי, והכיר את הנצרות רק בביקורו ברומא, שם נטש את אמונותיו הפגניות והיה לתלמידו של יוסטינוס מרטיר. לא ידוע הרבה על טטיאנוס לאחר מותו של יוסטינוס ב-165. ידוע כי הקים בית ספר לפילוסופיה נוצרית. אירנאוס[2] מעיר כי טטיאנוס הודח מהכנסייה בשל נטייתו לסיגוף והיותו חסיד של הגנוסטיקאי ולנטינוס. ברור שעזב את רומא ועבר לאלכסנדריה (שם אולי היה מורו של קלמנס מאלכסנדריה שלמד אצל "אשורי") או יוון. אפיפניוס מסלמיס כותב שטטיאנוס ייסד בית ספר במסופוטמיה שהשפעתו הגיעה עד אנטיוכיה, קיליקיה ופיסידיה. התאולוגיה של טטיאנוס השפיעה על גיבוש הכנסייה הסורית ותפוצתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טטיאנוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tatian, Address 42, Ante-Nicene Fathers, 2: 81–82
  2. ^ Haer., I., xxvlii. 1, Ante-Nicene Fathers, i. 353