טיוטה:בריאות דיגיטלית
*בריאות דיגיטלית* - *ערך זה עוסק בתחום רב-דיסציפלינארי, שילוב בין בריאות וטכנולוגיה*
לתחום הבריאות הדיגיטלית בעלי עניין רבים, ביניהם קלינאים, חוקרים ומדענים עם מגוון רחב של מומחיות בתחום בריאות, הנדסה, מדעי החברה, בריאות הציבור, כלכלת בריאות ומנהלי נתונים. תחום הבריאות הדיגיטלית עוסק בעיקר בהפיכת הרפואה לאישית יותר, רציפה, מדויקת ומבוססת נתונים, תוך שימוש ביישומים ניידים חכמים, הנתמכים על ידי טכנולוגיות מתקדמות בכדי להעצים את המטופלים באמצעות מתן כלים לניהול בריאות יעיל ונגיש מאוד. בעזרת כלים אלו (כגון: פתרונות ושירותי חומרה ותוכנה, ניתוח מבוסס אינטרנט, דואר אלקטרוני, טלפונים ניידים ויישומים, הודעות טקסט (מיסרון), מכשירים עם חיישני ניטור במרפאה או ניטור מרחוק. אנשי מקצוע בתחום הבריאות יחד עם המטופלים עצמם יכולים לפקח, לחזות, לאבחן ולטפל במגוון רחב של מצבים בריאותיים. טכנולוגיות ופלטפורמות לניתוח נתונים, המופעלות על ידי בינה מלאכותית ואלגוריתם למידה משפרות באופן דרמטי את ההחלטות הרפואיות ואת זרימת העבודה הקלינית.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתפתחות של הכלים הדיגיטליים וחדירתם לתחום הבריאות מהווים חלק מהמהפכה הדיגיטלית המתרחשת בשנים האחרונות ומשפיעה על כל תחומי החיים. המהפכה הדיגיטלית, אשר חודרת לתעשיות ותחומים רבים ומעצבת אותם מחדש, מבוססת על שלוש קפיצות מדרגה טכנולוגיות מרכזיות: עליית כוח המחשוב, ירידה בעלויות אחסון מידע ופס רחב, המאפשר להעביר את המידע בעלויות שהולכות ויורדות. הללו, יחד עם התרחבות השימוש ברשת האינטרנט, הניעו מספר מגמות מרכזיות של חדשנות, אשר שילובן יחד משנה ומשבש[1] מן הייסוד תעשיות, תהליכים, דפוסי התנהגות ומודלים עסקיים.
מגמות מרכזיות של חדשנות:
- מכשירים ניידים (Mobile) - משמשים לתקשורת ולניטור כגון: טלפונים, שעונים ומחשבים ניידים וחכמים, ועוד
- תומכי קבלת החלטות - אלגוריתמים וכלי ניתוח נתונים המאפשרים להפוך את המידע העצום המצטבר (BIG DATA) לתובנות חכמות ולעיצוב כלי מדיניות וקביעת החלטות בידי ממשלות, ארגונים וגורמים פרטיים.
- רשתות חברתיות - התפתחות תהליכים חברתיים, המקשרים בין אנשים וארגונים, ומאפשרים לעשות שימוש בחוכמת ההמונים.
- מחשוב הענן (Cloud) - שירותי מחשוב מרחוק, המאפשרים להפחית את עלויות הטכנולוגיה ולהנגיש כלים מתקדמים גם לארגונים קטנים, ליצור שיתופי פעולה סביב מאגרי מידע גדולים ולפתח כלי מחשוב חזקים לפתרון בעיות בעלויות סבירות.
- בינה עסקית (BI) - מאפשרת להפוך מידע גולמי למידע שימושי להסקת מסקנות ואיתור דפוסים ומגמות. ה-BI- Business intelligence מאפשר גם לבצע סימולציות ופעולות חיזוי לצורך קבלת החלטות ניהוליות
- למידה ממוחשבת – למידה משולבת מחשב מאפשרת ניתוח מידע מורכב ולמידה מהירה תוך גיבוש תובנות אפקטיביות ומהירות יותר מבעבר.
החדשנות ודפוסי ההתנהגות החדשים מחלחלים במהירות גם אל תחום הבריאות:
- יכולות המחשוב ואיסוף המידע הקליני והאישי שהולכות וגדלות, מאפשרות לייצר פתרונות מותאמים אישית ואפקטיביים.
- החלטות המדיניות ברמת המערכת וארגוני הבריאות, כמו גם החלטות הרופאים בזמן הטיפול הופכות למבוססות מידע.
- יכולות ניתוח המידע לצד קישוריות וגישה למאגרי מידע רפואיים עולמיים מאפשרים מחקר ופיתוח מתקדם וכלים לקבלת החלטות חכמה ואף בזמן אמת.
- טכנולוגיות התקשורת והניטור מאפשרות לייצר כלי טיפול, ניטור והשגחה מרחוק המייצרים מודלים חדשים לטיפול, שאינם מחייבים קרבה פיזית בין המטופל למטפל ומגשרים על פערי מרחק וזמן
- ההתפתחות הטכנולוגית מסייעת להציב את המטופל במרכז הטיפול והשירות הרפואי, להקל על התהליכים האדמיניסטרטיביים והמגע של המטופל עם המערכת, ולאפשר לו להיות פעיל יותר בניהול בריאותו.
הלכה למעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעולם המערבי פועלות מדינות רבות ליישום תוכניות לאומיות מקיפות בתחום הדיגיטל וטכנולוגיות המידע בנושאי בריאות.
- בקנדה, עד 2014 75% מהרופאים[2] הקנדיים השתמשו ברשומות רפואיות אלקטרוניות הבנויות על מערכות ליבה של רישומי חולים וספקים, מערכות הדמיה קלינית ואבחון דוחות קליניים, בדיקות וחיסונים.
- בארצות הברית, הממשל הפדרלי מוביל יוזמות של בריאות דיגיטלית בהן הוא מעניק תמריצים כספיים לגופים המיישמים את המדיניות אותה הוא מעוניין לקדם. בין יוזמות אלה בולטות תוכנית לעידוד השימוש ב-Electronic health record -EHR[3] מערכת לניהול תיק רפואי ממוחשב במרפאות, ותוכנית לעידוד הקמת HIE Health information exchange -מערכת לשיתוף מידע רפואי ברמת המדינה.
הממשל מפרסם את תוכן היוזמות בצורה מפורטת, כולל לוחות זמנים לביצוע. כל גוף, אשר מיישם את היוזמה, מקבל מענק כספי משמעותי (עשרות אלפי דולרים למרפאות קטנות בהן פועלים מס' רופאים) בשנת 2019 פרסם ה-FDA תוכנית פעולה לחדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית[4] להעלאת יעילות הרופאים, הפחתת עלויות התקורה, שיפור איכות השירות והפיכת הרפואה למותאמת ונגישה לכל אדם.
- בדנמרק, יושמה תוכנית לאומית שנחשבת לאחת מהמובילות בעולם. התוכנית כללה השלמה מערכתית של הרשומות הרפואיות האישיות והנגשתן למערכת הבריאות ולאזרחים, מחשוב מהיר בבתיה"ח וקידום יוזמות בתחום הרפואה מרחוק כגון שימוש בשיחות וידאו עם רופאים, ביצוע טיפול מרחוק בהדרכת רופא, יישומי טלה-פסיכיאטריה, מוקד תרגום לשפות זרות ועוד.
משרד הבריאות הדני שם דגש מיוחד על גיבוש מנגנונים המעודדים חדשנות, אשר משלבים גורמי שטח באופן שימנף יוזמות מקומיות, שפיתחו גורמי השטח, להפכם לפיילוט בקנה מידה רחב יותר ובהמשך, אם יניבו תוצאות - להפיכתן להצלחות לאומיות.
- בשוודיה, יושמה אסטרטגיה מקיפה, שכללה התמקדות ב 3 עקרונות מרכזיים: סיוע לקובעי המדיניות, סיוע לצוות הרפואי, והעצמת המטופלים.
בתוכנית הוגדרו מספר נתיבי פעולה מרכזיים: קידום חוקים, רגולציה ומדיניות, קידום מערכות מידע וטרמינולוגיה, קידום תשתיות מחשוב פיזיות, שיפור הממשקים ורצף המידע, קידום גישה למידע לכלל הגורמים והשקת שירותי בריאות דיגיטליים חדשים לאזרח. במסגרת התוכנית הוקמה מערכת רשומה רפואית לאומית לאיסוף המידע רפואי על כל המטופלים ולהנגשתו באמצעות רשת האינטרנט. הקמת המערכת הוכתרה כהצלחה.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת הבריאות הציבורית בישראל, בדומה למערכות הבריאות בעולם המערבי, ניצבת בפני אתגרים רבים, הנובעים מעלייה עקבית בביקוש לשירותי בריאות וממחסור גובר במשאבים מספקים. העלייה בביקוש נובעת בעיקר מהזדקנות האוכלוסייה, מעלייה בדפוסי התחלואה הכרוניים ומהרגלי חיים לא בריאים, המובילים לפגיעה בבריאות. במהלך שנת 2015 גובשה התוכנית לבריאות דיגיטלית כחלק ממיזם[5] - מאמץ ממשלתי מתמשך וכולל למינוף טכנולוגיות המידע והתקשורת ולעידוד חדשנות במגזר הציבורי, על מנת לאפשר קפיצת מדרגה בשירותים הממשלתיים. תחום הבריאות הדיגיטלית משגשג בישראל. יישומי הבריאות הדיגיטלית מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות. בישראל הנחשבת ל"אומת הסטארט-אפ", מסייעות טכנולוגיות המידע והתקשורת לפיתוח של תהליכים ושירותים מגוונים במערכת הבריאות. הללו - מייצרים ערך רב למערכת ומקדמים שינוי משמעותי באופן שבו ניתנים השירותים. עם למעלה מ-550 חברות חדשניות, מרכזי טכנולוגיה, מרכזי מו"פ, חממות טכנולוגיות ותאגידים רב לאומיים במרחב זה, ההשקעה בתחום הוכפל מאז 2011,
ב-2018 ממשלת ישראל אישרה תקציב של מעל 300 מיליון דולר לתמיכה בתחום הבריאות הדיגיטלית כולל תמריצים כספיים לעידוד שיתופי פעולה בין טכנולוגיות ישראליות ומערכות בריאות זרות.
חזון התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית[6] - "קפיצת מדרגה במערכת הבריאות שתאפשר הפיכתה לבת קיימא, מתקדמת, חדשנית, מתחדשת ומשתפרת באופן מתמיד, על ידי מינוף מיטבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת העומדים לרשותה, למען שיפור הבריאות לכלל אוכלוסיית ישראל"
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Digital health ויקיפדיה באנגלית
- טלרפואה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- https://www.health.gov.il/Subjects/DigitalHealth/Activity/Pages/default.aspx באתר משרד הבריאות
- https://www.health.gov.il/About/projects/DigitalHealth/Pages/default.aspx באתר משרד הבריאות
- https://www.gov.il/BlobFolder/pmopolicy/des3709_2018/he/digital290418.pdf
- https://www.thingsonmymind.com/?p=1195 באתר דברים שעוברים לי בראש, אוגוסט 2011
- רפואה מרחוק (Telemedicine): תחום חדשני ברפואה דחופה בילדים, הרפואה 2016.
- https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5077095,00.html באתר ynet
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חדשנות משבש תהוא מונח שטבע כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הרווארד וכוונתו לחדשנות מבוססת טכנולוגיה המשנה באופן משמעותי את השוק המסורתי הקיים והופכת לדומיננטית
- ^ Collier, Roger (6 January 2015). "National Physician Survey: EMR use at 75%". Canadian Medical Association Journal. 187 (1): E17-8. doi:10.1503/cmaj.109-4957. PMC 4284187. PMID 25487665
- ^ https://en.wikipedia.org/wiki/Electronic_health_record
- ^ "Digital health". US Food and Drug Administration. 19 July 2019. Retrieved 23 September 2019
- ^ https://www.gov.il/he/Departments/digital_israel אתר השירותים הממשלתיים GOV.IL, מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", המשרד לשוויון חברתי"ישראל דיגיטלית"
- ^ https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/DigitalHealthStrategyApril2017.pdf בריאות דיגיטילית, משרד הבריאות