טיוטה:משתמשת:Hila Livne/רחלה פופובצר
 | |
| לידה | 1973 (גיל: 51 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | ננו טכנולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| עיסוק | חקר הסרטן |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט | יהודית רשפון ויוסי שחם-דיאמנד |
| מוסדות | אוניברסיטת בר אילן |
| בן זוג | פרופסור אהרון פופובצר |
רחלה פופובצר (נולדה ב-1973) היא פרופסור לננו-טכנולוגיה, חוקרת פיתוח שיטת דימות מולקולארי לסרטן באמצעות ננו חלקיקים. ראש המעבדה לננו-טכנולוגיה לרפואה מותאמת אישית וחברה במכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים בפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובצר נולדה וגדלה בירושלים למשפחה דתית-לאומית. היא למדה בתיכון חורב בעיר.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובצר סיימה תואר ראשון בפיזיקה ובפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. היא סיימה תואר שני בהנדסה ביו-רפואית (1999) ודוקטורט בהנדסת אלקטרוניקה (2006) מבית הספר להנדסת חשמל, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.[1] נושא עבודת הדוקטורט שלה היה "מעבדה אלקטרוכימית על שבב לצורך מדידות חשמליות של פעילות ביולוגית" בהנחיית פרופ‘ יהודית רשפון ופרופ‘ יוסי שחם-דיאמנד.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום הדוקטורט נסעה לארצות הברית שם ביצעה מחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן, בהנחיית פרופסור ראול קופלמן.[3]
פופובצר חזרה לישראל בשנת 2008 לאחר השלמת הפוסט דוקטורט והצטרפה כסגל לאוניברסיטת בר-אילן.[3][4][5][6]
ב-2014 מונתה לפרופסור חבר מטעם אוניברסיטת בר-אילן והחל מ-2018 היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן.
ב-2016 הייתה פרופסור אורחת במרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, ארצות הברית.
כיהנה כסגנית דיקן וראש המסלול לביו-הנדסה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובצר נשואה לפרופ' אהרון פופובצר, מנהל מכון שרת לאונקולוגיה בהדסה עין כרם, אמא לארבעה, גרה בגבעת שמואל.
מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובצר פרסמה מאות מאמרים, ועל שמה נרשמו שני פטנטים. בין מחקריה:
ב-2012 פיתחה מכשיר דיאליזה קטן ממדים, אשר יושתל בחולה ויבצע דיאליזה 24 שעות ביממה בעזרת ננו-חלקיקים.[7]
ב-2012 חקרה, יחד עם בעלה, אהרון פופובצר, הקרנות ממוקדות בניתוחים לסילוק גידולים ממאירים בראש ובצוואר.[8]
ב-2015 פופובצר פיתחה מערכת מיפוי אשר עוקבת אחרי המסלול שעושים התאים בגוף ואחרי האפקטיביות של הטיפול בסרטן, בעזרת תאי מערכת החיסון.[9] מדובר בשיטה שבעזרתה ניתן לדעת מתי תאי מערכת החיסון מגיעים לגידול, כמה תאים מגיעים וכמה זמן הם נשארים באזור, ומתוך המידע הזה להסיק על המשך הטיפול. המטרה היא להגביר את האפקטיביות של הטיפולים האימונותרפיים, שבמקום להרעיל את הגוף כמו בכימותרפיה, יגרמו למערכת החיסונית לתקוף את התאים הסרטניים.[10]
עוד ב-2015 מצאה דרך לעקוב אחרי התנועה של תאי גזע במוח, ולגרום לשחרור ממוקד של תרופות באזור ספציפי במוח האחראי על הדיכאון.[9]
ב-2018 פיתחה יחד עם חברת איזוטופיה סמן רדיואקטיבי המבוסס על ננו חלקיק ויכול לזהות סרטן ולהבדיל בינו לבין תהליך דלקתי.[11] במסגרת המחקר ננו־חלקיקים הוחדרו לתאים של עכברי מעבדה חולים, ובאמצעות MRI ו־CT בוצע מעקב אחר השינויים בתאים מיד לאחר ההזרקה. במחקריה היא עושה שימוש בננו־חלקיקים העשויים מזהב אותם היא מכניסה לתוך התאים הטיפוליים, וזאת מבלי לפגוע בפונקציונליות שלהם.[10][12]
ב-2020 פיתחה שיטה לאבחון ולטיפול בסרטן המוח באמצעות ננו-חלקיקים. החלקיקים הקטנטנים העשויים מזהב, נושאים בתוכם את התרופה, חוצים את מחסום המוח ומגיעים עד לגידול הסרטני[13] [14]ב-2023 עברה הטכנולוגיה לפיתוח של חברת הסטארט-אפ Nanocarry ולשלב הניסויים הקליניים.[13]פופובצר פיתחה ננו-פלטפורמת זהב חדשנית להחדרת ביו-מולקולות CRISPR לתוך המוח, על מנת לרפא מחלות מוח גנטיות נדירות[15]
ב- 2024 פיתחה פטנט, GOLDEN-ADC, המבוסס על ננו-חלקיקי זהב מצופים באינסולין, המשמשים כפלטפורמה להובלת תרופות מבוססות-נוגדנים (ADC) אל אזורי הגידול. השימוש בננו-חלקיקי זהב מאפשר להתגבר על מספר אתגרים העומדים בפני טיפול ביולוגי, ובהם אופן הקשירה בין התרופה לנוגדן. הדבר משפר במידה ניכרת את יעילות הטיפול. פיתוח הטכנולוגיה מיועדת למצוא טיפולים בטוחים לסרטן שד מסוג טריפל נגטיב.[15][16]
פעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופובצר תומכת ומקדמת שילוב של תלמידים מכל קשת החברה הישראלית. בין השאר היא קידמה הקלות לסטודנטית חרדים באוניברסיטת בר-אילן.
נמצאת בחבר השופטים של פרס מפעל הפיס לאמנויות ע"ש לנדאו.[17]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב־2005 זכתה בפרס של האיחוד האירופי בביו-הנדסה[9]
- ב-2015 נבחרה בין 50 הנשים המשפיעות של עיתון "ליידי גלובס"[3]
- ב-2020 זכתה במענק מחקר בשווי 6.8 מיליון יורו מהאיחוד האירופי, במסגרת התוכנית "הורייזן 2020" בשיתוף עם חברת פלוריסטם הישראלית, עבור פרויקט ה nTrack, פרויקט מחקר משותף שהוקם על ידי קונסוריציום בינלאומי בראשות המרכז הטכנולוגי LEITAT.[18][10]
- במרץ 2022 זכתה במענק ERC Consolidator מטעם הנציבות האירופית למחקר עבור פרויקט המחקר החדשני BrainCRISPR,.[15]
- בינואר 2024 זכתה במענק ERC POC למחקר מבוסס ננו-חלקיקים לטיפול בסרטן מטעם האיחוד האירופי[15][16][19]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רחלה פופובצר- רחלה פופובצר באתר של אוניברסיטת בר-אילן
- רחלה פופובצר ב- Google Scholar
- עידו אפרתי, על מנת לטפל במחלות קשות, חוקרים פיתחו שיטה לבדיקת יעילות השתלת תאים, הארץ, 10 באוקטובר 2017
סרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעבדה לננו ביו-הנדסה - ד"ר רחלה פופובצר, סרטון באתר יוטיוב, 23 בינו׳ 2012- האם בעזרת ננוטכנולוגיה ניתן לעקוב אחרי תאים בתוך המוח - פרופ' רחלה פופובצר, סרטון באתר יוטיוב, 8 במרץ 2016
- "תור הזהב": שימוש בחלקיקי זהב לגילוי וריפוי סרטן, סרטון באתר יוטיוב, 29 באוק׳ 2017
- שיח בשתיים - ד"ר איילת סיידלר ופרופ' רחלה פופובצר, אמה של מלכות : נשים משנות מציאות, סרטון באתר יוטיוב, 24 במאי 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חומה ומגדר: הפרופסוריות שכבשו את האוניברסיטה מדברות לקראת יום האישה, באתר www.maariv.co.il, 2016-03-06
- ^ טקס הענקת התואר "דוקטור לפילוסופיה", באתר אוניברסיטת תל אביב, 7 ביוני 2007
- ^ 1 2 3 מובילה, משפיעה ומצילה חיים: ריאיון על מדע ומשפחה, באתר בחדרי חרדים
- ^ עוזי ברוך, אוניברסיטת בר אילן קולטת מדענים חוזרים, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2010
- ^ נעמה סיקולר ועמיר קורץ, פאנל כלכליסט: "לא בורחים בגלל המשכורות", באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2010-01-21
- ^ מדענים דתיים - פרופ' רחלה פופובצר, באתר פייסבוק
- ^ עופר בן חורין, ד"ר רחלה פופובצר | חדשות המדע, 2012-03-28
- ^ אלכס דורון, זוג המדענים יעבוד יחד בפרויקט לטיפול בסרטן, באתר NRG, 29 במאי 2012
- ^ 1 2 3 45 פרופ' רחלה פופובצר ראש המסלול לביו-הנדסה, אוניברסיטת בר אילן, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 3 ynet (2019-05-15). "נושקת לנובל". Ynet. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ אוניברסיטת בר אילן, חברת איזוטופיה ופרופ' רחלה פופובצר מבר–אילן מפתחים שיטת חדשה לאבחון וטיפול בסרטן, באתר הידען - Hayadan, 2018-05-12
- ^ Oshra Betzer, Rinat Meir, Tamar Dreifuss, Katerina Shamalov, Menachem Motiei, Amit Shwartz, Koby Baranes, Cyrille J. Cohen, Niva Shraga-Heled, Racheli Ofir, Gal Yadid, Rachela Popovtzer, In-vitro Optimization of Nanoparticle-Cell Labeling Protocols for In-vivo Cell Tracking Applications, Scientific Reports 5, 2015-10-28, עמ' 15400 doi: 10.1038/srep15400
- ^ 1 2 N12 - האם ייתכן שבאוניברסיטת בר- אילן מצאו תרופה לסרטן?, באתר N12, 2023-05-17
- ^ WIREs Authors, Combining nanoparticles with new X-ray technologies could revolutionize imaging diagnosis, Advanced Science News, 2020-06-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 אוניברסיטת בר אילן, מענק EIC למחקר מבוסס ננו-חלקיקים לטיפול בסרטן, באתר הידען - Hayadan, 2024-01-20
- ^ 1 2 ynet (2024-01-18). "מחיידקים מורעבים ועד קרישי דם: מענקים יוקרתיים ל-11 חוקרים ישראלים". Ynet. נבדק ב-2024-02-06.
- ^ מפעל הפיס גאה להכריז על הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2022, באתר מפעל הפיס
- ^ פלוריסטם קיבלה מענק מהאיחוד האירופאי של 7.9 מיליון דולר, באתר sponser, 2017-10-02
- ^ מענק ERC POC למחקר מבוסס ננו-חלקיקים לטיפול בסרטן, באתר www.biu.ac.il