טיון דביק
 טיון דביק
| |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||
| מיון מדעי | |||||||||||||||||||||||||
| ממלכה: | צומח | ||||||||||||||||||||||||
| מערכה: | בעלי פרחים | ||||||||||||||||||||||||
| מחלקה: | דו-פסיגיים | ||||||||||||||||||||||||
| סדרה: | אסטראים | ||||||||||||||||||||||||
| משפחה: | מורכבים | ||||||||||||||||||||||||
| סוג: | טיון | ||||||||||||||||||||||||
| מין: | טיון דביק | ||||||||||||||||||||||||
| שם מדעי | |||||||||||||||||||||||||
 Dittrichia viscosaגרוטר, 1973 | |||||||||||||||||||||||||
| עונת פריחה | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
טיון דביק (שם מדעי: Dittrichia viscosa (L.) W. Greuter) הוא עשבוני רב-שנתי או בן-שיח ממשפחת המורכבים, הצומח בר בארץ ישראל וידוע כבעל סגולות רפואיות רבות. גבעוליו ועליו דביקים ושעירים.
שמו בערבית طيون (טיון) או طباق (טובאק), ובאנגלית Lesser elecampane או False yellowhead.
כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה][1]מקור שם הסוג העברי הוא בשם הערבי, שנגזר מהמילה הערבית טין طين, שהיא בית גידולו העיקרי בעבר – אדמה בוצית בשולי ביצות. כיום הוא נפוץ מאוד בארץ בשולי כבישים ובתעלות, בשולי מחצבות וגלי עפר, וכן באזורים אשר מוצפים מים בחורף.
תפוצת הצמח ים-תיכונית[1]. הוא אחד המינים העיקריים בחברת החלוץ בתהליך הסוקצסיה המתרחש לאחר הפרעת הקרקע. עקב הפיתוח המואץ שחל בארץ ישראל מאז קום המדינה, הפרעות של הקרקע הפכו שכיחות, ובעקבותיהן נפוץ הטיון הדביק בבית גידולו החדש, עד שהיה לאחד הצמחים הנפוצים ביותר בארצנו.
הצמח נובט בעונת הסתיו, והשורשון עשוי להגיע לעומק של 25 ס"מ. גובה הצמח 50–120 ס"מ[1] לצמח בסיס מעוצה ועלים אזמלניים מעט משוננים בצבע ירוק-צהבהב[1]. שם המין נגזר מדביקותם של עליו וגבעוליו, שהם גם שעירים ומדיפים ריח חזק וחריף. הפרחים שצבעם צהוב, צבורים בקרקפות ערוכות במכבד או באשכול ארוך וצר. קוטר הקרקפת ב-1.5 ס"מ ויש בה פרחים צינוריים במרכז, ופרחים לשוניים בהיקף. הפריחה נמשכת מיולי עד סוף דצמבר[1]. הפריחה חביבה מאוד על דבורת הדבש. הטיון נחשב לצמח צופני חשוב בעונת הסתיו, עונה שבה יש מיעוט בפריחה. הפרי הוא זרעון שאליו צמודה ציצת זיפים; הזרעונים מסודרים בראש עגול בדומה לזרעי הסביון ומורכבים אחרים.
שמות מדעיים נרדפים:
- Cupularia viscosa (L.) Gren. & Godr.
- Inula viscosa (L.) Ait.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימושי הצמח רבים, ובהם:
ברפואה העממית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברפואה העממית של ערביי ישראל מככב הטיון הדביק בראש רשימת צמחי המרפא, כמרפא ארבעים סוגי חולי ומכאוב, ביניהם דלקת מפרקים והרפס (שלבקת).
ברפואה בזמננו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצמח מהווה כיום נושא למחקרים רפואיים רבים בכל העולם, לטיפול בפטריות ברגליים, תולעי מעיים ועוד. תמציות מהצמח לשימוש רפואי נסחרות בשווקים רבים בעולם.
שימושים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמציות מהצמח משמשות גם במלחמה במחלות של צמחים, כגון נגד מטרדי פטריות ובקטריות
- ענפי הצמח משמשים להסקה ולאפיית פיתות
- הטיון משמש לריפוי פצעים[2].
- טיפול בשיגרון[1].
הסוג טיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוג טיון כולל כ-200 מינים הגדלים באירופה, באסיה ובאפריקה; בישראל גדל בר מין נוסף, טיון חריף Dittrichia graveolens – הוא נבדל ממנו בהיותו עשב חד-שנתי שגובהו עד חצי מטר, ובכך שהפרחים הלשוניים של תפרחתו קצרים יותר מן הפרחים הצינוריים. הוא צומח במעזבות ובבתי גידול לחים בצפון הארץ.
מינים נוספים: טיון בשרני, טיון חריף[1]
המין בן-טיון בשרני שויך אף הוא בעבר לסוג טיון.
מקורות ועיון נוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיפוש פרסומים מדעיים על הצמח באתר המרכז הלאומי האמריקאי למידע ביוטכנולוגי - National Center for Biotechnology Information (באנגלית)
- מחקר לטיפול בתולעי מעיים באמצעות הצמח (באנגלית)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טיונית החולות – צמח פולש אשר שם הסוג שלו נגזר מדמיונו לסוג טיון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיון דביק, באתר ITIS (באנגלית)
טיון דביק, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
טיון דביק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- טיון דביק, באתר צמח השדה
- טיון דביק, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- טיון דביק, באתר Tropicos (באנגלית)
טיון דביק, באתר GBIF (באנגלית)- טיון דביק, באתר The Plant List (באנגלית)
טיון דביק, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 עזריה אלון, עורך, החי והצומח של ארץ-ישראל :אנציקלופדיה שימושית מאוירת, ירושלים: משרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' כרך 11 עמוד 136
- ^ Rania Jerada, Abdeljalil Er-Rakibi, Abha Cherkani Hassani, Hanane Benzeid, Abdelmoula El Ouardi, Hicham Harhar, Bey Hing Goh, Yoon-Yen Yow, Hooi-Leng Ser, Abdelhakim Bouyahya, Brahim Mojemmi, Anass Doukkali, A comprehensive review on ethnomedicinal uses, phytochemistry, toxicology, and pharmacological activities of Dittrichia viscosa (L.) Greuter, Journal of Traditional and Complementary Medicine 14, 2024-07-01, עמ' 355–380 doi: 10.1016/j.jtcme.2024.03.012
