טכנולוגיית קו השער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כדור מסוג Teamgeist II, הנושא שבב, ומממש את טכנולוגיית קו השער של אדידס וקיירוס (אחת מהמערכות שהוצעו למימוש הטכנולוגיה)

בכדורגל, טכנולוגיית קו השעראנגלית: Goal-line technology, או בראשי תיבות GLT) היא מנגנון שמטרתו לקבוע באמצעים טכנולוגיים האם הכדור עבר את קו השער במלוא היקפו, על מנת לסייע לשופט להחליט האם הובקע שער, אם לאו. על רקע החלטות שיפוט שגויות ומעוררות מחלוקת, למשל במשחקי הפרמייר ליג ומונדיאל 2010, הוחלט בארגון הכדורגל העולמי פיפ"א (שהתנגד קודם לכן להחלת הטכנולוגיה) לבחון מנגנונים מוצעים שונים שנועדו למלא מטרה זה. תחילה הוצעו תשע מערכות שונות, וב-5 ביולי 2012 אישר ארגון ה-IFAB את השימוש במערכות "עין הנץ" (HawkEye) ו"גולרף" (GoalRef), שתי מערכות שמממשות את טכנולוגיית קו השער, במשחקי הכדורגל. המערכת נוסתה בהצלחה באליפות העולם לקבוצות 2012, והוכנסה לשימוש גם במונדיאל 2014.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת השימוש בטכנולוגיית קו השער עלתה לראשונה לדיון ב-2005, לאחר שבמשחק בין מנצ'סטר יונייטד לטוטנהאם הוטספר בעט קשרה של טוטנהאם פדרו מנדס בעיטה ארוכה, ממרחק של כ-40 מטר (בערך חצי מגרש), לכיוון השער של היונייטד, אז הצליח שוערה של היונייטד רוי קרול לגעת בכדור אך לא לתפוס אותו ולאחר מכן הסתער על הכדור והדף אותו מחוץ לשער, לאחר שזה כבר עבר את קו השער במטר בערך. השופט והקוונים לא ראו את הכדור עובר את קו השער במלוא היקפו, ולכן לא נזקף שער לזכותה של טוטנהאם. בעקבות כך, הוחלט בפיפ"א לבחון מערכת של אדידס שבה כדור הנושא שבב זעיר שולח אות לשופט כאשר הכדור עובר את קו השער, שם מותקן חיישן ייעודי. נשיא פיפ"א ג'וזף בלאטר אמר: "ערכנו בדיקות שונות באליפות העולם מתחת לגיל 17 שנערכה בפרו [ב-2005], אך התוצאות לא היו חד-משמעיות, ועל כן נמשיך בבדיקות בטורנירים לכדורגלנים צעירים שייערכו ב-2007". אולם, בדיקות אלו לא נערכו, וב-2008 שלל בלאטר את האפשרות לשלב את המערכת, ותיאר אותה "מדויקת רק ב-95% מהמקרים".

מקרה נוסף שעורר את הדיון בסוגיה זו התרחש באוגוסט 2009, כאשר במשחק בפרמייר ליג בין קריסטל פאלאס לבריסטול סיטי חלוצה של הפאלאס פרדי סירס בעט בעיטה חזקה ומהירה לעבר השער, אז עבר הכדור את השער בכל היקפו, אך פגע בקורה הנמוכה האופקית שבאחורי השער, וקפץ חזרה אל מחוץ לשער. גם במקרה זה לא נזקף שער לזכותה של הפאלאס, ומאמנה של הפאלאס ניל ורנוק רתח מזעם. במרץ 2010 הוחלט בהצבעה בתוצאה 6-2 ב-IFAB, הגוף האחראי על חוקת הכדורגל, לזנוח סופית את הטכנולוגיה, כשאת קולות המיעוט מביעות התאחדויות הכדורגל של אנגליה ושל סקוטלנד. בסקר שנערך ביוני 2010 בקרב 48 קפטנים של קבוצות בליגה האירופית, עלה כי 90% מהם תמכו באימוצה של טכנולוגיית קו השער.

זווית צילום מתוך השער של גרמניה בעת שערו החוקי שלא אושר של פרנק למפרד במונדיאל 2010. אירוע זה עורר הדים ובעקבותיו הכריז נשיא פיפ"א ג'וזף בלאטר על חידוש הדיון בנושא הטכנולוגיה.[2]

במונדיאל 2010 אירעו טעויות שיפוט נוספות, לרבות שער שלא אושר שאותו כבש פרנק למפרד במשחק של אנגליה נגד גרמניה, במצב של 2-1 לגרמניה (המשחק הסתיים בתוצאה 4-1 לגרמניה) - למפרד בעט בכדור מחוץ לרחבה, הכדור פגע במשקוף, נחת מאחורי הקו, ואז ניתר אל מחוץ לתחומי השער, אך הקוון לא הכריז על שער. בעקבות כך הכריז בלאטר על פתיחה מחודשת לדיון של נושא טכנולוגיית קו השער.

מקרה נוסף של החלטת שיפוט מעוררת מחלוקת התרחש במשחק של צ'לסי מול טוטנהאם ב-2011, שבו ניצחה צ'לסי 2-1. זמן קצר לפני תום המחצית הראשונה, פרנק למפרד בעט כדור שעבר בין רגליו של שוערה של טוטנהאם בראד פרידל, וכמעט שעבר את הקו לפני שנהדף חזרה למגרש הרחק מתחומי השער, אך הקוון קבע כי היה זה שער חוקי, ובעקבות כך צ'לסי השוותה את התוצאה במשחק. בחצי הגמר של טורניר גביע ה-FA לשנת 2012 נהנתה צ'לסי, גם הפעם במשחק מול טוטנהאם, מהחלטת שיפוט שגויה נוספת, שקבעה כי הכדור עבר את קו השער של יריבתה, בעוד שלא כך קרה, אירוע שעורר שוב את הקריאות לשימוש בטכנולוגיית קו השער.

ביורו 2012, במשחק בין נבחרת אנגליה לנבחרת אוקראינה כבש מרקו דביץ' מאוקראינה שער שהיה אמור להשוות את התוצאה ל-1-1. אולם השער לא אושר על ידי צוות השופטים, על אף שילובו של שופט חמישי שעמד לצד השער, והיה אמור למנוע טעויות מסוג זה ולהוות אלטרנטיבה לטכנולוגיית קו השער.

ב-5 ביולי 2012 אושרה הטכנולוגיה על ידי IFAB. השימוש הראשון בטכנולוגיה נעשה באליפות העולם לקבוצות שנערך ביפן בדצמבר 2012.

ב-11 באוגוסט 2013 נעשה שימוש ראשון בטכנולוגיה בליגה האנגלית, משחק במסגרת "מגן הקהילה" בו שיחקה מנצ'סטר יוניטד נגד וויגן.

ב-15 ביוני 2014 נעשה שימוש ראשון בטכנולוגיה במונדיאל, ובעזרתה אושר שער לטובת צרפת במשחק מול הונדורס.

התפקיד של IFAB[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בכל השינויים בחוקת משחק הכדורגל, כדי שהטכנולוגיה תיושם במפעלי הכדורגל, על ארגון ה-IFAB היה לאשר את השימוש בה. 6 קולות בעד נדרשים על מנת להחיל כל שינוי. לפיפ"א יש ארבעה קולות בהצבעה ולכל אחת מארבע התאחדויות הכדורגל הראשונות בעולם יש קול אחד. מדובר בהתאחדויות אנגליה, סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד (שהיא, באופן היסטורי, ההתאחדות של אירלנד).

שלב הבדיקות הראשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2011 אישרה פיפ"א סדרת בדיקות על תשע מערכות מוצעות למימוש טכנולוגיית קו השער, כאשר הדרישה שהוצבה בפני המערכות הייתה כי הן ישלחו לשופט התראה על ההחלטה האם הכדור עבר את הקו, לכל היותר שנייה לאחר ההתרחשות. נדרש גם כי אופן העברת ההודעה יהיה באות חזותי וברטט. בין ספטמבר לדצמבר 2011 נערכו הבדיקות בידי מכון המחקר השווייצרי Empa.

להלן פירוט על כמה מהמערכות שנבדקו במהלך בדיקות אלו:

מערכת Cairos GLT[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור גרפי סכמטי של פעולת המערכת Cairos GLT

מערכת Cairos GLT (קיירוס ג'י-אל-טי; "מערכת טכנולוגיית קו השער של קיירוס") פותחה על ידי החברה הגרמנית Carios Technologies AG, יחד עם אדידס. המערכת משתמשת בשדה מגנטי כדי לעקוב אחרי מסלולו של הכדור בעזרת חיישן שבו. חוטים דקים שמזרימים זרם חשמלי טמונים באזור הרחבה ומאחורי קו השער, ויוצרים רשת חשמלית. החיישן מודד את השדה המגנטי ושולח את המידע למחשב שקובע האם הכדור עבר את קו השער או לא. אם הכדור אכן עבר את קו השער, אות רדיו נשלח לשעון היד של השופט תוך פרק זמן של שנייה. אדידס תכננה כדור שיוכל לשאת עמו חיישן ולשמור עליו ללא פגע, גם אם הכדור נבעט בעוצמה רבה. לדברי Cairos, התהליך אורך שבריר שנייה, בתשובה לחששות שהובעו כי צירוף הטכנולוגיה עלול לפגום במשחק ולהאט אותו. מערכת קודמת שפותחה בידי חברת Cairos נבדקה באליפות העולם לנבחרות מתחת לגיל 17 לשנת 2005, אך היא נמצאה איטית מדי ולא מדויקת מספיק.

Goalminder[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת Goalminder (גולמיינדר; "המשגיח על השערים") היא מייסודם של שני שותפים, הארי בארנס ודייב פארדן, שהגו את המערכת לראשונה לאחר שקבוצתם האהודה, בולטון וונדררס, ירדה ליגה בעקבות שגיאת שיפוט שפסלה שער חוקי. באותה עת לא אומצה המערכת, אך לאחר שערו החוקי של פרנק למפרד שנפסל במונדיאל 2010, עלתה בצורה חדה מידת העניין בטכנולוגיות קו השער, מה שהביא את פיפ"א לשקול מחדש לאשר את השימוש בטכנולוגיה מסוג זה. המערכת משתמשת במצלמות מהירות במיוחד שמותקנות על הקורות והמשקופים במבנה השער. הן מצלמות 2,000 פריימים בשנייה, ומעבירות לשופט חומר עדות מצולם, תוך פחות מחמש שניות, כדי להכריע במקרים של שערים ספק-חוקיים. טכנולוגיה זו אינה מודדת דבר, ואינה קובעת את התוצאה, אלא רק מספקת חומר עזר ויזואלי לשופט. פתרון זה נחשב גם זול יותר מאחר שהוא יצריך מצלמות זולות יחסית ולא יצריך רפורמה בענף הכדורגל.

GoalRef[עריכת קוד מקור | עריכה]

GoalRef (גולרף; "שופט השער") היא מערכת שמשתמשת בשבב המותקן בכדור ובגלים אלקטרומגנטיים חלשים שמושרים סביב הכדור. שינוי בשדה המגנטי על קו השער או מאחוריו מסייע לקביעה האם הובקע שער.

Hawk-Eye[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת Hawk-Eye (הוק-איי; "עין נץ") פותחה לראשונה על ידי ד"ר פול הוקינס (Hawkins) ב-1999. לאחר מכן שופרה על ידי מהנדסי חברת המחקר והפיתוח הבריטית Roke Manor Research Limited. כיום היא נמצאת בשימוש בענפי ספורט כמו קריקט, טניס וסנוקר. המערכת מבוססת על עקרון הטריאנגולציה ונעזרת במידע בצורת תמונות ונתוני זמנים, שמופק על ידי מצלמות המצלמות במהירות גבוהה ומוצבות במיקומים שונים באזור המגרש. המערכת נעזרת בנתונים המגיעים משש מצלמות הפזורות במיקומים שונים, ומבצעת טריאנגולציה כדי לעקוב אחר מסלולו של הכדור. תוכנה מחשבת לאחר מכן את מיקומו של הכדור בכל פריים על ידי זיהוי הפיקסלים, שמתאימים לתיאור הכדור, בשני מצלמות שונות לפחות. תחום אזור השגיאה של המערכת הוא 3.6 מילימטרים. התוכנה יכולה לזהות את מיקום הכדור, ולחזות את מסלולו, גם אם שדה הראייה של חלק מהמצלמות חסום, וכל עוד ניתן לראות בתמונה לפחות 25% מהכדור. מהירות הצילום הרבה של המצלמות מאפשרת לזהות כי הכדור עבר את קו השער, גם אם היה זה לשבריר שנייה. על מנת שלא ניתן יהיה להבחין בכדור, יהיה עליו לנוע במהירות בלתי הגיונית של 500 קמ"ש. המערכת אף מתעדת את מסלולו של הכדור ואוגרת את הנתונים עליו בבסיס נתונים, כדי שניתן יהיה ליצור תיאור גרפי של מסלול הכדור, ולהציגו בפני פרשנים, מאמנים וצופים. נתונים אלו יכולים לשמש גם לאיסוף נתונים סטטיסטיים על שחקנים ולזיהוין של מגמות שונות. ההצעה מצריכה את הצבתן של שש מצלמות בעמדות שנמצאות בכל קצה של המגרש, בעלות כוללת של 250,000 לירות שטרלינג. המערכת אינה מערכת זמן-אמת, ועל כן יהיה צורך לעצור את המשחק, על מנת ששופט או עוזר שיפוט כלשהו יבחן את האירוע שבמחלוקת. המקטרגים כנגד המערכת טוענים שהיא תאט את קצב המשחק, וכן שתחום השגיאה רחב מדי. הן רוג'ר פדרר והן רפאל נדאל הפנו ביקורת כלפי הדיוק של המערכת בטניס (אם כי פדרר הביע את תמיכתו ביישומה של המערכת בכדורגל).

שלב הבדיקות השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 במרץ 2012 הכריז ארגון IFAB על שתיים מתוך תשע המערכות המוצעות, כמועמדות שעברו לשלב הבדיקות השני. מערכות אלו היו Hawk-Eye ו-Goalref. בשלב הבדיקות השני בחרה הקבוצה שמאחורי כל מערכת, אצטדיון שבו הטכנולוגיה נבחנה במספר תרחישים תאורטיים. הבדיקות נערכו גם בכמה אימונים ובמעבדות, כדי שניתן יהיה להתחשב בתנאים שונים ובהפרעות שונות לשדה המגנטי. נערכו אף בדיקות עם השעון שאותו אמורים השופטים לשאת על ידם. נערכו גם בדיקות בשני משחקים תחרותיים רשמיים.

לאחר שלב הבדיקות השני אושרו שתי המערכות לשימוש.

ביקורת ומחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שהתומכים ביישום הטכנולוגיה במגרשים סבורים כי היא תפחית במידה ניכרת את טעויות השיפוט במהלך המשחק, ישנם המקטרגים כנגדה. מרבית הביקורת כלפי הטכנולוגיה הגיעה מפיפ"א עצמה, לרבות נשיא פיפ"א ג'וזף בלאטר. מלבד הביקורת סביב ההיבט הטכני של המערכות שהוצעו, המקטרגים טוענים שהטכנולוגיה תשפיע על האלמנט האנושי במשחק ותבטל את ההנאה שבוויכוח על טעויות שיפוט. ג'וזף בלאטר אמר כי "ענפי ספורט אחרים משנים על בסיס קבוע את חוקי המשחק כדי להתאים אותו לטכנולוגיה החדשה ... אנחנו לא עושים זאת, וזה מה שהופך את הכדורגל למרתק ולפופולרי כל כך".

מחקר שנערך העלה כי בעונת 2010/11 בפרמייר ליג, "התרחשו טעויות שיפוט ב-30% מהמקרים שאותם יכלו הילוכים חוזרים בווידאו למנוע", אך יש הטוענים שהשימוש בהילוכים חוזרים ככלי פורמלי בידי השופט עלול לפגום בשטף של המשחק ולמנוע ביצוע של מהלכים מסוימים.

כיוון ביקורת אחר שהופנה כלפי הטכנולוגיה גרס כי יהיה זה יקר במיוחד ליישם את הטכנולוגיה בכל השכבות בעולם הכדורגל, ובייחוד בהתאחדויות כדורגל קטנות יותר או עניות יותר. בעלי תפקידים בפיפ"א הביעו בפומבי את העדפתם ל"שיפוט טוב יותר" ולשילובם של חברי סגל שיפוטי נוספים במשחק, על פני יישום הטכנולוגיה. התומכים בטכנולוגיה מציינים מנגד את הדוגמאות הרבות להחלטות שיפוט שגויות בנוגע לכדורים שעוברים על סף קו השער, כאלה שחורצות את התוצאה במשחקים חשובים, וציינו כי הטכנולוגיה השתפרה באופן ניכר מאז הבדיקות הראשונות שערכה פיפ"א. התומכים גם מציינים כי יש לתת משקל רב יותר לכל סיוע נוסף שיכול להינתן לשופט, לעומת טיעונים הגורסים כי יישום הטכנולוגיה יביא לחוסר אחידות בכללי המשחק (מאחר שלא כל התאחדויות הכדורגל יוכלו ליישם את הטכנולוגיה). נשיא פיפ"א ג'וזף בלאטר התנגד לטכנולוגיה עד שערו החוקי של פרנק למפרד שנפסל במונדיאל 2010.

שילובו של "שופט חמישי" שכזה, כלומר עוזר שיפוט נוסף שיעמוד לצד השער, נועד בין היתר להקל על הטיפול במקרים של שערים ספק-חוקיים. עם זאת, במשחק בין אנגליה לבין אוקראינה ביורו 2012, שולב שופט חמישי לצד השער, ואף הוא לא הכריז על שער לאחר שכדור שבעט מרקו דוויץ' האוקראיני עבר את קו השער והורחק מתחום השער מיד לאחר מכן על ידי מגנה של אנגליה ג'ון טרי. טעות זו הביאה להדחתה של אוקראינה מהטורניר. עם זאת, במהלך שהוביל לשער, הכדור נמסר לחלוץ האוקראיני ארטיום מילבסקי בעת שהיה בעמדת נבדל, נבדל שאותו לא סימן הקוון. בעקבות המקרה, אמר נשיא פיפ"א בלאטר כי "טכנולוגיית קו השער היא הכרחית".[3] יום לפני המשחק בין אנגליה לאוקראינה אמר נשיא אופ"א מישל פלטיני כי אם במשחק מול גרמניה לאנגליה במונדיאל 2010 היה שופט נוסף לצד השער, הוא היה רואה שהכדור שבעט למפרד עבר את קו השער במלוא היקפו, "מאחר שזו עבודתו".[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טכנולוגיית קו השער בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אושר שימוש בטכנולוגיית קו השער במונדיאל 2014, באתר ONE,‏ 19 בפברואר 2013
  2. ^ זהו צילום מסך מתוך הווידאו World Cup 2010 Most Shocking Moments 1- Lampard's Ghost Goal, באתר YouTube (בזמן 1:50)
  3. ^ nrg מעריב, בלאטר: טכנולוגיית קו השער היא הכרחית, באתר nrg‏, 20 ביוני 2012
  4. ^ Blatter: Goal-line technology a 'necessity', Sports Illustrated, June 20, 2012