יורו 2012

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורו 2012
UEFA Euro 2012 logo.png
מארחת פוליןפולין  פולין
אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
תאריך 8 ביוני - 1 ביולי
מספר משתתפות 16
הזוכה נבחרת ספרד בכדורגל ספרד
מספר משחקים 31
מספר שערים 76 (2.45 בממוצע למשחק)
מספר צופים 1,440,896 (46,481 בממוצע למשחק)
מלך השערים 3 שערים:
רוסיהרוסיה אלן דזגוייב
גרמניהגרמניה מריו גומז
קרואטיהקרואטיה מריו מנדז'וקיץ'
פורטוגלפורטוגל כריסטיאנו רונאלדו
איטליהאיטליה מאריו באלוטלי
ספרדספרד פרננדו טורס
השחקן המצטיין ספרדספרד אנדרס אינייסטה[1]

אוסטריה ושווייץ 2008 צרפת 2016

יורו 2012 הוא שמה של אליפות אירופה בכדורגל, אשר התקיימה בשנת 2012 בפולין ובאוקראינה. זוהי הפעם השלישית שהיורו נערך בשתי מדינות במקביל, לאחר יורו 2000 ויורו 2008. הטורניר נפתח בשמונה ביוני, ומשחק הגמר נערך באחד ביולי.

ההחלטה שמדינות אלו תארחנה את יורו 2012 התקבלה ב-18 באפריל 2007, בקרדיף שבוויילס. שלוש מועמדויות הוצעו לאירוח היורו ב-2012: אחת של איטליה, אחרת של קרואטיה והונגריה במשותף, וכן, פולין ואוקראינה במשותף. יו"ר אופ"א מישל פלאטיני הכריז כי האחרונות זכו באירוח.

בדומה לארבעת הטורנירים הקודמים, גם ב-2012 השתתפו 16 נבחרות, לאחר שנדחתה הצעה להגדיל את הטורניר ל-24 נבחרות ורק החל מיורו 2016 ישתתפו 24 נבחרות[2].

נבחרת פולין ונבחרת אוקראינה העפילו אוטומטית ליורו בעקבות היותן מארחות הטורניר. שאר 14 הנבחרות עלו משלב המוקדמות, שהחל ב-2010.  ספרד זכתה באליפות בפעם השנייה ברציפות, לאחר שגברה 0-4 במשחק הגמר על  איטליה. אנדרס אינייסטה, נבחר על ידי אופ"א לשחקן המצטיין של הטורניר.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות יורו 2012

16 נבחרות העפילו לטורניר. פולין ואוקראינה העפילו אוטומטית כמארחות, והיתר העפילו דרך טורניר המוקמות.

נבחרת כרטיס תאריך העפלה הופעות קודמות ביורו
פוליןפולין  פולין מארחת הטורניר 18 באפריל 2007 1 (2008)
אוקראינהאוקראינה  אוקראינה מארחת הטורניר 18 באפריל 2007 0
גרמניהגרמניה  גרמניה זוכת בית 1 במוקדמות 2 בספטמבר 2011 9 (1972[3], 1976, 1980, 1984, 1988, 1992, 1996, 2004, 2008)
רוסיהרוסיה  רוסיה זוכת בית 2 במוקדמות 11 באוקטובר 2011 9 (1960[4], 1964, 1968, 1972, 1988, 1992, 1996, 2004, 2008)
איטליהאיטליה  איטליה זוכת בית 3 במוקדמות 6 בספטמבר 2011 8 (1968, 1980, 1988, 1996, 2000, 2004, 2008)
צרפתצרפת  צרפת זוכת בית 4 במוקדמות 11 באוקטובר 2011 7 (1960, 1984, 1992, 1996, 2000, 2004, 2008)
הולנדהולנד  הולנד זוכת בית 5 במוקדמות 6 בספטמבר 2011 8 (1976, 1980, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004, 2008)
יווןיוון  יוון זוכת בית 6 במוקדמות 11 באוקטובר 2011 3 (1980, 2004, 2008)
אנגליהאנגליה  אנגליה זוכת בית 7 במוקדמות 7 באוקטובר 2011 7 (1968, 1980, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004)
דנמרקדנמרק  דנמרק זוכת בית 8 במוקדמות 11 באוקטובר 2011 7 (1964, 1984, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004)
ספרדספרד  ספרד זוכת בית 9 במוקדמות 6 בספטמבר 2011 8 (1964, 1980, 1984, 1988, 1996, 2000, 2004, 2008)
שוודיהשוודיה  שוודיה הסגנית בעלת המאזן הטוב ביותר 11 באוקטובר 2011 4 (1992, 2000, 2004, 2008)
קרואטיהקרואטיה  קרואטיה פלייאוף 15 בנובמבר 2011 3 (1996, 2004, 2008)
צ'כיהצ'כיה  צ'כיה פלייאוף 15 בנובמבר 2011 7 (1960[5], 1976, 1980, 1996, 2000, 2004, 2008)
אירלנדאירלנד  אירלנד פלייאוף 15 בנובמבר 2011 1 (1988)
פורטוגלפורטוגל  פורטוגל פלייאוף 15 בנובמבר 2011 5 (1984, 1996, 2000, 2004, 2008)

פריסת האצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה ערים ארחו את משחקי יורו 2012 בפולין ואוקראינה. הערים ורשה, פוזנן, ורוצלב וגדנסק בפולין וקייב, חרקוב, דונייצק ולבוב באוקראינה. משחק הגמר נערך באצטדיון האולימפי המחודש של קייב.

ורשה - פולין פוזנן - פולין ורוצלב - פולין גדנסק - פולין
האצטדיון הלאומי בוורשה
קיבולת: 53,224
האצטדיון העירוני בפוזנן
קיבולת: 42,004
האצטדיון העירוני בוורוצלב
קיבולת: 40,610
פה.גה.אה ארנה גדנסק
קיבולת: 40,818
Stadion Narodowy w Warszawie 20120422.jpg Stadion Miejski Poznan, 2011-08-23.jpg Stadion Wroclaw z lotu ptaka.jpg PGE Arena.jpeg
UEFA Euro 2012 HE.svg
קייב - אוקראינה חרקוב - אוקראינה דונצק - אוקראינה לבוב - אוקראינה
אצטדיון אולימפיסקי
קיבולת: 63,195
אצטדיון מטאליסט
קיבולת: 35,721
דונבס ארנה
קיבולת: 50,055
אצטדיון לבוב
קיבולת: 32,105
Фінал Євро-2012. НСК «Олімпійський». 3 хвилини після фінального свистка.JPG MetalistCharkow.png 2014. Донбасс Арена (14072322363).jpg Arena Lviv 2012.jpg
  • תכולת האצטדיונים היא על פי התכולה המאושרת על ידי אופ"א עבור הטורניר[6].

הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בדצמבר 2011 נערכה הגרלת הבתים של היורו, שבמסגרתה נקבעו הרכבי הבתים:

  • בית 1: פולין, רוסיה, יוון, צ'כיה
  • בית 2: הולנד, גרמניה, פורטוגל, דנמרק
  • בית 3: ספרד, איטליה, קרואטיה, אירלנד
  • בית 4: אוקראינה, אנגליה, שוודיה, צרפת

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק הראשון בבית, ניצחה רוסיה את צ'כיה בתוצאה 4-1. יוון פתחה עם תיקו מול פולין ולאחר מכן בהפסד מול צ'כיה. צ'כיה, לאחר ההפסד במשחק מול רוסיה והניצחון על יוון, ניצחה את פולין - דבר שהבטיח את העלייה לרבע הגמר. יוון ניצחה את רוסיה ועלתה לרבע הגמר, אף על פי שהפרש השערים של רוסיה היה עדיף על שלהם - על פי חוקי היורו, אם שתי קבוצות מסיימות עם אותו מספר נקודות, המנצחת במשחק ביניהם מקדימה את המפסידה. לסיכום, צ'כיה ויוון עלו לרבע גמר הטורניר.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
צ'כיה צ'כיה 6 3 2 0 1 4 5 -1
יוון יוון 4 3 1 1 1 3 3 0
רוסיה רוסיה 4 3 1 1 1 5 3 2
פולין פולין 2 3 0 2 1 2 3 -1
פולין פולין 11 יוון יוון
רוסיה רוסיה 41 צ'כיה צ'כיה
יוון יוון 12 צ'כיה צ'כיה
פולין פולין 11 רוסיה רוסיה
צ'כיה צ'כיה 10 פולין פולין
יוון יוון 10 רוסיה רוסיה


בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ב' נפתח בניצחון מפתיע של דנמרק על הולנד. בהמשך גרמניה ניצחה 1-0 את פורטוגל ולאחר מכן 2-1 את הולנד, דבר שהפך את סיכויי ההולנדים לעלות לרבע הגמר לקלושים. בשני המשחקים האחרונים, ניצחו גרמניה ופורטוגל (מצמד של כריסטיאנו רונאלדו שהשווה ל1-1 ואחר כך העלה ל2-1) את דנמרק והולנד בהתאמה, דבר שגרם לכך שהשתיים (גרמניה ופורטוגל) עלו לרבע הגמר.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
גרמניה גרמניה 9 3 3 0 0 5 2 3
פורטוגל פורטוגל 6 3 2 0 1 5 4 1
דנמרק דנמרק 3 3 1 0 2 4 5 -1
הולנד הולנד 0 3 0 0 3 2 5 -3
הולנד הולנד 01 דנמרק דנמרק
גרמניה גרמניה 10 פורטוגל פורטוגל
דנמרק דנמרק 23 פורטוגל פורטוגל
הולנד הולנד 12 גרמניה גרמניה
פורטוגל פורטוגל 21 הולנד הולנד
דנמרק דנמרק 12 גרמניה גרמניה


בית ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק הראשון נפגשו איטליה וספרד. המשחק ביניהם הסתיים בתיקו 1-1 - אנטוניו די נטאלה כבש לאיטליה מבישול של אנדראה פירלו וססק פברגאס איזן את התוצאה מבישול של דוד סילבה. במשחק הנוסף נפגשו נבחרות אירלנד וקרואטיה. נבחרת קרואטיה ניצחה 3-1. מריו מנדזוקיץ' ששיחק בוולפסבורג הגרמנית, כבש צמד וניקציה ילאביץ' הוסיף עוד אחד. שון סט לדג'ר הבקיע "שער ניחומים". במחזור השני נפגשו תחילה נבחרות קרואטיה ואיטליה. אנדראה פירלו הבקיע את הראשון בכדור חופשי מדויק ומריו מנדזוקיץ' איזן את התוצאה. במשחק הנוסף באותו מחזור נפגשו נבחרות אירלנד וספרד. נבחרת ספרד ניצחה 4-0 את אירלנד מצמד של פרננדו טורס ושערים נוספים של דוד סילבה וססק פברגאס. במחזור השלישי נפגשו נבחרות איטליה ואירלנד ונבחרות קרואטיה וספרד. במשחק הראשון נבחרת איטליה ניצחה 2-0 את נבחרת אירלנד משערים של אנטוניו קסאנו ומריו באלוטלי משני בישולים של אנדראה פירלו. במשחק הנוסף ניצחה ספרד 1-0 את נבחרת קרואטיה משער מאוחר של חסוס נבאס. העולות מבית זה הן ספרד, אלופת יורו 2008 ומונדיאל 2010, וכן איטליה שעלתה מן המקום השני.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
ספרד ספרד 7 3 2 1 0 6 1 5
איטליה איטליה 5 3 1 2 0 4 2 2
קרואטיה קרואטיה 4 3 1 1 1 4 3 1
אירלנד אירלנד 0 3 0 0 3 1 9 -8
ספרד ספרד 11 איטליה איטליה
אירלנד אירלנד 13 קרואטיה קרואטיה
איטליה איטליה 11 קרואטיה קרואטיה
ספרד ספרד 40 אירלנד אירלנד
קרואטיה קרואטיה 01 ספרד ספרד
איטליה איטליה 20 אירלנד אירלנד


בית ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ד' נפתח במשחק בין אוקראינה המארחת נגד שוודיה, משחק שנגמר בתוצאה 2-1 לאוקראינה משער של זלאטן איברהימוביץ' וצמד של אנדריי שבצ'נקו. המשחק השני במחזור היה בין צרפת לאנגליה שבמהלכו אנגליה עלתה ליתרון משער של ג'ולאון לסקוט וצרפת השוותה עם שער של סמיר נאסרי, תשע דקות לאחר מכן. המחזור השני נפתח במשחק בין אנגליה לשוודיה - אנגליה עלתה ליתרון עם שער של אנדי קארול בדקה ה-23, אך השוודים הפכו את התוצאה עם שער של אולוף מלברג ושער עצמי של גלן ג'ונסון. האנגלים לא ויתרו, והשיגו את השוויון בדקה ה-64 עם שער של ת'יאו וולקוט ובדקה ה-78 אנגליה חתמה את תוצאת הסיום עם שער של דני וולבק. במשחק השני במחזור הזה נפגשו צרפת ואוקראינה למשחק שהיה כולו בשליטה הצרפתית שניצחה 2-0 משערים של ג'רמי מנז ויוהאן קבאייה. אחרי המחזור השני, לשוודיה כבר לא היה סיכוי להעפיל לרבע הגמר. שוודיה וצרפת נפגשו למשחק במהלכו השוודים הפתיעו והבקיעו שני שערים - האחד של זלאטן איברהימוביץ' והשני של סבסטיאן לארסון. למזלם של הצרפתים המפגש בין אנגליה לאוקראינה הסתיים בניצחון לאנגליה 1-0 משער של ווין רוני שהבטיח את העלייה של אנגליה וצרפת לשלב רבע הגמר. במשחק בין אוקראינה לאנגליה נכבש שער אוקראיני חוקי שלא אושר, שדחף את האישור לשימוש בטכנולוגיית קו השער במגרשי הכדורגל.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
אנגליה אנגליה 7 3 2 1 0 5 3 2
צרפת צרפת 4 3 1 1 1 3 3 0
אוקראינה אוקראינה 3 3 1 0 2 2 4 -2
שוודיה שוודיה 3 3 1 0 2 5 5 0
צרפת צרפת 11 אנגליה אנגליה
אוקראינה אוקראינה 21 שוודיה שוודיה
אוקראינה אוקראינה 02 צרפת צרפת
שוודיה שוודיה 23 אנגליה אנגליה
אנגליה אנגליה 10 אוקראינה אוקראינה
שוודיה שוודיה 20 צרפת צרפת


שלב הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הנוק-אאוט בטורניר זה התקיים בין ה-21 ביוני ובין ה-1 ביולי באצטדיונים האצטדיון הלאומי בוורשה, דונבס ארנה, פה.גה.אה ארנה גדנסק ואצטדיון אולימפיסקי.


רבע גמר חצי גמר גמר
                   
21 ביוני - האצטדיון הלאומי בוורשה, ורשה, פולין        
 צ'כיהצ'כיה צ'כיה  0
27 ביוני - דונבס ארנה, דונצק, אוקראינה
 פורטוגלפורטוגל פורטוגל  1  
 פורטוגלפורטוגל פורטוגל  0 (2)
23 ביוני - דונבס ארנה, דונצק, אוקראינה
   ספרדספרד ספרד  0 (4)  
 ספרדספרד ספרד  2
1 ביולי - אצטדיון אולימפיסקי, קייב, אוקראינה
 צרפתצרפת צרפת  0  
 ספרדספרד ספרד  4
22 ביוני - פה.גה.אה ארנה גדנסק, גדנסק, פולין
   איטליהאיטליה איטליה  0
 גרמניהגרמניה גרמניה  4
28 ביוני - האצטדיון הלאומי בוורשה, ורשה, פולין
 יווןיוון יוון  2  
 גרמניהגרמניה גרמניה  1
24 ביוני - אצטדיון אולימפיסקי, קייב, אוקראינה
   איטליהאיטליה איטליה  2  
 אנגליהאנגליה אנגליה  0 (2)
 איטליהאיטליה איטליה  0 (4)  

פורטוגל ניצחה את צ'כיה 1–0 משער בנגיחה של כריסטיאנו רונאלדו בדקה ה-79.
גרמניה ניצחה 4–2 את יוון. לגרמניה כבשו פיליפ לאם, סמי חדירה, מירוסלב קלוזה ומרקו רויס. ליוון כבשו גאורגיוס סמארס ודימיטריס סלפינגידיס.
ספרד ניצחה את צרפת 2–0 מצמד של צ'אבי אלונסו: אחד בנגיחה, והשני בפנדל.
איטליה ניצחה את אנגליה 4–2 בפנדלים. דיאמנטי כבש את הפנדל המכריע לזכות איטליה.
בחצי הגמר, ספרד ניצחה את פורטוגל 4–2 בפנדלים. ססק פברגאס כבש את הפנדל המכריע לזכות ספרד.
בחצי הגמר השני, איטליה ניצחה את גרמניה 2–1. לאיטליה כבש מריו באלוטלי צמד ומסוט אוזיל רק צימק לקראת סיום המשחק.
בגמר ניצחה ספרד את איטליה 4–0 משערים של דוד סילבה, ג'ורדי אלבה, פרננדו טורס וחואן מאטה. ספרד זכתה בגביע היורו בפעם השלישית בתולדותיה ובפעם השנייה ברציפות - כך היא משלימה 3 זכיות בטורנירים גדולים תוך 4 שנים - יורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012.

אלופת אירופה 2012
ספרדספרד
 ספרד
זכייה שלישית

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקומה של כל נבחרת בטורניר. המארחות מסומנות בריבוע צהוב
3 שערים
2 שערים
שער אחד
  • 37 שחקנים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורו 2012 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]