טקס וינטר
_(cropped).jpg) | |
| וינטר בשנת 2009 | |
| לידה |
25 בפברואר 1922 ולינגטון, טקסס, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 2018 (בגיל 96) מנהטן, קנזס, ארצות הברית |
| עמדה | מאמן |
| מכללה |
אוניברסיטת המדינה של אורגון אוניברסיטת דרום קליפורניה |
| היכל התהילה | הוצג כתורם בשנת 2011 |
| קבוצות כמאמן | |
|
1947–1951 1951–1953 1953–1968 1968–1971 1971–1973 1973–1978 1978–1983 1985–1999 1999–2008 |
אוניברסיטת המדינה של קנס (עוזר) אוניברסיטת מרקט אוניברסיטת המדינה של קנזס אוניברסיטת וושינגטון יוסטון רוקטס אוניברסיטת נורת'ווסטרן אוניברסיטת המדינה של לונג ביץ' שיקגו בולס (עוזר) לוס אנג'לס לייקרס (עוזר) |
| הישגים כמאמן | |
| 9 זכיות באליפות ה-NBA (כעוזר מאמן) (1991–1993, 1996–1998, 2000–2002) | |
מוריס פרדריק "טקס" וינטר (באנגלית: Morice Fredrick "Tex" Winter; 25 בפברואר 1922 – 10 באוקטובר 2018) היה מאמן כדורסל אמריקאי, אשר שימש כמאמן ראשי וכעוזר מאמן בליגת המכללות האמריקאית ובליגת ה-NBA בין השנים 1947–2008. נודע כאחד מהוגי "התקפת המשולש"(אנ').[1] זכה ב-9 אליפויות NBA כעוזר מאמן תחת פיל ג'קסון, בקבוצות שיקגו בולס ולוס אנג'לס לייקרס.
בשנת 2010 הוצג כחבר בהיכל התהילה של כדורסל המכללות, בתור מאמן, ובשנת 2011 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל, בתור "תורם לכדורסל".[2][3]
נעורים וקריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינטר נולד בעיר ולינגטון שבטקסס, ובשנת 1929 עבר עם משפחתו ללאבק, בה נפטר אביו כתוצאה מזיהום. בשנת 1936 עבר יחד עם אמו ואחותו התאומה לעיר הנטינגטון פארק שבקליפורניה. בשנותיו האחרונות כתלמיד תיכון עבד כ"מביא כדורים" בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת לויולה מרימאונט, בה שיחקו באותה העת שני חברי היכל התהילה של הכדורסל לעתיד פיל וולפרט ופיט ניואל.[4]
בשנת 1940 החל ללמוד ב"מכללת קומפטון", ולאחר שנתיים עבר לאוניברסיטת המדינה של אורגון ("אורגון סטייט"). כסטודנט באורגון סטייט שיחק בקבוצת הכדורסל תחת סלאטס גיל, ובמקביל הצטיין בקבוצת האתלטיקה כקופץ במוט; בשנת 1944 היה מועמד מוביל לקחת חלק באולימפיאדת הקיץ 1944, אולם בשל מלחמת העולם השנייה בוטלו המשחקים האולימפיים.[5]
בין השנים 1943–1945 שירת וינטר בצי ארצות הברית, ולאחר סיום המלחמה שימש במשך כשנה כטייס ניסוי מטעם הצי.[4]
בשנת 1946 המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת דרום קליפורניה. בעונתו היחידה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה שיתף פעולה עם שלושה חברי היכל התהילה לעתיד – השחקנים ביל שרמן ואלכס האנום, והמאמן סם בארי. במהלך אותה עונה למד מבארי את העקרונות הבסיסיים של "התקפת המשולש", אותם גיבש ופיתח וינטר בשנותיו הבאות כמאמן.[4][6]
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליגת המכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד עם סיום לימודיו האקדמיים בשנת 1947 פתח בקריירת אימון כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של קנזס סטייט, תחת ג'ק גארדנר. בעונת 1947/1948 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לפיינל פור טורניר אליפות המכללות, אך הודחה בחצי הגמר מול אוניברסיטת ביילור. בעונת 1950/1951 חזרה לפיינל פור ואף גברה על אוקלהומה סטייט בחצי הגמר, בטרם הפסידה מול אוניברסיטת קנטקי במשחק גמר הטורניר.
בשנת 1951 מונה וינטר למאמן הראשי של אוניברסיטת מרקט במילווקי, ובכך הפך למאמן הצעיר ביותר בליגת המכללות הבכירה.[4] בשתי עונותיו בתפקיד רשמה מרקט מאזן כולל של 25 ניצחונות ו-25 הפסדים.[7]
בשנת 1953 מונה למאמן הראשי של קנזס סטייט, במקומו של גארדנר, ונשאר בתפקיד במשך 15 שנים רצופות. לאורך התקופה הטמיע בקבוצה את "התקפת המשולש" אותה פיתח, והוביל את ה"ויילדקאטס" שש פעמים לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen), ופעמיים לשלב הפיינל פור; בעונת 1957/1958 הפסידה הקבוצה במשחק חצי הגמר מול אוניברסיטת סיאטל, בה שיחק אלג'ין ביילור, ובעונת 1963/1964 הפסידה באותו שלב מול UCLA, אותה הובילו וולט האזרד וגייל גודריץ'. מאזנה הכולל של קנזס סטייט תחת וינטר עומד על 261 ניצחונות ו-118 הפסדים (68.9%).[7]
בין השנים 1968–1971 שימש כמאמן הראשי של קבוצת אוניברסיטת וושינגטון, במדיה בלט מאמן ה-NBA לעתיד ג'ורג' אירווין. לאורך 3 העונות רשמה הקבוצה מאזן כולל של 45 ניצחונות ו-35 הפסדים, ולא העפילה לטורניר אליפות המכללות.[7]
יוסטון רוקטס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1971/1972 מונה וינטר למאמן הראשי של יוסטון רוקטס מליגת ה-NBA, במקומו של אלכס האנום. את עונתו הראשונה ביוסטון סיימה הקבוצה עם מאזן 34–48, ואת העונה העוקבת פתחה עם 17 ניצחונות ו-30 הפסדים, בטרם פוטר וינטר והוחלף בידי עוזרו ג'וני איגן.[8]
החזרה לליגת המכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1973 חזר וינטר לליגת המכללות, כמאמן הראשי של אוניברסיטת נורת'ווסטרן אשר באוונסטון, אילינוי. לאורך תקופתו בקבוצה, עד שנת 1978, רשמה הקבוצה מאזן שלילי 42–89.
בין השנים 1978–1983 אימן את אוניברסיטת המדינה של קליפורניה בלונג ביץ' ("לונג ביץ' סטייט"), אשר העמידה תחתיו מאזן חיובי 78–69. בסיום עונת 1982/1983 עזב את הקבוצה, ולמעשה חתם את קריירת האימון שלו בליגת המכללות עם מאזן כולל של 451 ניצחונות ו-336 הפסדים (57.3%).[7]
כעוזר מאמן ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1985 מונה לעוזרו של מאמן שיקגו בולס, סטן אלבק, ונשאר בתפקיד זה במשך 14 עונות רצופות. בעונת 1989/1990 סייע למאמן הנכנס פיל ג'קסון ללמד את שחקני הבולס את שיטת "התקפת המשולש", אשר בעזרתה זכתה הקבוצה בשש אליפויות NBA בעונות 1991, 1992, 1993, 1996, 1997 ו-1998.[1]
בשנת 1999, כאשר מונה ג'קסון למאמן לוס אנג'לס לייקרס, צורף וינטר לצוות האימון שלו. גם בלייקרס הטמיעו וינטר וג'קסון את התקפת המשולש, ובסיועה זכו בשלוש אליפויות NBA בעונות 2000, 2001 ו-2002. בסיום עונת 2003/2004, בה הפסידו הלייקרס מול דטרויט פיסטונס בגמר ה-NBA, עזב וינטר את הקבוצה ופרש מאימון, בגיל 82.[8][9]
שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 באפריל 2009 סבל וינטר משבץ מוחי,[10] ובשנים הבאות נאבק עם שיתוק בפלג גופו הימני ובכאבים נוירופתיים בצוואר ובכתף.[1] ב-10 באוקטובר 2018 נפטר וינטר במנהטן, קנזס, בגיל 96.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 הכירו את האדם שעומד מאחורי התקפת המשולש של ג'קסון, באתר ניו יורק דיילי ניוז, 15 במרץ 2014
- ^ טקס וינטר, באתר היכל התהילה של כדורסל המכללות
- ^ טקס וינטר, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ^ 1 2 3 4 וינטר: מורה וחלוץ של המשחק, באתר שיקגו בולס, 10 באוקטובר 2018
- ^ ההודעה על פטירתו של וינטר, באתר comptontartars.com, 11 באוקטובר 2018
- ^ עונת 1946/1947 של USC, באתר sports-reference.com
- ^ 1 2 3 4 סטטיסטיקות האימון של וינטר בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ 1 2 סטטיסטיקות האימון של וינטר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ ביוגרפיה, באתר היכל התהילה של הספורט בקנזס
- ^ וינטר סבל משבץ מוחי, באתר ESPN, 25 באפריל 2009
- ^ ההודעה על פטירתו של וינטר, באתר suntimes.com, 12 באוקטובר 2018
